מה הופך את זן הדלתא למדבק כל כך והאם אפשר לעצור אותו?

    הגל הרביעי של הקורונה גורם להדבקה מאסיבית שלא נראתה כאן קודם. בזכות החיסונים, מספר המתים והחולים קשה הוא נמוך יחסית, אבל קצת ההדבקה מדאיג מאוד. מחקר חדש ניסה לברר מה יש בזן הדלתא שהופך אותו לעמיד ומדבק כל כך?

    בווידאו: בדיקות קורונה בשדה התעופה בקייב (צילום: דובר מד"א)

    אחרי החגים עוד לא כאן, אבל כבר אפשר לומר דבר אחד בוודאות - הגל הרביעי, בין אם הוא מתחיל לדעוך או לא, הוא הקשה ביותר שנראה פה מאז התחילה הקורונה. והאחראית לכך היא גרסת הדלתא שהפכה לזן הדומיננטי ביותר של SARS-CoV-2 בעולם בתוך פחות משנה.

    לאחר שזוהה לראשונה בהודו באוקטובר 2020, הווריאנט דלתא גרם לגל שני קטסטרופלי של מקרי קורונה בהודו, שהחל בסביבות מרץ 2021. לאחר מכן הווריאנט הגיע למדינות אחרות ברחבי העולם, והתחרה בכל שאר הגרסאות עד שביסס עצמו במהירות כזן הנפוץ ביותר שהוביל להדבקות, לעלייה באשפוזים ולמקרי מוות נוספים. כאמור, מחודש יוני האחרון - גם בישראל.

    עוד בוואלה!

    כבר לא שיעול וחום: חוקר בריטי טוען שתסמיני הקורונה השתנו

    לכתבה המלאה

    אבל מה הפך את הגרסה הספציפית הזו ליעילה כל כך בהדבקה של בני אדם, אפילו כאלה שחוסנו כבר בשלושה חיסונים? במחקר חדש, שהובילה אוניברסיטת קיימברידג' ופורסם השבוע בכתב העת Nature, ביצעו החוקרים מספר ניסויים במעבדה כדי לזהות מדוע גרסת הדלתא הפכה לאחראית לכל כך הרבה מקרי הדבקה ומוות. הם גילו כי זה נובע במידה רבה מיכולתו של הווריאנט הזה להתחמק מנוגדנים ומכישוריו לפלוש לתאי המארח.

    ראשית, נראה כי גרסת הדלתא יעילה יותר בחדירה לתאים בהשוואה לגרסאות אחרות מכיוון שהיא חמושה בדוקרנים יותר מבוקעים על פני השטח שלה. כדי שנגיף הקורונה ידביק את אחד התאים שלנו, חלבון הספייק (הדוקרן) נקשר לקולטן אחר שנמצא על פני התאים בגופנו. שני החלבונים מתבקעים או מתפצלים, ומאפשרים לחומר גנטי מהנגיף להיכנס לתא המארח. יותר דוקרנים מבודדים פירושם גישה טובה יותר. לאחר שהגיע לתא, נראה כי זן הדלתא גם מסוגל להשתכפל ביעילות רבה יותר, לדברי החוקרים.

    יותר יעיל, פחות רגיש. נגיף הקורונה (צילום: Giphy, KAUST; Ivan Viola)

    בשילוב עם מיומנות זו, גרסת הדלתא גם טובה יותר במניעת תגובות חיסוניות, בין אם זה כתוצאה מחיסון או מזיהום קודם. כדי לברר כיצד, הצוות הצליח לחלץ סרום מדגימות דם שנאספו ממגוון אנשים, חלקם חוסנו בחיסוני אסטרזנקה או פייזר וחלקם נדבקו בקורונה. הדגימות כללו מגוון גרסאות, כולל הזן המקורי שזוהה לראשונה בעיר ווהאן שבסין. מכיוון שאנשים אלה נדבקו ב-COVID-19 או קיבלו את החיסון, סרום הדם שלהם הכיל כמה נוגדנים שאמורים לנטרל את הנגיף.

    החוקרים גילו כי זן הדלתא היה פחות רגיש פי 5.7 לסרום מאנשים שנדבקו בעבר, ופחות רגיש פי שמונה לסרה של אנשים מחוסנים, בהשוואה לגרסת האלפא. במילים אחרות, נדרשו יותר נוגדנים מאדם שחוסן מאדם שכבר חלה ב-COVID-19 כדי לחסום את הנגיף. באופן כללי נדרשו יותר נוגדנים - בין אם הם מחיסון או מזיהום טבעי - כדי לחסום את גרסת הדלתא בהשוואה לזנים אחרים.

    הווריאנט דלתא יותר מהיר, לא יותר אלים

    "חשוב להגיד שלרוב הממצאים במחקר אנחנו די מודעים", מבהיר ד"ר אורן קובילר מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית באוניברסיטת תל אביב. "אנחנו יודעים שהווריאנט הזה מתחמק חלקית מהנוגדנים, אבל הוא עושה את זה בצורה יעילה פחות למשל מבתא וגמא שיותר יעילים בהתחמקות ממנו. זה לא הסיפור פה. בעיני הסיפור הברור הוא יכולת השכפול של הזן הזה, שהיא הרבה יותר מהירה", אומר קובילר.

    הוא מוסיף כי "אנחנו לא יודעים בדיוק איך הוא משתכפל. אבל הוא יוצר נגיפים חדשים מהר יותר מווירוסים קודמים וזה מה שמאפשר לו בעיקר להתפשט יותר מהאחרים לטעמי. וזה ההבדל היחיד - הוא יותר מהיר מהזנים האחרים, ולכן הוא מסלק את האחרים מדרכו. זה לא הופך אותו ליותר אלים או בעל יכולת גבוהה יותר להתחמק מהחיסון".

    "יש פה חשיבות לכמה דברים כשמסתכלים על ההדבקה אצל אלה שחלו כבר. זה תלוי באיזה וריאנט הם נדבקו, כמה זמן עבר והאם הם התחסנו אחרי שחלו - כרגע נראה שמי שהתחסן אחרי שחלה הוא במצב הכי טוב", מסביר ד"ר קובילר.

    ולמרות כל הנאמר, חשוב שלא תטעו, עדיין כדאי להתחסן, ולמרות שהדבקה מתרחשת גם אצל מתחסנים, החיסונים מפחיתים משמעותית את הסיכון לחלות קשה ולהתאשפז עם קורונה. "בשביל לחלות צריך לחטוף את המחלה ואף אחד מאיתנו לא רוצה את זה בשום צורה כי אף אחד מאיתנו לא יודע איך זה יגמר", מסכם ד"ר קובילר.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully