לבדיקות קורונה מהירות יש יתרון אחד גדול. חשוב שתכירו אותו

    בדיקות קורונה הפכו להיות העיסוק העקרי שלנו, ויעידו על זה תורי הענק במתחמי הבדיקות. אבל מה אנחנו באמת יודעים עליהן? פרופ' עמוס אדלר, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה באיכילוב, מסביר בפודקאסט "מרפאת מומחים" איך הן בדיוק עובדות, ומה המגבלות שלהן

    מערכת וואלה! בריאות

    כבר הרבה יותר מדי זמן שבדיקות קורונה הן חלק בלתי נפרד מהשגרה שלנו, אבל באחרונה - עם כניסת מגבלות התו הירוק והבדיקות המהירות - נראה שזה כל מה שכולם מדברים עליו. הזמנו לפודקאסט "מרפאת מומחים" את פרופ' עמוס אדלר, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה בבית החולים איכילוב, כדי לשאול לבדוק מה בדיוק ההבדל בין בדיקות הקורונה המקובלות היום, עד כמה התוצאות שלהן מהימנות ולמי נועדו הבדיקות הסרולוגיות. הנה התשובות שלו.

    בפרק הקודם

    פרופ' רוני גמזו: המגיפה הזו יותר גדולה מהמציאות

    לכתבה המלאה

    מה יותר יעיל - בדיקת PCR או בדיקה מהירה?

    לבדיקות המהירות, בדיקות האנטיגן, יש מוניטין של בדיקות איכותיות פחות, אבל לדברי פרופ' אדלר יש להן יתרון משמעותי על פני בדיקת ה-PCR המדויקת יותר. "בדיקת ה-PCR היא סופר רגישה", הסביר פרופ' אדלר, "היא תגלה אם יש לך RNA בדרכי הנשימה גם כשאתה חולה ומדבק, וגם כשכבר מזמן הפסקת להיות מדבק. כלומר, היא יכולה להיות חיובית שבועות ובמקרים מסוימים גם חודשים אחרי שהתחלת להיות חולה".

    לדבריו, במקרה הזה הרגישות של הבדיקה היא בעוכריה, שכן זה אומר שבמצבים מסוימים מתייגים אנשים כחיוביים גם כשזה לא רלוונטי. זו הסיבה שכיום לא עורכים בדיקה קורונה בסוף הבידוד בהנחה שאין תסמינים.

    בדיקת האנטיגן, מנגד, היא לכאורה בדיקה פחות רגישה, אבל זה יתרון - שכן היא יכולה "לתפוס את רובם הגדול של האנשים בזמן שיש להם עומס נגיפי מדבק... חוסר הרגישות שלה הוא דווקא יתרון בהקשר הזה", מסביר פרופ' אדלר. לכן, במתארים קהילתיים שבהם הסיכון לקורונה נמוך יחסית (לא בית אבות, לדוגמא, אלא קופת חולים) "יש לאנטיגן יתרון - שהוא לא מגלה לנו את אלה שאולי לא חשוב לגלות אותם, כי הם כבר לא מדבקים. הוא כן מגלה לנו את רוב המטופלים בשלב שבו הם מדבקים", הוא הבהיר, וזאת מעבר להיות בדיקה מהירה, נוחה לשימוש וזמינה.

    האם כדאי לעשות בדיקה סרולוגית לפני חיסון שלישי?

    גם בשלב הזה, כאשר החיסון השלישי הוכיח את יעילותו בבלימת גל התחלואה, יש לא מעט ישראלים שמתלבטים אם להתחסן במנת הבוסטר. יש גם לא מעט ישראלים שמעדיפים לעבור בדיקה סרולוגית כדי לבדוק אם יש להם מספיק נוגדנים בדם גם בלי מנה נוספת של חיסון, אולם לדברי פרופ' אדלר - קשה להסיק מסקנה חד משמעית מערכי הבדיקות הסרולוגיות.

    "הבדיקה יכולה לתת שני סוגים של תוצאות - או שלילי, אין בכלל, ואז סביר שההגנה מהחיסון פגה, או חיובית", מסביר פרופ' אדלר. ואולם, "אנחנו יודעים שגם אנשים שהיו להם נוגדנים נדבקו, כנראה שנמצאה התאמה בין רמת הנוגדנים לבין הסיכון להידבק לאחר חיסון - אבל היכולת שלנו לנבא את זה היא לא מאוד טובה, שכן המערכת הזו מאוד מורכבת, והנוגדנים הם רק חלק אחד מהתמונה המורכבת הזאת". הוא הוסיף כי "אם נמצאת חיובי בבדיקת נוגדנים - עדיין יכולת הניבוי של זה לגבי הסיכון שלך רחוקה מלהיות מושלמת".

    לצפייה בפרק המלא:

    איריס קול מראיינת את פרופ' עמוס אדלר על היעילות של בדיקות הקורונה (מערכת וואלה)

    האם יגיע ווריאנט שהחיסון לא יהיה יעיל נגדו?

    באופן כללי, פרופ' אדלר הדגיש כי "צריך פחות לפחד מכל הדבר הזה". הוא הסביר כי מוטציות בווירוס הן תהליך טבעי ובלתי נמנע, ובקורונה יש לנו את האפשרות לעקוב אחרי התהליך הזה, שמתרחש בכל ווירוס, בזמן אמיתי. זה יתרון גדול שמסייע בהתאמת חיסונים, אבל "הדבר הזה גורר את הציבור למצב של חרדה מתמדת". הוא הבהיר כי "באופן בסיסי, השינוי עצמו בנגיף הוא לא משהו שעשוי לטרוף את כל הקלפים, אלא חלק בלתי נמנע מהאבולוציה של הווירוס".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully