דו"ח חדש חושף למה אנטיביוטיקה הפכה כל כך מסוכנת

הפניצלין התגלה לפני כמאה שנים ומאז השימוש באנטיביוטיקה הפך יותר ויותר שכיח. אולי יותר מדי. כיום, אנשים ברחבי העולם מתים מחיידקים שפיתחו התנגדות לתרופה וגם בישראל מתים כל שנה אלפי אנשים מסיבה זו

הפכה מתרופה מצילת חיים למסכנת חיים (צילום: shutterstock)

אם לפני עשרות שנים אנשים בכל העולם מתו בגלל מחסור באנטיביוטיקה, הרי שכיום בריאותם עומדת בסכנה בגלל הבעיה ההפוכה – שימוש עודף באנטיביוטיקה. שימוש זה גורם לכך שחיידקים מפתחים עמידות לתרופה. המסקנה זו עולה מדו"ח חדש שפירסם לאחרונה המרכז לחקר התפתחותן של מחלות, כלכלה ומדיניות (CDDEP), ארגון אמריקאי ללא כוונת רווח. הנתונים הקיפו 12 סוגי חיידקים ב-39 מדינות ובמסגרת הדו"ח נסקרו שימושים באנטיביוטיקה ב-69 מדינות בעשר השנים האחרונות.

על פי הנתונים, השימוש העולמי באנטיביוטיקה זינק ב-30% בין השנים 2000-2010 – גידול שמיוחס בעיקר לשימוש הגובר בתרופה במדינות כמו דרום אפריקה והודו. במדינות אלה אנטיביוטיקה נמכרת ללא מרשם רופא. בנוסף, תנאי הסניטציה במדינות אלה ואחרות ירודים, מה שתורם להתרבותם של חיידקים, לרבות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

עוד באותו נושא

במקום אנטיביוטיקה: חוקרים מצאו דרך חדשה לחסל חיידקים

לכתבה המלאה

סכנה כלל עולמית

סיבה נוספת להתרבותם של חיידקים עמידים היא שימוש נרחב באנטיביוטיקה כתוסף מזון לעופות. מגדלי עופות רבים בכל העולם, לרבות ישראל, משתמשים באנטיביוטיקה כתוסף מזון, שכן היא מבטיחה את בריאותם של העופות, כמו גם את גדילתם המהירה. אלא שהשימוש באנטיביוטיקה למטרה זו מסוכן, שכן לא פעם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מתפתחים בגופם של העופות, ואחר כך מוצאים את דרכם גם לבני האדם. הבעיה חמורה במיוחד בסין, שם, כך לפי Nature.com, השתמשו מגדלים ב-15 אלף טונות של אנטיביוטיקה כתוסף מזון ב-2010 – כמות שצפויה להכפיל את עצמה עד 2030.

חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הם סכנה בריאותית כלל-עולמית. מרגע שהם מגיעים לגוף האדם – הטיפול בהם נעשה קשה עד בלתי אפשרי, ואף עלול להסתיים במוות. בישראל, למשל, מתים אלפי אנשים מדי שנה בגלל הידבקות בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. ב-2014, כך על-פי נתוני משרד הבריאות, מתו כ-2,000 אנשים בגלל סיבה זו.

בעשור האחרון התגבר השימוש באנטיביוטיקה בהודו (צילום: AP)

לפי הנתונים המוצגים בדו"ח – בהודו בלבד זינק שיעור ההידבקויות בחיידק עמיד לאנטיביוטיקה בשם קלבסיאלה פנאומוניה מ-29% ב-2008 ל-57% ב-2014. במילים אחרות, שיעור ההידבקויות בחיידק העמיד מבין כלל ההידבקויות בחיידק, כמעט הכפיל את עצמו בהודו בתוך שש שנים. בארה"ב ובאירופה, לעומת זאת, החיידק העמיד נפוץ הרבה פחות, עם שיעור הידבקויות שנמוך מ-10%. במדינות רבות, כמו בריטניה, ירד בחדות בשמונה השנים האחרונות שיעור ההידבקויות בחיידק אחר עמיד לאנטיביוטיקה בשם סטפילוקוקוס אאוראוס.

הסיבה לירידה בשיעור ההידבקויות בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה במערב היא יישום רגולציה קפדנית, שמטרתה למזער שימושים בלתי הכרחיים בתרופה. בין הצעדים המומלצים בדו"ח למדינות הסובלות משימוש עודף באנטיביוטיקה: שמירה על תנאים סניטאריים משופרים ונקיטת מדיניות המגבילה שימושי אנטיביוטיקה בחקלאות ובבתי חולים.

להגביל את השימוש באנטיביוטיקה

רק השבוע חתם מושל קליפורניה, ג'רי בראון על הצעת חוק שקובעת החמרה בסטנדרטים לשימוש באנטיביוטיקה בתעשיות החי. ההחמרה הזו מגיעה על רקע חששות גוברים והולכים ששימוש היתר בתרופות מסוג זה תורם לעלייה במספרם של זיהומים אנושיים מסכני חיים. על פי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) כ-2 מיליון אנשים בארה"ב נגועים בחיידקים עמידים לתרופות ובכל שנה 23,000 אנשים מתים כתוצאה ישירה מזיהומים אלה.

"אנחנו יכולים לשפוך כמה כסף ורצון טוב שנרצה כדי לפתור את הבעיה במובנה הגלובאלי", אמר המיקרוביולוג הבריטי תימותי וולש מאוניברסיטת קרדיף ל-Nature.com, "אבל אם לא נתחיל לקחת אחריות על השימושים באנטיביוטיקה ברמה הבינלאומית – נמשיך לעשות את אותן הטעויות שוב ושוב. מערכת בקרה ונוהלים בינלאומית הכרחית בכדי למנוע שימוש עודף באנטיביוטיקה".

עוד באותו נושא

אני רק שאלה: מה ההבדל בין וירוס לחיידק?

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully