ככל שחיידקים קטלניים נעשים עמידים יותר ויותר לאנטיביוטיקה מודרנית וגורמים למותם של מיליונים בכל העולם כל שנה, כך חוקרים מנסים למצוא פתרונות יצירתיים לבעיה. ממש יצירתיים. כך הגיעו כמה מהם לכתבי יד רפואיים קדומים כדי לחפש רמזים שיוכלו לעזור להם במלחמה נגד הפולשים, והם אכן מצאו. מרקחת מימי הביניים המתוארכת אלף שנים אחורה עשויה להצליח במקום בו סוגים רבים של אנטיביוטיקה מודרנית נכשלו.
"ancientbiotic" (אנטיביוטיקה עתיקה בתרגום חופשי) כפי שקוראים לה החוקרים, נמצאה באחד מספרי הלימוד הרפואיים המוכרים ביותר מאנגליה של ימי הביניים, המכונה "Bald's Leechbook". בעוד שרבות מהתרופות הכלולות בספר עב הכרס לא בדיוק מתאימות לתקופתנו - כולל משחה להפסקת ביקורים של גובלינים בלילה - אחרות, כמו מרקחת הקרויה 'Bald's eyesalve', שנועדה במקור לטיפול בשעורה בעין, יותר רלוונטיות לחיינו.
על סמך מחקרים קודמים, מדענים הראו כי תערובת זו של מרכיבים טבעיים - שום, בצל או כרישה, מיץ מרה של פרה ויין - עשויה בהחלט להיות בעלת תכונות חיטוי עוצמתיות. למעשה, נראה שהיא פועלת כנגד חיידקים מסוכנים שתרופות מודרניות רבות אינן מצליחות להשפיע עליהם. לאחר שרקחו 75 מנות של התרופה, כולל 15 עם בצל ו-15 עם כרישה (רק כדי להיות בטוחים לחלוטין בתרגום לאנגלית), החוקרים העמידו את המתכון העתיק למבחן.
בעבר הוכח כי המתכון שבמקור נועד כאמור לטיפול בשעורה, הורג את חיידק הסטפילוקוק הזהוב (Staphylococcus aureus) חיידק המצוי אצל רבים באף ועלול לגרום לזיהומים רבים. כעת, מחקר חדש שהובילה ג'סיקה פורנר-פרדו מאוניברסיטת וורוויק באנגליה מגבה את התוצאות הללו: גם כאשר החיידקים יצרו מבנים יציבים במיוחד המכונים ביופילמים, שקשה לפרק, התרופה העתיקה הצליחה להילחם בהם.
.
אל תפספס
אם המחקר החדש הזה נכון, משהו בתרופה העתיקה מכיל מרכיב שחיידקים עמידים לא יכולים להתמודד מולו. יתרה מכך, נראה שהיא פועלת כנגד חיידקים עמידים באופן דומה, כולל Acinetobacter baumanii, Stenotrophomonas maltophilia, S. epidermidis ו- S. pyogenes - כולם יכולים לגרום למחלות קשות וגורמים כאמור כנגד סוגים שונים של אנטיביוטיקה.
אבל יש מלכוד: מרכיבי המרקחת פועלים בצורה הטובה ביותר רק בצורה הסופית של התרופה וכאשר החוקרים הפרידו כל מרכיב, הם לא היו יעילים באותה מידה. המחברים חושבים שזאת הסיבה שתרופות צמחיות לא עומדות בתו התקן המדעי, שכן בפיתוח ומחקר תרופות מקובל לבודד תרכובות בודדות, ובכל זאת מבחינה היסטורית הרפואה בעבר עסקה יותר בשילוב של חומרים טבעיים, המגבירים תכונות של רכיב אחד את האחר. "הבנת הקשר בין שילובים של מוצרים טבעיים לפעילות אנטי-מיקרוביאלית עשויה לייצר דרך חדשה ליצור אנטיביוטיקה חדשה מצמחים", כתבו החוקרים.
במחקר חדש זה, למשל, היין הראה פעילות מועטה מיקרוביאלית בפני עצמו, אבל זה לא אומר שהוא היה חסר ערך לחלוטין. כאשר החוקרים הוציאו את היין מהמתכון של התרופה, חלה ירידה גדולה בפעילות נגד חיידק כמו S. aureus, מה שמרמז שליין בכל זאת יש כמה תכונות אנטי-מיקרוביאליות חשובות. באופן דומה, הבצל ומיץ המרה הראו מעט פעילות אנטיבקטריאלית כאשר נבדקו לבד, אך כשהם הוסרו מהתרופה, ההשפעה שלה ירדה.
השאלה אם התרופה 'Bald's eyesalve' אכן תפעל במסגרת קלינית או לא, נדרשת להמשך בדיקה, אך התערובת לא הראתה נזק לתאים אנושיים או לעכברים במעבדה, מה שמצביע על כך שהיא יכולה להיות בטוחה ויהיה ניתן להמשיך במחקרים נוספים.
"האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר שאנחנו משתמשים בה כיום נגזרת מתרכובות טבעיות, אך העבודה שלנו מדגישה את הצורך לחקור לא רק תרכובות בודדות אלא תערובות של מוצרים טבעיים לטיפול בחלק מהזיהומים", אומרת הריסון. "אנו חושבים שניתן יהיה לשפר את הגילוי העתידי של אנטיביוטיקה ממוצרים טבעיים על ידי לימוד שילובים של מרכיבים, ולא על ידי צמחים או תרכובות יחידים"