המחקר הזה שינה את כל מה שאנחנו חושבים על תרופות פלצבו

יש לא מעט סיפורים על אנשים שקיבלו תרופות דמה - פלצבו בשמן המקצועי - ובכל זאת חשו הקלה במצבם. מומחים תמיד האמינו שההשפעה הזו, הקרויה "אפקט הפלצבו", תלויה בעובדה שהחולה יאמין שהוא קיבל טיפול אמיתי, אולם מחקר חדש מנפץ את המיתוס הזה ומגלה שלפלצבו יש השפעה חזקה גם במקרים בהם אנשים יודעים בדיוק מה הם מקבלים.

לפי המחקר החדש, לפלצבו יש את הכוח להפחית סימנים פיזיים של מצוקה רגשית, אפילו במקרים בהם נאמר מראש לאנשים שהם לוקחים תרופת דמה, ולא תרופה פעילה. לדברי החוקרים, מדובר בהוכחה ראשונה שפלצבו גורם לשינויים פסיכו-ביולוגיים אמיתיים ומדידים.

במחקרים רפואיים - ואפילו עכשיו במרדף אחרי חיסון קורונה - חוקרים נוהגים להשתמש בפלצבו כדי לנטר את התוצאות. בדרך כלל, קבוצה אחת של נסיינים מקבלת תרופה אמיתית, והשנייה מקבלת תרופת דמה. עם השנים עלו שאלות מוסריות לגבי פרקטיקת העבודה הזו - האם זה בסדר לתת לאנשים להאמין שהם מקבלים טיפול כאשר בפועל הם לא מקבלים כלום? הדילמה האתית הזו הובילה למספר מחקרים שבחנו מהם גבולות ההשפעה של פלצבו, והאם האפקט נשמר גם ללא אלמנט ההטעיה.

במחקרים שנעשו בפלצבו לא מטעה, למשתתפים נאמר בבירור כי הם יקבלו פלצבו בלבד. במחקרים מסוג זה ניתן למדוד כיצד אפקט הפלצבו יכול בנסיבות מסוימות להביא לתוצאות פיזיולוגיות מועילות, אפילו בהיעדר של תרופות ממש. החוקרים במחקר הנוכחי גילו כי האמונה והציפייה של אנשים שהפלצבו יעבוד עבורם - הספיקו כדי לעורר את אפקט הפלצבו, מבלי לפגוע בגבולות אתיים.

צוות החוקרים מאוניברסיטת מישיגן (MSU) ערך שני ניסויים בהם אנשים נאלצו לצפות בסדרת תמונות שנועדו לעורר תגובה רגשית שלילית. בכל אחד מהניסויים הייתה קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת. בניסוי הראשון נאמר לקבוצת המחקר שיינתן להם פלצבו (תרסיס אף המורכב מתמיסת מלח וללא מרכיבים פעילים). החוקרים גם סיפרו למשתתפים על אפקט הפלצבו. נאמר להם כי תרסיס האף, על אף היותו נקי מחומרים פעילים, יכול לסייע בהפחתת תגובות רגשיות שליליות לתמונות הקשות, אם הם מאמינים שזה אפשרי. בקבוצת הביקורת לא נמסר למשתתפים דבר על פלצבו או על אפקט הפלצבו, ופשוט נאמר להם כי תרסיס המלח שימש לשיפור בהירות הקריאות הפיזיולוגיות בניסויים.

הניסוי השני היה דומה במהותו, ההבדל היחיד היה שבניסוי הראשון (בו השתתפו 62 אנשים), המשתתפים דיווחו על הרגשתם לאחר שנטלו את תרסיס המלח וצפו בתמונות, ואילו בניסוי השני (עם 198 אנשים), החוקרים עקבו אחר פעילות המוח של המשתתפים דרך EEG בזמן שראו את התמונות.

משתתפי קבוצת המחקר של הניסוי הראשון דיווחו בעצמם על רמות נמוכות יותר של מצוקה רגשית, יותר מאשר משתתפי קבוצת הביקורת. בניסוי השני, בו נמדדה המצוקה ב-EEG, נראה היה כי הפלצבו אכן עבד והביא להפחתה משמעותית בסמן ביולוגי עצבי של מצוקה רגשית. לדברי החוקרים, מדובר בתוצאה יוצאת דופן, מכיוון שבעוד שמחקרים אחרים התוצאות היו תלויות בדיווח של המשתתפים, כאן יש תוצאה אובייקטיבית שטרם נראתה לפני. "ממצא זה מספק תמיכה ראשונית כי פלצבו שאינו מטעה, לפחות בתחום המצוקה הרגשית, אינו רק תוצר של הטיה בתגובה, אלא מייצג השפעות פסיכו-ביולוגיות אמיתיות", כתבו החוקרים.

לדברי החוקרים, התופעה המפתיעה הזו היא "משהו שנוכל לנצל בטיפולי בריאות בעולם האמיתי". החוקר והפסיכולוג הראשי דארווין גווארה אמר כי "מה אם מישהו ייקח גלולת סוכר ללא תופעות לוואי פעמיים ביום לאחר שעבר סרטון משכנע קצר על כוחו של פלצבו וחווה לחץ מופחת כתוצאה מכך? התוצאות הללו מעלות את האפשרות הזו".