חוקרים הדביקו אנשים בכוונה בקורונה. זה מה שהם גילו

לפני שנה וחצי לקחו חוקרים 34 צעירים בריאים ולא מחוסנים והדביקו אותם בכוונה בקורונה, רק כדי לראות מה יקרה להם בגוף. למרות שחלף זמן וצצו עוד וריאנטים מאז, הממצאים שלהם רלוונטיים מאוד

04/02/2022

חוקרים לקחו אנשים בריאים והדביקו אותם בכוונה בקורונה, רק כדי לראות מה קורה להם. על פניו, לרובנו שמנסים כבר שנתיים ומשהו לעשות כל שביכולתנו רק כדי לא להידבק, זאת נראית כמו החלטה קצת משונה - אבל האמת היא שהניסוי הזה הוא בעל חשיבות מדעית גדולה ורבים מחכים לתוצאות שלו, שסיכום ראשוני שלהן התפרסם השבוע.

הממצאים הראשוניים מהניסוי התפרסמו בפלטפורמה המקדמית Springer Nature's, זוהי פלטפורמה פתוחה לשיתוף מחקרים טרם פרסומם בכתבי עת מבוססים ולפני שעברו ביקורת עמיתים רשמית, ומטרתם לאפשר שיתוף המידע החשוב עם חוקרים ברחבי העולם שיוכלו גם לחוות עליו את דעתם המקצועית וגם להיעזר בו לצורך עבודתם.

עוד בוואלה!

אומיקרון גורם גם לתסמין הזה, לפעמים גם אחרי ההחלמה

לכתבה המלאה

מטרת המחקר היתה לראות בדיוק מה קורה בגוף מרגע החשיפה אליו ועד להחלמה וסילוקו הסופי מן הגוף. לצורך כך גייסו החוקרים לניסוי 34 מתנדבים בריאים וצעירים בני 18-30. איש מהם לא חלה לפני כן בקורונה או חוסן לנגיף, ועובדה זו וודאה באמצעות בדיקה סרולוגית לנוגדנים לנגיף SARS-CoV-2 שנערכה בתחילת הניסוי לכל המתנדבים ואישרה שאין להם כאלה בכלל.

החוקרים טיפטפו טיפות שמכילות את הנגיף ישר לתוך האף של המתנדבים. גבר משתמש בטיפות אף(צילום: ShutterStock)

הניסוי החל בטפטוף של טיפות אף שהכילו את נגיף הקורונה לתוך אפם של המתנדבים הבריאים ונטולי הנוגדנים. הטיפות הכילו בערך את הכמות הממוצעת של הנגיף שניתן למצוא ברסס טיפתי שנפלט מאפו של חולה קורונה בשלב של המחלה שבו הוא הכי מדבק.

זן הנגיף שבו השתמשו החוקרים (אנחנו מדברים על ניסוי שהחל באמצע שנת 2020) קדם לווריאנט אלפא, אבל הוא שונה מהנגיף המקורי שהחל את המגיפה העולמית משום שהוא כבר נשא עליו מוטציות בחלבון הספייק, שלהערכת החוקרים הפכו אותו למדבק יותר.

34 נחשפו, 18 נדבקו, 0 מקרים קשים

בעקבות החשיפה לנגיף, 18 מהמתנדבים נדבקו בקורונה, ומתוכם 16 פיתחו תסמינים קלים-בינוניים של המחלה (כאב גרון, כאבי ראש, כאבי שרירים ופרקים, עייפות וחום). כשליש מהמתנדבים (13) איבדו את חוש הריח - אצל 10 מהם הוא שב לתפקד כרגיל בחלוף 3 חודשים מההדבקה, ו-3 עדיין סבלו מהתסמין הזה גם לאחר 3 חודשים.

למרבה המזל ולהקלתם של החוקרים "במודל המחקר שלנו שביצע הדבקה מכוונת של מבוגרים צעירים ובריאים לא היו מקרים של תחלואה קלינית חמורה", אמר ד"ר כריסטופר צ'ו, החוקר הראשי בניסוי ורופא מומחה למחלות זיהומיות ואימונולוגיה במכון למחלות זיהומיות ומדבקות באימפריאל קולג' בלונדון, בהודעה שמסר לתקשורת עם פרסום הממצאים הראשוניים של המחקר. לדבריו, מסיבה זו, ממצאי המחקר רלוונטיים במיוחד למקרים קלים-מתונים של תחלואה.

בדיקת קורונה בבריסל, בלגיה, 27 בנובמבר 2021. רויטרס
תקופת דגירה של 42 שעות בממוצע, והנגיף ניתן לזיהוי בגרון לפני האף. בדיקת קורונה(צילום: רויטרס)

בקרב 18 המתנדבים שנדבקו מצאו החוקרים שתקופת הדגירה הממוצעת של הנגיף (משך הזמן שחולף בין החשיפה הראשונית ובין הפעם הראשונה שרמות הנגיף בגוף גבוהות מספיק כדי לזהותן בבדיקה) עמדה על 42 שעות. החוקרים ערכו למשתתפים בדיקות קורונה פעמיים ביום, במהלכן הם דגמו עם מטושים הן את הגרון והן את הנחיריים של כל אחד מהם. בבדיקות PCR שערכו במעבדה הם חישבו את הכמות של חלקיקי נגיף פעילים ומדבקים אצל כל אחד מהם. כך הם גילו שכמות הנגיף אצל הנדבקים גדלה בקצב מהיר מאוד בתום תקופת הדגירה. הנגיף ניתן לזיהוי בגרון מוקדם יותר - בערך 40 שעות לאחר החשיפה הראשונית, ובאף בממוצע 58 שעות לאחר החשיפה.

עוד גילו החוקרים שהעומס הנגיפי אצל הנדבקים הגיע לשיאו ביום החמישי לאחר החשיפה, בממוצע. ובדרך כלל הנוכחות הנגיפית בגרון היתה נמוכה יותר מזו שנמצאה באפם של המתנדבים החולים, והגיע לנתון שיא מוקדם יותר מאשר באף (ואז החלה לרדת). ממצא מעניין נוסף שעליו דיווחו החוקרים היה שאצל כל המשתתפים שחלו נמדדו רמות די דומות של עומס נגיפי, ללא קשר לחומרת התסמינים שחוו.

מאיזה שלב הבדיקות המהירות אמינות?

החוקרים בדקו בניסוי שלהם גם את יכולת הזיהוי של בדיקות אנטיגן מהירות לאורך שלבי המחלה. הם הגיעו למסקנה שבדיקות אלה הצליחו לזהות בצורה די מהימנה את הנגיף בזמן המחלה, אם כי היו קצת פחות רגישות בתחילתה ובסופה (כאשר העומס הנגיפי היה נמוך יותר). במילים אחרות, לבדיקות המהירות היה סיכוי נמוך יותר לצאת חיוביות כאשר רמות הנגיף היו נמוכות יותר מה שאומר שבתחילת ובסוף המחלה הן עלולות לתת תוצאה שלילית כוזבת.

"מצאנו שבדיקות אנטיגן בסך הכול מצליחות לייצר מתאם עם נוכחות הנגיף בגוף, כפי שאושר גם על ידי בדיקות מעבדה", אמר החוקר ד"ר צ'ו. "אף על פי שהן עלולות להיות פחות רגישות ביום-יומיים הראשונים של המחלה, אם משתמשים בהן נכון וחוזרים עליהן, וכמובן גם פועלים בהתאם כשהן מראות תוצאה חיובית, הבדיקות הללו יכולות להשפיע בצורה אפקטיבית על קטיעת שרשרת ההדבקה", הוא הוסיף.

פחות רגישות ביום-יומיים הראשונים, אבל תמשיכו לבדוק כי אחר כך הן די מהימנות. בדיקת אנטיגן מהירה לקורונה(צילום: ראובן קסטרו)

כאמור אלה הם רק הממצאים הראשוניים של המחקר, ובשלב הבא החוקרים מתכוונים להעמיק ולבדוק מדוע חלק מהמתנדבים נדבקו בקורונה בעוד שאחרים לא. בנוסף, הם מתכוונים לערוך ניסוי נוסף של הדבקה מכוונת - הפעם בווריאנט דלתא (זוכרים אותו?). הם לא ציינו האם יש תוכנית לניסוי גם בזן האומיקרון, שהוא הזן המדבק ביותר עד היום והדומיננטי ביותר כרגע.

"אף שיש הבדלים ברמת ההדבקה עקב הופעת וריאנטים שונים כמו דלתא ואומיקרון, בבסיס זו עדיין אותה מחלה ואותם גורמים יהיו אחראים לספק הגנה מפניה", אמר ד"ר צ'ו. "זן חדש יכול לעשות הבדל מבחינת גודל התגובה, אבל בסופו של דבר אנחנו צופים שהמחקר שלנו ייצג בצורה רחבה את התהליכים שקורים בגוף בעקבות הידבקות בקורונה", הוא סיכם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully