60% מתופעות הלוואי לחיסון קורונה - לא מהחיסון עצמו

מחקר חדש ומסקרן בחן את שיעורי הדיווח על תופעות לוואי בניסויים הקליניים בחיסוני הקורונה וגילה שרובם הם תוצאה של חרדה וציפיות שליליות. קוראים לזה אפקט נוצבו, וככה הוא עובד

20/01/2022

זוכרים שכשהגיעו חיסוני הקורונה כולם היו ממש בלחץ מתופעות הלוואי שלהם? אז זהו, כמה בלחץ? זו השאלה. ויש לזה משמעות חשובה. מחקר חדש מגלה נתונים מאוד מעניינים על הסיבה לכשני שליש מהדיווחים על תופעות לוואי שהופיעו לאחר קבלת החיסון לקורונה. על פי מחקר חדש ומסקרן, טוענים חוקרים שרוב המדווחים על תופעות לוואי (60 אחוזים מהם) חוו אותם לא כתוצאה ישירה מהחיסון עצמו, אלא מסוג של גרסה שלילית של אפקט הפלצבו. את האפקט הזה מכנים 'נוצבו' (nocebo effect).

החוקרים מארה"ב בחנו נתונים מ-12 ניסויים קליניים בחיסוני קורונה ומצאו שאפקט נוצבו היה אחראי לכ-76 אחוזים מכל התגובות הקשות הנפוצות שהופיעו לאחר החיסון הראשון, ול-52 אחוזים מהתופעות הללו שהופיעו לאחר קבלת המנה השנייה.

עוד בוואלה! בריאות

למה בעצם צריך בדיקת אנטיגן ביציאה מבידוד?

לכתבה המלאה

מהמחקר עולה עוד כי חלק ניכר מתופעות לוואי קלות יותר, כמו כאבי ראש, עייפות וכאב מקומי בזרוע לא נגרמות מרכיבי החיסון, כי אם מגורמים אחרים שהחוקרים סבורים שתורמים להפעלת אפקט נוצבו, בהם חרדה, ציפייה ונטייה אוטומטית לייחס מכאובים שונים לקבלת החיסון.

מתחם החיסונים של ככלית בבית הצנחן, רמת גן 3 בינואר 2021. ראובן קסטרו
כשאתם מצפים להרגיש רע - גדל הסיכוי שזה יקרה. אישה מקבלת חיסון קורונה(צילום: ראובן קסטרו)

לאור ממצאיהם אומרים החוקרים שהסברה טובה יותר לציבור שתכלול גם הסברים על אפקט נוצבו עשויה לשפר את שיעורי ההתחסנות ולהפחית את החששות בקרב המהססים. את המחקר ניהלו ד"ר טד קפצ'וק , מרצה לבריאות גלובלית ורפואה חברתית בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת הרווארד וד"ר ג'וליה האס, דיקנית המרכז הרפואי בית ישראל בבוסטון. הם ניתחו לעומק את תופעות הלוואי שדווחו בתריסר ניסויים קליניים בחיסוני קורונה - הן על ידי נסיינים בקבוצת הניסוי והן על ידי נסיינים בקבוצת הביקורת.

בכל הניסויים שנכללו במחקר הזה, הנסיינים בקבוצת הביקורת קיבלו זריקות-דמה בזרוע שהכילו תמיסת מלח (סליין) במקום חיסון פעיל. הם בחרו שלא לכלול במחקרם את תופעות הלוואי החמורות והמסוכנות ביותר כמו קרישי דם ודלקת בשריר הלב. את ממצאיהם הם סיכמו למאמר שהתפרסם בכתב העת Jama Network Open.

כאב ראש, עייפות וכאבים בזרוע - מהחיסון?

המחקר מתאר כיצד 35 אחוזים מהנסיינים שקיבלו זריקות דמה דיווחו לאחר מנת ה"חיסון" הראשונה על תופעות לוואי סיסטמיות כגון כאב ראש ועייפות, 16 אחוזים דיווחו על תופעות מקומיות (כמו כאב מקומי, אדמומיות או נפיחות באזור ההזרקה בזרוע). כצפוי, אלה שקיבלו מנה ראשונה של החיסון האמיתי היו בעלי סיכוי גבוה יותר לדווח על תופעות לוואי. כ-46 אחוזים מהם דיווחו על תופעות סיסטמיות ושני שליש דיווחו על כאב בזרוע או תסמין מקומי אחר.

מה אתם יודעים על החיסון וכמה אתם חוששים מפניו? ד"ר משה גרוס מתחסן בפעם הרביעית לקורונה(צילום: ראובן קסטרו)

כשהחוקרים בחנו את דיווח תופעות הלוואי לאחר הזריקה השנייה, הם גילו ששיעור הדיווחים על תופעות סיסטמיות כגון כאב ראש כמעט הכפיל את עצמו בקרב קבוצת הניסוי בהשוואה לקבוצת הביקורת (61% בקבוצת הניסוי לעומת 32% בקבוצת הביקורת). הפער היה גדול אף יותר במקרה של תופעות מקומיות ועמד על 73 אחוזים אצל אלה שקיבלו את החיסון האמיתי, לעומת 12 אחוזים בקבוצת הפלצבו.

בתום ניתוח הנתונים הסיקו החוקרים שכשני שליש מתופעות הלוואי הנפוצות שדווחו בניסויים הקליניים של חיסוני הקורונה נבעו מאפקט נוצבו - במיוחד כאבי ראש ועייפות - שתי תופעות לוואי שמצויינות במפורש ברשימת תופעות הלוואי בעלוני הסברה ובמידע לציבור שמוצע לאנשים לקראת ההתחסנות.

האם החוקרים רומזים לכך שיש להציע לאנשים פחות מידע או מידע פחות מפורט על תופעות הלוואי של החיסון כדי להפחית בפועל את שיעור הדיווחים על תופעות לוואי שהם עשויים לחוות כתוצאה מחרדה או מסוג של דריכות יתר לתסמינים וייחוס מכאובים נפוצים לחיסון? במקרה של ד"ר קפצ'וק התשובה היא שלילית. "רוב החוקרים טוענים שיש לתת לאנשים פחות מידע על תופעות לוואי כדי לא להעלות את רמות החרדה שלהם. אני חושב שזו טעות - כנות היא הדרך הנכונה". קפצ'וק הציע שלצד המידע המלא על תופעות הלוואי האפשריות, יחנכו את הציבור גם על האפשרות לחוות תסמינים דומים גם בעקבות חרדה וציפייה שלילית ויסבירו להם על 'אפקט נוצבו'.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully