כולם מדוכאים עכשיו. האם התוסף המוכר הזה יכול לעזור?

אנחנו מבינים בגיל די צעיר שיש קשר בין הרגשות שלנו לדברים שקורים לנו בבטן - הקיבה שמתכווצת כששוכחים להכין שיעורים, הליכות תכופות לשירותים לפני מבחן או פרפרים בבטן כשמתאהבים. הקשר הזה הוא לא רק "תחושת בטן", וחוקרים רבים בוחנים כיצד החיידקים השוכנים בדרכי העיכול שלנו, המיקרוביום, יכולים לקחת חלק בטיפול בבעיות נפשיות. סקירת מחקרים חדשה שפורסמה בשבוע שעבר העלתה כי פרוביוטיקה - תוספי מזון או מזון המועשר בחיידקים "טובים" - עשויה להקל על דיכאון.

החוקרים, מאוניברסיטת ברייטון ובית החולים האוניברסיטאי קרוידון בבריטניה, בדקו 71 מחקרים שפורסמו בין השנים 2003-2019. המטרה שלהם היתה לבדוק כיצד פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה (תרכובות שמזינות חיידקים מועילים ותורמות לשגשוגם בגוף) עשויות לעזור למבוגרים הסובלים מהפרעות דיכאון וחרדה.

רק שבעה מהמחקרים נחשבו מספיק חזקים כדי להיכלל בסקירה השיטתית, אך כל המחקרים הראו "שיפור משמעותי" כשמדדו את ההשפעה של נטילת פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה בהשוואה לאי-טיפול או לטיפול פלצבו. החוקרים גילו כי תוספי פרוביוטיקה לבדם או בשילוב עם פרה-ביוטיקה עשויים להיות קשורים להפחתות מדידות בדיכאון, אולם התרומה האפשרית להפחתת חרדה עדיין לא מספיק ברורה.

לפי הסקירה, שפרסמה בכתב העת BMJ Nutrition, Prevention & Health, עדיין לא ידוע בדיוק כיצד פרוביוטיקה יכולה להקל על דיכאון, אולם החוקרים הציעו שההשפעה יכולה להיות כפולה. ראשית, פרוביוטיקה עשויה לסייע בהפחתת ייצורם של כימיקלים דלקתיים, כמו ציטוקינים, או שהיא עשויה לעזור לכוון את הפעילות של טריפטופן, חומצת אמינו שהיא אחד החומרים שמעורבים בייצור סרוטונין במוח. שנית, אנשים עם דיכאון סובלים לעתים קרובות ממצבים בריאותיים אחרים, כמו ייצור לקוי של אינסולין ותסמונת המעי הרגיז, ופרוביוטיקה עשויה להשפיע על האופן בו אדם חווה דיכאון על ידי הקלה במצבים אלה.

"זה מחקר באיכות טובה, אבל מדובר בסקירה של נתונים ראשוניים יחסית", סייג אלן יאנג, פרופסור להפרעות במצב הרוח במכון לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה ומדעי העצב, בקינגס קולג' בלונדון. יאנג, שלא היה מעורב במחקר הנוכחי, אמר ל-CNN כי "אמנם סקירה שיטתית זו של ספרות המחקר תומכת ברעיון שפרוביוטיקה עשויה להועיל לאנשים עם דיכאון, אולם יש צורך במחקר רב יותר. הנתונים אלה מצדיקים מחקר בקנה מידה גדול יותר".

גם החוקרים עצמם מודים שבסקירה שלהם יש כמה סייגים: אף אחד מהמחקרים שנכללו לא נמשך זמן רב מאוד, ומספר המשתתפים בכל אחד מהם היה קטן. בנוסף, לפי הנתונים הקיימים היום, קשה להסיק מסקנות נחרצות לגבי ההשפעות הכוללות של נטילת פרוביוטיקה, כמה זמן הם נמשכו והאם יתכנו תופעות לוואי לא רצויות הקשורות לשימוש ממושך.

דייוויד קרטיס, פסיכיאטר יועץ בדימוס ופרופסור באוניברסיטת קולג' בלונדון, אמר שלא סביר שהפרוביוטיקה תשפיע על מצב הרוח. "למרות שמחקרים שפורסמו טוענים כי הם מראים כמה יתרונות של פרוביוטיקה לדיכאון, אין לנו מושג אם היו מחקרים אחרים שלא הראו השפעה שלא פורסמו". הוא הוסיף כי אנשים עם דיכאון צריכים לפנות לייעוץ רפואי ולא לנסות לטפל בעצמם בתוספי תזונה שאינם מועילים.