אם בגל הדלתא בדיקות האנטיגן רק נכנסו לנו לחיים, בגל הנוכחי של וריאנט האומיקרון הן לגמרי ציוד הכרחי בכל בית. הבעיה - יותר ויותר מומחים טוענים כי הבדיקות הביתיות לא מדייקות כשמדובר בווריאנט החדש. כעת חלק מהמומחים מציעים דרך יעילה וקלה להפוך אותן למדויקות יותר - להכניס את המטוש לאף כפי שמתבקש, אבל גם לגרון.
רוב בדיקות האנטיגן המהירות הזמינות כיום מאושרות רק לאיסוף דגימה מאף, אך מומחי מחלות זיהומיות לא הופתעו לשמוע שאנשים שנמצאו שליליים לאחר דגימה מהאף נמצאו חיוביים לאחר בדיקת ה-PCR שכוללת גם דגימה מהגרון.
למרות שיצרני ערכות הבדיקה המהירה ממליצים להשתמש בבדיקות רק לפי ההוראות (במילים אחרות, להעביר את המטוש רק באף), עדויות הולכות וגדלות מצביעות על כך שאולי כדאי להעביר את המטוש גם בגרון. ההסכמה הכללית בקרב הרופאים היא שזה רעיון לא רע - במיוחד אם יש לכם כאב גרון.
לדברי אנדרו נוימר, אפידמיולוג מאוניברסיטת קליפורניה באירווין, שהתראיין לאתר ההאפינגטון פוסט, וירוסים נשימתיים כמו SARS-CoV-2 יכולים להדביק את כל חלקי דרכי הנשימה שלנו, שזה בעצם כל דבר שמכניס ומוציא אוויר לגוף שלך - זה כולל את האף, הגרון, הפה, קנה הנשימה והריאות.
למרות שהאף והגרון שניהם חלק ממערכת הנשימה העליונה ומחוברים באופן הדוק, ייתכנו הבדלים מסוימים בכמות הנגיף באף לעומת הגרון. למה זה קורה? לא ברור, אבל נויימר אמר שזה כנראה בגלל שילוב של גורמים ויראליים, כמו היכן וכיצד הנגיף משתכפל, בנוסף לגורמים אנושיים.
ואכן, אוסף של עדויות הולך וגדל מצביע על כך שווריאנט האומיקרון נוטה יותר להדביק את הגרון מאשר את הריאות, מה שלדעת מדענים עשוי להסביר מדוע הוא מדבק יותר, אך פחות קטלני מאשר גרסאות אחרות של הנגיף. "בעצם, נראה שהוא מסוגל יותר להדביק את דרכי הנשימה העליונות - תאים בגרון. אז הוא יתרבה בתאים שם בקלות רבה יותר מאשר בתאים בעומק הריאה. זה ממש ראשוני אבל המחקרים מצביעים על אותו כיוון", אמר לגרדיאן הבריטי, דינן פילי, פרופסור לווירולוגיה באוניברסיטת קולג' בלונדון.
בפועל, מסבירים המדענים, שאם הנגיף מייצר יותר תאים בגרון, זה הופך אותו לנגיש יותר, מה שיעזור להסביר את ההתפשטות המהירה של אומיקרון. וירוס שמצליח להדביק רקמת ריאה, לעומת זאת, עשוי להיות מסוכן יותר, אך פחות מדבק.
עוד בוואלה!
"סיכוי טוב"
ומה אומרים המומחים בארץ? "באופן כללי מומלץ להשתמש בערכות לפי הנחיות היצרן", מבהירה ד"ר אלה סקלן מאוניברסיטת תל אביב. "הערכות הללו מיועדות לזהות חלבונים נגיפיים וככאלו הן יעילות כשעל המטוש נמצאים נגיפים. כאשר לוקחים דגימה גם מהלוע וגם מהאף יש לעיתים סיכוי טוב יותר לאתר נגיפים כאלו".
ד"ר יריב ויין, ביה"ס שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן מאוניברסיטת תל אביב, מסכים כי זה נשמע הגיוני, אך מסייג גם כן: "מערכת כלי הנשימה העליונות כוללת פתחים ומעברים שדרכם מוזרם אוויר לריאות. נתיבי הנשימה הללו כוללים את האף, הפה והגרון. בהתבסס על נתונים מכמה מחקרים, פרופיל ההדבקה של וריאנט האומיקרון שונה מזה של הווריאנטים הקודמים, וזה עשוי להשפיע על תוצאות הבדיקות שבשימוש כיום".
מחקר דרום אפריקאי (לפני ביקורת עמיתים) הראה שהרגישות של בדיקת PCR לזיהוי וריאנט האומיקרון עלתה כאשר האזור שממנו נלקחה הדגימה היה הגרון (בהשוואה לדגימה מהאף). על סמך ממצאים אלו החוקרים טענו שעבור זיהוי וריאנט האומיקרון, דגימה מהאף היא פחות יעילה ולכן צריך לשקול לעבור לדגימה מהגרון. למרות זאת, המחקר הזה לא בדק את יעילות הזיהוי תוך שימוש בבדיקת אנטיגן, לכן אין עדיין נתונים שיכולים לקבוע בוודאות את השיפור ברגישות של בדיקת האנטיגן במקרה והדגימה נלקחת מהגרון".
ובכל זאת לדבריו יש היגיון מסוים לדגום גם את הגרון וגם את האף בכדי להעלות את רגישות הבדיקה. "בכל מקרה, כדאי לבצע בדיקת PCR בכדי לקבל תשובה מדויקת יותר מזו המתקבלת תוך שימוש בערכת הבדיקה של האנטיגן".
סיבה נוספת לחוסר הדיוק, או לכך שעדיף גם לבדוק את הגרון, היא העובדה שרבים לא עורכים את הבדיקות כהלכה ועל מנת לקבל תוצאה מדויקת יש לדחוף את המטוש עמוק אל תוך הסינוסים של האף. וירוסים וחיידקים רבים מטפטפים מהאף אל הגרון. הם גם עולים מהריאות אל הגרון משיעול. זו הסיבה שאם יש כאב גרון מומלץ גם לבדוק אותו.
כאמור, בדיקות האנטיגן מתוכננות כדי לבדוק רק דגימה מהאף, אבל לאור העדויות על חוסר הדיוק שלהן, ולאור העובדה של הימצאות וירוסים שונים במערכות הנשימה, האף והגרון, זה נראה כמו מהלך מחושב שכדאי לכל הפחות לשקול.