מספר הנפשות בבית קובע עד כמה תפגעו בקורונה

מגיפת הקורונה שיבשה את חייהם של אנשים רבים מספור מסביב לעולם, והיא עדיין מהווה מקור משמעותי ויומיומי לסטרס עבור רבים. אולם יש קהלים שבהחלט ספגו פגיעה קשה יותר מאחרים, ואחד מהם מקבל את הזרקור במחקר חדש שמגיע מקנדה והסתכל מקרוב על ההשפעה המזיקה שהיתה למשבר הקורונה על משפחות שבהן יותר מילד אחד.

בתור התחלה, גילו החוקרים שבבתים שבהם יש יותר מילד אחד (מה שהם מכנים משפחות מרובות ילדים), נראה שבאופן טיפוסי ישנו ילד אחד שהושפע קשה יותר מההשלכות של משבר הקורונה, ביחס לאחיו. זה יתבטא אצל אותו ילד ביותר סטרס, חרדה, כעס ואפילו דיכאון. הממצא השני (והמבאס) שהם גילו, הוא שמשום מה זה גורם לתגובת נגד שלילית מצד ההורים שמתחילה לופ של החלטות הוריות לא טובות. ההורים - שסובלים מסטרס בעצמם ומנסים לנווט בתוך תקופה ארוכה ורוויה באי ודאות - נוטים להגיב בחומרה ובכעס דווקא לילד שמראה סימני מצוקה וזקוק ליותר תמיכה.

"המחקר שלנו מראה שהורים נוטים להיות הכי תגובתיים והכי פחות חיוביים כלפי הילד שמפגין סימנים לקשיים המנטליים החמורים ביותר", אמר דילן בראון, מרצה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת ווטרלו בקנדה ומי שעמד בראש המחקר הזה. "התמודדות עם קשיים נפשיים בתוך המשפחה גורמת להקצנה הדדית של תגובות, כמו במעין לופ", הוא הסביר.

את המחקר ביצעו החוקרים על בסיס נתונים שאספו מ-500 הורים ומטפלים ומ-1,000 ילדים. ובאופן ספציפי יותר, ההורים שהשתתפו במחקר היו כאלה שיש להם לפחות שני ילדים (בני 5-18), והם התבקשו לענות על שאלונים שעסקו בסטרס הכללי שהם חווים בתקופת הקורונה, התפקוד הכללי של המשפחה שלהם והמצב הנפשי. על השאלונים הם השיבו פעמים רבות ולעתים תכופות לאורך תקופת מחקר שארכה כחודשיים.

"כדי להבין את הקשיים הנפשיים של ילדים בתוך מגיפת הקורונה צריך להסתכל על הדברים דרך עדשה משפחתית, משום שהמגיפה השפיעה על המשפחה כיחידה, בעשרות אופנים. כדי לתת מענה מקיף לקושי נפשי של ילדים צריך לבחון גם מה קורה עם ההורים והאחים שלהם ולראות את כל הדינמיקה המשפחתית", הסביר פרופ' בראון, שבמסגרת אחד מכובעיו מכהן גם כיו"ר מרכז המחקר הקליני לפסיכולוגיית ילדים ומשפחה בקנדה.

לאור ממצאיהם, סבורים החוקרים שיש מאות אלפי משפחות ומשקי בית ברחבי העולם שיוכלו להפיק תועלת מכמה מפגשים ממוקדים של טיפול. גם טיפול אינדיבידואלי לכל אחד מההורים או לילד המתקשה יוכלו להועיל מאוד, במיוחד בהתחשב בכך שהקורונה לא ממש הולכת לשומקום בעתיד הקרוב והעומס הרגשי הנוסף שהיא מייצרת על ילדים, הורים ומשפחות יימשך גם בחודשים הקרובים.

"מחקרים רבים כבר הצביעו על כך שמשבר הקורונה הביא עמו אתגרים נפשיים רבים לילדים ולהורים כאחד. העבודה שלנו מוסיפה תובנות לגבי האופן שבו שיבושים והפרעות למהלך החיים שנגרמו עקב המגיפה פגעו לא רק ברמת האינדיבידואל, אלא הסתננו לתוך סביבת היחסים של היחידה המשפחתית", סיכם פרופ' בראון.