פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איך משיגים חיידקים פרוביוטיים דרך המזון שאנו אוכלים?

      כל מוצרי הפרוביוטיקה שאתם נוטלים מורכבים מ"חיידקים טובים" שמסייעים בעיקר למערכת העיכול, אבל האם שמעתם על פרה -ביוטיקה? איך המזון שאתם אוכלים משפיע בעקיפין על חידקיי המעיים ולמה זה יותר בריא מליטול תוספים?

      בקטריות (ShutterStock)
      מיליארד חיידקים לא טועים (אילוסטרציה: shutterstock)

      מיליארדי חיידקי המעי, המכונים המיקרופלורה של המעי, נחשבים לנכס בריאותי חשוב מאוד לגוף. החיידקים הללו, שנחשבים לחלק בלתי נפרד מהמעי, משפיעים זמן קצר לאחר הלידה על ההתפתחות המבנית והתפקודית התקינה של המערכת החיסונית של מערכת העיכול. נפח הפעילות המטבולית של חיידקי המעיים שווה ערך לתפקוד של איבר נוסף בגוף, מה שזיכה אותם לכינוי "האיבר שנשכח". הבעיה מתחילה כאשר אוכלוסית החיידקים הזו מתערערת, או שהאינטראקציה בינה לבין המעיים נפגעת, והיא עלולה להוביל למחלות, בעיקר של המעיים.

      ראיות מדעיות רבות הראו כיצד האינטראקציה עם חיידקי המעי משפיעה על הבריאות. למרות שלא כל המנגנונים מובנים לחלוטין, נראה כי היתרונות הבריאותיים של מזון דל שומן, תזונה צמחית עשירה בסיבים והעדפת מזון טבעי על מתועש, משפיעה על הבריאות באופן עקיף על ידי השפעה על אוכלוסיית החיידקים, והעדפה של זנים מסויימים על פני אחרים.

      מתי באמת כדאי לקחת פרוביוטיקה?

      לפי העיקרון הזה פורחים בשוק מוצרים פרוביוטיים רבים, שמכילים חיידקים "טובים" מוכנים, כאשר ברוב המקרים מדובר ב- lactobacilli וbifidobacteria. כאשר בוחנים מחקרים מקיפים שנעשו על יעילות רפואית של פרוביוטיקה מסויימת, הראיות אומנם קיימות אך אינן רחבות מאוד.

      למעשה, הראיות החזקות ביותר לשימוש שתכשירי פרוביוטיקה הוא במקרים של שלשול זיהומי, כדי לסייע בשיקום אוכלוסיית חיידקי המעיים התקינה ובתסמונת מעי רגיז, להקלה על התסמינים. פרוביוטיקה מסוג ספציפי נמצאה גם כמגנה מפני דלקות מעי חוזרות בחולים עם קוליטיס כיבית שעברו ניתוח כריתת מעי ויצירה של פאוצ' (ניתוח IPAA).

      פרוביוטיקה לעומת פרה-ביוטיקה

      במחקרים שבחנו את השפעתם של מזונות עשירים בסיבים תזונתיים שמזינים חיידקי מעיים מועילים, נמצא כי שינוי תזונתי יכול לעודד צמיחת חיידקים "טובים" על פני אחרים. זאת, מבלי ליטול תוספים.

      איך זה עובד? לסוגים שונים של סיבים יכולות להיות השפעות שונות, כאשר מזונות כמו שיבולת שועל ועלים ירוקים למיניהם מסייעים למשל לפעולת מעיים סדירה יותר, גם על ידי ניקוי מערכת העיכול. חיידקי מעיים טובים יכולים לשגשג אודות לסוכרים שמקורם בסיבים שבהם. הסוכרים הללו פועלים כ"פרה-ביוטיקה" –prebiotic. מדובר למעשה בחומר במזון שגורם ליתרון בריאותי על ידי השפעתו על חיידקי מעיים וזאת מבלי להשתמש בחיידקים מוכנים.

      מתכוני אספרגוס בבויה (אפיק גבאי)
      ירק פרה-ביוטי . אספרגוס (צילום: אפיק גבאי)

      סוכרים שנכללים בפרה-ביוטיקה נמצאים בירקות ופירות שונים כגון עגבניות, בצל, שום, כרישה, אספרגוס ובננות . פרה-ביוטיקה נחשבת יציבה יחסית, ובניגוד לפרוביוטיקה, היא אינה מושפעת מגורמים כמו טמפרטורת איחסון. לרוב מדובר במוצרים זולים, מגוונים ומזינים יותר .

      דוגמה שכיחה לשימוש רפואי בפרה-ביוטיקה היא בחולים עם שחמת הכבד שסופחים רעלים ממערכת העיכול (בעיקר אמוניה). הרעלים הללו נספגים ובשל כשל של הכבד אינם מפורקים בו ולכן מגיעים ישירות למוח ומשפיעים עליו. נטילה של לקטולוז, סוג של פרה-ביוטיקה, מסייעת בהסדרת פעולת המעיים ובעידוד אוכלוסיות חיידקים (bifidobacteria וגם lactobacilli) שמסייעות למנוע את יצירת החומרים הרעילים הללו, ובכך משפרות את איכות החיים של המטופלים.