דו"ח: עד 2050 – חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה יהיו קטלניים יותר מסרטן

    הדו"ח הוא פרי יוזמתו של ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון והוא צופה כי בעוד כשלושה עשורים כ-10 מיליון איש צפויים למות מדי שנה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, בהשוואה ל-700 אלף איש בלבד כיום

    • אנטיביוטיקה
    • סרטן
    הסכנה הכי מוחשית כרגע (צילום: shutterstock)

    עד 2050, חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה צפויים להרוג יותר בני אדם ברחבי העולם מאשר סרטן – כך עולה מדו"ח בריטי חדש בנושא עמידות לאנטיביוטיקה. הדוח הוא יוזמה של ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון ונכתב על ידי הכלכלן הבריטי ג'ים אוניל, היו"ר לשעבר של בנק ההשקעות גולדן סאקס.

    על פי הדו"ח, אם ממשלות לא ינקטו פעולות מיידיות לצמצום השימוש באנטיביוטיקה – הרי שעד 2050, כ-10 מיליון איש צפויים למות מדי שנה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, בהשוואה ל-700 אלף איש בלבד כיום. בין החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה כיום מוצאים בין השאר זנים מסוימים של אי.קולי, מלריה ושחפת. התפרצותן של מגפות בלתי מרוסנות בגלל חיידקים אלה, מצוין בדו"ח, צפויה לגבות מחיר כלכלי עצום ברמה הגלובאלית – כ-100 טריליון דולר מדי שנה.

    עוד באותו נושא

    תתחילו לדאוג: מה הולך להעסיק את עולם הבריאות ב-2016?

    לכתבה המלאה

    אלפי אנשים מתים מדי שנה

    על פי משרד הבריאות, בישראל מתים אלפים מדי שנה בגלל הידבקות בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה – כלומר, חיידקים שלרפואה אין כל דרך להכניעם. בארה"ב מתים בגלל סיבה זו כ-23 אלף איש מדי שנה.

    הולכים ומתרבים בגלל שימוש יתר בתרופה (אילוסטרציה: shutterstock)

    חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הולכים ומתרבים ברחבי העולם, בגלל שימוש יתר הנעשה בתרופה. כותבי הדו"ח מצביעים על השימוש באנטיביוטיקה למטרות חקלאיות – למשל, כשהיא ניתנת כזרז גידול לבעלי חיים המיועדים לאכילה, לצורך הבטחת בריאותם וגדילתם המהירה – כגורם העיקרי להתפתחותם של חיידקים עמידים. מרגע שחיידקים עמידים מצויים אצל בעלי חיים, עופות למשל, הם יכולים לעבור בקלות גם לבני אדם. באירופה אנטיביוטיקה כבר אינה מותרת לשימוש כזרז גידול – מהלך שככל הנראה יאומץ גם בישראל בקרוב – אך היא עדיין ניתנת להם כתרופה. במדינות המזרח הרחוק לא קיימים איסורים מסוג זה. כותבי הדו"ח מציינים כי שימוש באנטיביוטיקה בחקלאות, לכל צורך שהוא, חייב להצטמצם משמעותית או להיאסר לגמרי.

    במדינות המזרח הרחוק ואפריקה, שימוש נרחב ובלתי מפוקח באנטיביוטיקה גורם גם הוא להתפתחותם של חיידקים עמידים לתרופה. בחלק ממדינות אלה, כמו הודו לדוגמה, אנטיביוטיקה נמכרת גם ללא מרשם רופא. על פי המרכז לחקר התפתחותן של מחלות, כלכלה ומדיניות בארה"ב (CDDEP), שיעור ההידבקויות בחיידק עמיד לאנטיביוטיקה בשם קלבסיאלה פנאומוניה זינק בהודו מ-29% ב-2008 ל-57% ב-2014.

    החשש מפני מה שרופאים מכנים "העידן הפוסט-אנטיביוטי", או "האפוקליפסה של האנטיביוטיקה" נעשה מוחשי לאחרונה, אחרי שהתברר כי חיידקים שפיתחו עמידות בפני אנטיביוטיקה מסוג המוצא האחרון בשם קוליסטין אותרו בדנמרק, בסין וייתכן כי אף בבריטניה. חוקרים סינים שחקרו את החיידקים, ציינו כי האנטיביוטיקה היתה בשימוש חקלאי נרחב בכמה מדינות.

    עוד באותו נושא

    דו"ח חדש חושף למה אנטיביוטיקה הפכה כל כך מסוכנת

    לכתבה המלאה

    העידן הפוסט אנטיביוטי בפתח

    "השימוש הרוטיני באנטיביוטיקה למטרות חקלאיות מאיים על קיומן של תרופות שהן הבסיס לרפואה המודרנית. זהו מקרה קלאסי של העדפת אינטרס אישי קצר-טווח, על פני האינטרס הציבורי"

    מוביל הדוח, אוניל, אמר לגרדיאן: "זה מדהים בעיני שבמדינות רבות, רוב השימוש באנטיביוטיקה הוא בחקלאות, ולא בקרב בני אדם. הגילוי של החיידקים העמידים לקוליסטין הוא הוכחה לסיכון הרב שטמון בכך". כותבי הדו"ח ציינו כי יש להסכים על כמות מקסימאלית של אנטיביוטיקה לשימוש בכל קילוגרם של משק-חי.

    בתגובה לדוח החמור, ציין נשיא האקדמיה הלאומית למדעים בבריטניה, ניקולס סטרן: "השימוש הרוטיני באנטיביוטיקה למטרות חקלאיות מאיים על קיומן של תרופות שהן הבסיס לרפואה המודרנית. זהו מקרה קלאסי של העדפת אינטרס אישי קצר-טווח, על פני האינטרס הציבורי. במקרה הזה, הרווח הפרטי הוא קטן ואילו הנזק לציבור עצום".

    בראיון לוואלה!NEWS אמרה לאחרונה ד"ר מיכל חוברס, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומנהלת מרכז האיידס בבית החולים מאיר, מקבוצת הכללית: "אנטיביוטיקה היא משאב מתכלה. חיידקים מפתחים עמידות לכל סוגי התרופות. לכן כשמדברים על 'העידן הפוסט אנטיביוטי', לא מדובר בתחזיות בעלמא". עוד הוסיפה: "כל שניתן לעשות הוא לשלוט בקצב שבו מתרחש התהליך, על ידי הקפדה על שימוש מושכל באנטיביוטיקה. יש לחנך רופאים לא להשתמש באנטיביוטיקה לחינם וגם לחנך מטופלים לא לדרוש אנטיביוטיקה כאשר יש להם שפעת (מחלה נגיפית, שאינה מושפעת מאנטיביוטיקה, ה"ו). אנו חיים בעולם גלובאלי, ולכן חיידקים עמידים שמתגלים במדינה אחת, עוברים בשלב זה או אחר לאחרת".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully