פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחת ולתמיד: מה זה בדיוק פרוביוטיקה והאם זה בכלל בריא?

      הם מעודדים תגובה חיובית במערכת החיסון, מסייעים להתמודד עם פולשים לא רצויים במעיים ועוזרים בספיגת ויטמינים ומינרלים. איפה החיידקים הטובים מסתתרים וכיצד ניתן לשפר בעזרתם את הבריאות שלנו?

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      חיידקים טובים נמצאים בכל מקום בגוף שלכם. מערכת העיכול (אילוסטרציה: ShutterStock)

      אנחנו אף פעם לא לבד, גם אם נדמה לנו שכן. כמעט בכל חלקי גופנו מתגוררים חיידקים: הם נמצאים על העור, בתוך הפה, באף, ועולם ומלואו של חיידקים מתקיים אצלנו במעי הגס במערכת העיכול. אצל אדם בוגר המשקל הכולל של החיידקים יכול להגיע לאחד עד שלושה קילוגרם, והם מכילים עד פי מאה יותר גנים מאלה שלנו. כיום מדענים סבורים שהחיידקים האלה משפיעים בדרכים רבות על בריאות המארח, ומחקרים רבים בודקים איך הם יכולים לעזור לנו. עקב כך עולה הפופולריות של מאכלים ותכשירים שמכילים "חיידקים טובים".

      המושג פרוביוטיקה מגיע מיוונית, ופירושו המילולי הוא "בשביל החיים". בשנת 2002 הגדירו ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) את המונח כ-"מיקרו-אורגניזמים חיים שכאשר מספקים אותם בכמויות מוגדרות, הם תורמים לבריאות המארח". ההגדרה הזאת אושרה ב-2014 בידי האגודה המדעית הבינלאומית לפרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה.

      עוד בנושא:
      6 מאכלים פרוביוטיים מעולים שהכי כדאי להכניס לתזונה
      האויב שבפנים: החיידקים שקובעים מה תכניסו לפה
      האם פרוביוטיקה משפיעה באמת על החיידקים במעי?

      מקושקשת עם אספרגוס (מערכת וואלה! NEWS , רעות סהר)
      הם מסתתרים גם במזון. מנת אספרגוס וביצים (צילום: רעות סהר)

      פרה-ביוטיקה היא כל מה שהחיידקים הפרוביוטיים אוכלים. ארגון הבריאות העולמי וארגון המזון והחקלאות הגדירו אותה בשנת 2009 כ"רכיבי מזון בלתי חיים שתורמים לבריאות המארח על ידי שינויים באוכלוסיית החיידקים שלו". בדרך כלל מדובר בסיבים תזונתיים או חלקים בלתי מעוכלים של אוכל שהחיידקים שלנו יודעים לנצל. בתהליך הפירוק של שאריות המזון הללו בקצה מערכת העיכול האנושית נוצרים חומרים שמיטיבים עם גופנו, כגון חומצות שומן קצרות שרשרת שמזינות את תאי המעי שלנו ואפילו יכולות להשפיע על האופן שבו מערכת החיסון שלנו פועלת. כמו כן החיידקים עוזרים לנו בספיגת סידן, מגנזיום וברזל ואף יכולים לייצר ויטמינים כגון B9 (פולאט), ביוטין וויטמין K.

      מהחיבור של המונחים פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה נולד גם המושג סינביוטיקה, שכולל את שניהם יחד ומתייחס להשפעה המשולבת של החיידקים והחומרים שמזינים אותם.

      חיידקים "טובים"

      החיידקים הפרוביוטים זכו ליחסי ציבור מצוינים בעשורים האחרונים. מחקרים רבים בחנו את השפעתם על שלשול, תסמונת המעי הרגיז, מחלות מעי דלקתיות, תגובות מערכת החיסון, שיבושים באיזון השומנים בדם, מחלות לב וכלי דם, השמנה וסרטן.

      צזיקי יווני (ShutterStock)
      גביע יוגורט יביא אתכם לכמות היומית המומלצת של פרוביוטיקה. צזיקי (צילום: ShutterStock)

      את ההשפעות החיוביות של הפרוביוטיקה אפשר לחלק לארבעה תחומים. החיידקים הללו מייצרים חומרים אנטי-בקטריאליים שעוזרים לנו להתמודד עם פולשים לא רצויים במעיים; הם מתחרים עם חיידקים גורמי מחלות, פטריות וטפילים אחרים על ההיצמדות לדפנות המעיים ועל חומרי המזון, וכך מגבילים את תפוצתם; הם מעודדים תגובה חיסונית חיובית אצל המארח; ולבסוף, התרומה שהזכרנו של חומרים שהחיידקים מייצרים לגופו של המארח.

      בעקבות זאת אנשים רבים בוחרים לצרוך מוצרים פרוביוטיים או פרה-ביוטיים מתוך רצון לשפר את בריאותם. אפשר לצרוך אותם בכדורים או כמוצרי מזון פרוביוטיים כמו יוגורטים מסוימים שמכילים חיידקים חיים.

      שוק המוצרים הפרוביוטיים גדל בהתמדה וצפוי להגיע עד שנת 2022 להיקף של יותר מ-57 מיליארד דולר בכל רחבי העולם. כמו כן, יותר מ-70 אחוזים משוק המזונות "התפקודיים" - כלומר אלה שיש להם ערך מוסף מעבר לרכיבים התזונתיים שבהם - מורכב ממוצרים פרוביוטיים ופרה-ביוטיים.

      כאב בטן (ShutterStock)
      תוספת של פרוביוטיקה מקלה על בעיות עיכול. אישה שסובלת מכאבי בטן (צילום: ShutterStock)

      מוצרים פרוביוטיים מגיעים ברובם ממוצרי חלב, כגון משקאות חלב, גבינות, שמנת חמוצה, גלידות, חובצה, מוצרי חלב מותססים אחרים כמו רוויון וכמובן יוגורטים למיניהם. כ-78 אחוזים ממכירות המוצרים הפרוביוטיים בעולם כיום הם מוצרי יוגורט.

      על מנת שימלאו את תפקידם נאמנה כמזונות תפקודיים על המוצרים הפרוביוטיים להכיל כמות נכבדת של חיידקים חיים, על מנת שבסופו של דבר לפחות חלקם יגיעו בשלום למעי הגס שלנו. בנוסף החיידקים צריכים להיות מזנים עמידים, שיישארו בחיים ז עד לצריכת המוצר. את כמות החיידקים מודדים ביחידות של CFU, כלומר Colony Forming Units, יחידות המסוגלות ליצור מושבת חיידקים, לנפח של מזון. ככל שיש יותר מהן, יש יותר חיידקים חיים בכל מיליליטר של מזון. הכמות המומלצת של חיידקים חיים במוצר פרוביוטי עומדת כיום בתעשייה על מיליון CFU לעשירית המיליליטר של מזון.

      גבר חולה בשפעת (ShutterStock)
      אולי תצליחו בזכותם לעבור בשלום את החורף הקרוב? גבר מצונן (צילום: ShutterStock)

      בהתחשב בתהליך העיכול ובמשך האחסון של המוצר לפני צריכתו, מקובל לחשוב שיש לצרוך מאה מיליון עד מיליארד חיידקים חיים להשגת פעילות פרוביוטית בגוף האנושי. בחישוב גס, נדרש לצרוך לשם כך כמאה גרם ליום של מוצרים פרוביוטיים. משימה בהחלט סבירה בהתחשב בכך שגביע יוגורט ממוצע מכיל כ-150 גרם.

      אף שהשוק רווי במוצרים פרוביוטיים, העדויות המדעיות ליעילותם אינן חד-משמעיות. רוב המחקרים מסכימים שצריכתם משפיעה על הרכב אוכלוסיית חיידקי המעיים כל עוד היא נמשכת, אך לאחר סיומה הרכב החיידקים חוזר להיות זהה למה שהיה לפני ההתערבות.

      משתה לחיידקים

      דרך נוספת להעשיר את המעי הגס שלנו בחיידקים טובים היא כאמור טיפוח שלהם באמצעות הזנתם בפרה-ביוטיקה.
      רכיבים פרה-ביוטיים קיימים באופן טבעי במזוננו, אך אפשר גם להוסיף אותם באופן תעשייתי למזונות במטרה לשפר את ערכם הבריאותי. מקורות מסוימים של פחמימה מכילים פרה-ביוטיקה פוטנציאלית שחיידקי המעיים שלנו מסוגלים להתסיס. הם כוללים פירות וירקות כמו עגבנייה, ארטישוק, ארטישוק ירושלמי, בננה, אספרגוס, פירות יער, שום, בצל, ירקות ירוקים, קטניות, פשתן ודגנים כמו שיבולת שועל, שעורה וחיטה.

      בקטריות וחיידקים (ShutterStock)
      אדם בוגר "מארח" חיידקים שמשקלם יכול להגיע לעד שלושה קילוגרם. בקטריות וחיידקים (אילוסטרציה: ShutterStock)

      בתעשייה כיום מקובל שימוש בפחמימות פרה-ביוטיות, שהן פולימרים של סוכרים. בין המקובלים שבהם נמצאים פרוקטו-אוליגוסכרידים וגלקטו-אוליגוסכרידים (FOS ו-GOS), פרוקטן ואינולין. חמישה כללים נהוגים כיום על מנת לסווג פחמימות כפרה-ביוטיות. ראשית עליהן לעבור בשלום את הקיבה והתריסריון בלי להתעכל ולהגיע למעיים בשלמותן. שנית, החיידקים במעיים צריכים להיות מסוגלים להתסיס אותן, כלומר להפיק מהן אנרגיה על די פירוקן לרכיבים קטנים יותר שתאי גופנו יכולים לנצל. בנוסף הן צריכות לתרום לבריאות המארח, להזין סלקטיבית רק את החיידקים הטובים ולא כאלה שעלולים לגרום למחלות, ולבסוף, הפחמימות צריכות להיות יציבות בתהליכי העיבוד הנהוגים בתעשיית המזון.

      במחקרים על תרבית תאים צריכה של רכיבים פרה-ביוטיים משפיעה מאוד על הרכב חיידקי המעיים ועל תפקודם. המחקרים הקליניים עדיין ראשוניים ורובם קטנים, אך הם מצביעים על יתרונות במגוון תחומים, כולל ירידה במשקל, שיפור באיזון הסוכרים אצל חולי סוכרת מסוג 2, וגם הפחתת התדירות של שלשול חריף אצל תינוקות, צמצום התסמינים של אי סבילות ללקטוז אצל מבוגרים ועוד.

      חמוצים (ShutterStock)
      דרך מצוינת להכניס פרוביוטיקה לתפריט. ירקות כבושים חמוצים (צילום: ShutterStock)

      התוצאות האלו מרתקות ומעוררות תקווה, אך יש לקחת בחשבון כי התחום הזה עדיין בחיתוליו ואנחנו רחוקים מהמלצות עבור בני אדם לשיפור או טיפול במצבים חולי שונים. יתרה מכך לצריכה של מוצרים פרוביוטיים עלולות להיות גם תופעות לוואי שיש להיות מודעים אליהן.

      בכל מקרה, על מנת לדאוג לחיידקים שלנו איננו חייבים לקנות דווקא מוצרים שמשווקים עם תווית מרשימה (שמעלה גם את המספר על תווית המחיר). מספיק לצרוך מוצרים פשוטים וזולים יחסית כמו רוויון או יוגורט בסיסי, שמכילים גם רכיבים תזונתיים מומלצים כמו חלבון וסידן, ולשלב אותה באכילת פרה-ביוטיקה טבעית (ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים). כך נטפח את החיידקים שלנו ונבטיח את קיומם במערכת העיכול. אם נאכיל את החיידקים שלנו במוצרים בריאים, הם יחזירו לנו באותו מטבע.