בווידאו: עוד פריט דוחה של היסטוריה רפואית
בזמן שבעולם מחפשים אחר חיסון לנגיף הקורונה, רבים ממהרים לנסות לאלתר ולעשות שימוש בתרופות אלטרנטיביות שהם בטוחים שיעשו את העבודה. בין התרופות הלא מוכחות (ואפילו מסוכנות) ששטפו את הרשת, היו כאלה שסברו כי חשיפה לקרני השמש או גרגור מי מלח עשויים להרוג את הנגיף וכי אכילת שום עשויה למנוע זיהום. אפילו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הרהר בקול רם - או היה "סרקסטי" על פי הבית הלבן - בשאלה האם שימוש בקרני UV או הזרקת חומר חיטוי לגוף תחסל את הנגיף. לאחרונה הודה טראמפ שהוא נוטל את התרופה הלא מוכחת ביעילותה, הידרוקסיכלורוקווין - תרופות שנועדה במקור למניעה וטיפול במלריה - במטרה להגן על עצמו מנגיף הקוביד-19.
בזמן שבכל העולם מנסים להימנע מהתפשטות נגיף הקורונה, רצוי לזכור שעוד לפני הופעת הרפואה המודרנית אנשים חיפשו "תרופות פלא" כדי להגן על עצמם ממחלות ולהקל על הכאב המייסר המתלווה אליהן - אך במקרים רבים הטיפול היה גרוע לא פחות מהמחלה עצמה. "תרופות הסבתא" האלה גרמו ליותר נזק מתועלת לאורך ההיסטוריה האנושית, כשחלק מהתרופות אותם אנשים צרכו כדי לדחות את הקץ - רק האיצו את הבלתי נמנע. ב"דיילי סטאר אונליין" בחרו כמה מתרופות ה"פלא" המטורפות והמצמררות שנראו בהיסטוריה, עליהן הסתמכו מיליונים בזמנים קשים. זהירות, חלק מהתרופות קשות לעיכול, תרתי משמע.
עוד בנושא:
קידוח חור בגולגולת
למה שלא נתחיל בהארדקור? הליך קידוח החור בגולגולת תואר על ידי ד"ר רפאל דייוויד מהמכון למדעי המוח באוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק, כ"אחד ההליכים הרפואיים העתיקים ביותר הידועים למין האנושי". קידוח חורים בגולגולת נעשה בידי אבות אבותינו ממספר סיבות. בין האמונות המטורללות של פעם, אנשים האמינו כי ניתן לטפל בפגיעות ראש על ידי קידוח בגולגולת. נשמע הגיוני בסה"כ. שלדים עם חורים בגולגולת נמצאו ברחבי אירופה ואסיה ומתוארכים ל-4,000 שנה לפני זמננו. ההליך בוצע גם על נשים בהריון בימי הביניים כדי לסייע להן להתמודד עם כאבי הלידה והתהליך היה נפוץ עד שלהי המאה ה-18. גם בימינו משמש ניתוח זה בעיקר לטיפול בדימומים תוך-גולגלתיים ובבדיקות נוירוכירורגיות כגון מדידת לחץ תוך-גולגלתי, אך בעוד שכיום מנתחי מוח מאחים את החור בחזרה במהירות, המנותחים בעבר ששרדו את הניתוח נאלצו לחיות עם גולגולת פתוחה למשך שארית חייהם ובמקרים רבים יש עדויות לכך שעצמות הגולגולות החלו להתאחות מעצמן, כלומר שהמטופל שרד את הניתוח.
עכבר מעוך
זה קודר כמו שזה נשמע. במצרים העתיקה אנשים שסבלו ממחלות שונות היו מועכים עכברים ומערבבים אותם עם מרכיבים אחרים כדי להקל על הכאב. באופן כללי, הם השתמשו בתרכובת כמשחה אותה מרחו על מקום הכואב כדי להפחית את הסבל. עבור כאבי שיניים, המצרים הקדמונים היו ישירים יותר והניחו חלקים של עכבר מת על המקום הכואב. תרופת הפלא זכתה לגרסה מחודשת בעידן האליזבתני (בשנים 1558-1603), שם היו חותכים עכבר לשניים ומשתמשים בחלקיו לטיפול ביבלות.
שתיית שתן
שלא כמו תרופות עתיקות אחרות שנעלמו מן העולם, שתיית שתן עדיין נהוגה ב"רפואה האלטרנטיבית" ואצל הגברת צופית גרנט. אפילו ספורטאים מהשורה הראשונה אימצו את השיטה, כמו אמן הלחימה יושיקו מאצ'ידה שטען בראיון קודם כי שתן משמש כ"תרופה טבעית" המונעת הצטברות של חיידקים רעים. בין הטענות הביזאריות האחרות שנשמעו לגבי שתיית שתן, הייתה זו שטענה כי השיטה מסייעת לשיפור טיב העור ואפילו עשויה לרפא סרטן מבלי להזדקק לטיפול כימותרפי או ניתוח. לפני שאתם בכלל שוקלים למזוג לעצמם כוסית שתן, רק חשוב לוודא - לא נערך שום מחקר מתועד שמוכיח ששתן מרפא סרטן.
זה הקטע המפורסם בו צופית גרנט ותה את השתן של עצמה
נפיחות בצנצנת
בזמנים נואשים נמצאים פתרונות מוזרים או אפילו מופרכים - וזה ללא ספק אחד מהם. בזמן שהמגפה השחורה הטילה הרס ברחבי העולם בין השנים 1347-1351, מיליונים מתו בייסורים וחלקם פלטו גז מסריח מקיבתם בשעותיהם האחרונות. מאחר שהרפואה הייתה פרימיטיבית למדי ומבוססת בעיקר על אמונות טפלות וניחושים, הרופאים אז האמינו שחשיפה לנפיחות המתים יכולה איכשהו לסייע להם לפתח חסינות למגיפה. זה הביא לכך שרבים החזיקו צנצנות של נפיחות של גוויות בבתיהם אותם תכננו לפתוח למקרה שהמגפה הקטלנית תעשה גל שני.
הקזת דם
נוהג נפוץ לאורך ההיסטוריה האנושית היא הקזת דם שנתפסה כאופן טיפול רציני במשך מאות שנים. חובשים עתיקים האמינו שיש לשמור על נוזלי הגוף באיזון כדי לשמור על בריאותם ונטו לבצע חתך בגוף - בדרך כלל בזרוע - ולאפשר לדם לזרום החוצה. במילים אחרות, במוחם של המנתחים הפרימיטיביים הללו, הוצאת כל "עודף" דם מהגוף עלולה לרפא כל טווח של מחלות. הטענה הייתה כי דמו של החולה נחשב למזוהם, לכן הורדת ריכוז הדם הרע, והעלאת ריכוז הדם ה"טוב" עשויה הייתה לעזור לחולה, לפי דעתם של רופאים באותה תקופה.רבים האמינו כי השיטה הזאת מסייעת, בין היתר, לריפוי דלקת ריאות, אולם הטיפול נזנח מכיוון שהוכח כי הוא יעיל רק במצבים ספציפיים ביותר. למרות זאת, ב-1942 השיטה אף נכתבה בספר לימוד רפואי מפורסם כלגיטימית.
קוקאין
הקוקאין הפך ל"תרופת פלא" שעשויה לטפל בכל דבר, החל מכאבי שיניים ועד לדיכאון. לראשונה הבחינו ששימוש של כמה טיפות של תמיסת קוקאין בעין עצרו את התנועה שלה והרדימו את האזור - מה שהקל על הליכים ניתוחיים בעיניים באותה תקופה. על רקע התפתחות מעניינת זו, הקוקאין שווק לקהל רחב יותר. טבליות קוקאין נמכרו תמורת 50 סנט לקופסה בארה"ב, עם טענות כי התרופה יכולה למנוע עצבים, כאבי ראש ואפילו דיכאון. היא אפילו שווקה לילדים ונכללה כמרכיב בכמה חטיפי שוקולד.
על פי ההיסטוריון ד"ר הווארד מארקל, הקוקאין קודם והופץ במאות ה-18 וה-19 עקב חיבתם אליו של הממציא תומס אדיסון, המלכה ויקטוריה והאפיפיור ליאו השלושה עשר, אשר נהגו לצרוך את החומר באופן קבוע. בשנת 1884 היה זיגמונד פרויד רופא צעיר בווינה, ונאבק כדי להתפרנס גם כשחלם להיות חלוץ רפואי בעל שם עולמי. הוא רק היה צריך גילוי - וחשב שיש לו אחד כזה. "אם הכול ילך כשורה", הוא כתב לאשתו לעתיד, מרתה, "אני אכתוב על זה מאמר ואני מצפה שהוא יקבל מקום ראוי בתורת הריפוי לצד המורפיום ואולי יותר מזה…. אני נוטל מנות קטנות מאוד של זה באופן קבוע נגד דיכאון ונגד צרבות וזה עובד בצורה מבריקה." כמובן שרבים מאוד סבלו מהשימוש בקוקאין כתרופה ובריאותו של פרויד עצמו הידרדרה עקב שימוש כבד בקוקאין. הוא סבל מקצב לב לא סדיר וחסימות אף חמורות. "אני צריך הרבה קוקאין", הוא הודה במכתב משנת 1896. למרות זאת, זמן קצר לאחר מכן, הוא הפסיק להשתמש בסם. "שמתי את מברשת הקוקאין בצד לחלוטין", כתב לחבר. בשנים הראשונות לקיומה, הקוקה קולה שווקה כתרופההעוזרת נגד התמכרות למורפיום. המרכיב העיקרי בה היה קוקאין. רק ב-1903 הוצא הקוקאין מהקוקה קולה ורק בשנת 1914, העביר הקונגרס האמריקאי את חוק הסמים של הריסון, האוסר שימוש לא רפואי בקוקאין, כמו גם בסמים אחרים, כגון מריחואנה.
ונקנח באכילת מומיות
בין הדברים המוזרים ביותר שהאירופאים עשו בניסיון לשמור על בריאותם הוא אכילת שרידי אנשים שמתו מזה אלפי שנים. התיאוריות המוזרות שעלו בשנות ה-1800 טענו שאם יש לך מחלה שמשפיעה על המוח, עליך לאכול גולגולת כדי לרפא את עצמך. זה הפך להיות כל כך פופולרי שחלק גדול מהעולם המערבי תיעד מקרים של אנשים שסועדים את המתים כדי לרפא את עצמם. הדבר אפילו הוביל אנשים לגנוב מומיות מקברים מצריים ואתרי קבורה איריים כדי לעמוד בקצב הביקוש לגופות. על פי מגזין "סמית'סוניאן", בשנת 1847 תועד מקרה מוזר בו הומלץ לבחור אנגלי לערבב גולגולת של אישה צעירה עם סוכר ולהאכיל בזה את בתו כדי לרפא אותה מאפילפסיה. אנחנו נשאר עם השן שום, תודה.
