אפשר לעצור את הווירוס שגורם לסרטן הזה. אז למה נשים עדיין חולות בו?

סרטן צוואר הרחם הוא הגידול הגינקולוגי השלישי בשכיחותו, והוא עלול לפגוע בנשים בכל גיל, גם בגיל צעיר. אף שיש חיסון נגד נגיף הפפילומה שגורם לסרטן הזה, מאות אלפי נשים חולות בו מדי שנה ברחבי העולם. לרגל שבוע המודעות לסרטן צוואר הרחם, הזמנו לאולפן מרפאת מומחים את ד"ר עידו לסקוב, סגן מנהל המחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית בבית החולים איכילוב, כדי להבין למה זה קורה ואיך אפשר להתגונן מהסרטן הזה.

ד"ר לסקוב הסביר כי מדובר בסרטן שמקורו בתאים של צוואר הרחם. הסרטן הזה פוגע בנשים צעירות באופן יחסי למחלות סרטן אחרות, סביב גיל 35-40. אף שהמודעות למחלה גדולה, הגילאים האלה הם בדרך כלל הגילאים העמוסים ביותר בחייהן של נשים, ולכן למרבה הצער יש כאלה שמפספסות בדיקות פאפ, ומגלות באיחור. "יש מטופלות שמאוד מסודרות, אבל אנחנו מדברים על גילאים שנשים מאוד עסוקות - הן בונות משפחה, הו קרייריסטיות והן לא פנויות לטפל בעצמן, ואז יוצא שבמקום לעשות בדיקת רופא נשים כל שלוש שנים הן באות כל שבע שנים או יותר, ואז מפספסים", הוא הסביר.

והנקודה הזו של גילוי מוקדם ומניעה חשובה במיוחד. לכן, חשוב גם להיות מודעים לגוף, למחזור החודשי ולשינויים שחלים בו. "הגילוי המוקדם חשוב מאוד", הסביר ד"ר לסקוב, והוסיף כי על נשים להיות מודעות ולשים לב לדימומים, שינויים במחזור, מחזור קשה, דימום בזמן המגע המיני ועוד. במקרים כאלה צריך לפנות לרופא הנשים. "ככל שמזהים את זה בשלב מוקדם יותר, האפשרויות שלנו יותר טובות", הבהיר.

סרטן צוואר הרחם מושפע בעיקר משינויים שקשורים בפפילומה, וירוס מאוד שכיח. "למעשה, כל הגברים והנשים שפעילים מינית יידבקו בווירוס הזה", הסביר ד"ר לסקוב, "זה וירוס שגורם לשינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם". הוא הסביר כי הווירוס עובר ביחסי מין, "אנחנו מסתכלים על זה כמו על פירמידה - אם כמעט כל האוכלוסייה נדבקת באיזשהו שלב בחיים, רק למעט מהנשים הוא יגרום לבעיות מסוימות, לעוד פחות - לשינויים טרום סרטניים קלים-בינוניים-קשים, ורק בקצה הפירמידה יהיו אותן נשים שיסבלו ממש מסרטן צוואר הרחם. כלומר, הרוב המוחלט ידבקו - וזה לא ישפיע עליהן בשום דרך".

ד"ר לסקוב הסביר כי סביב יחסי מין עם פרטנר חדש סביר שתהיה הדבקה, וסביר שיאתרו את הנגיף בבדיקת פאפ. "בממוצע לוקח לגוף שנתיים-שלוש מההדבקה ועד שהוא יוצר נוגדנים ומפנה את הווירוס", הסביר, "הגוף עושה את זה לבד, וזה קורה אצל רוב הנשים. יש מעט נשים שהגוף שלהן לא מצליח לפתח נוגדנים, ואז הווירוס נשאר יותר זמן, ויכול לייצר נזק או שינויים טרום סרטניים. כשאנחנו מאתרים את הווירוס אנחנו רוצים לסנן ולראות מי מתוך האוכלוסייה בסיכון לפתח שינויים טרם סרטניים ואפילו סרטן".

חשוב להבין כי יש מעל 100 תתי זנים של נגיף הפפילומה, וחלקם לא יעשו כלום. "אנחנו מחלקים אותם למספרים. יש מספרים שלא יעשו כלום, יש מספרים שיגרמו ליבלות, הקרויות קונדילומות, ויש כאלה שיגרמו לשינויים טרום סרטניים או סרטניים, זנים שהם היי-ריסק-טייפ, ובמידה שמאתרים אותם זה שם את אותה מטופלת תחת זכוכית מגדלת, ואנחנו עוקבים אחריה עד שהיא נפטרת מהווירוס", הסביר ד"ר לסקוב.

התהליך של התפתחות סרטן צוואר הרחם הוא תהליך איטי, שיכול לקחת 10-15 שנים, אפילו יותר. "לכן מקובל לעשות בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים. אם מטופלת תעשה בצורה מסודרת, נוכל לעלות על הבעיה לפני שיתפתח סרטן", הסביר ד"ר לסקוב.

אם בבדיקה מתגלים ממצאים חשודים, מופנים למומחה צוואר הרחם, שמבצע בדיקת קולפוסקופיה. "בבדיקה זאת מסתכלים על צוואר הרחם עם מכשירים שמגדילים מאוד את הצוואר, אנחנו משתמשים בכל מיני צביעות מיוחדות שעוזרות לנו להבדיל בין רקמה בריאה יותר לבריאה פחות, ובמקרה הצורך עושים ביופסיה קטנה מאותו אזור שנראה פחות בריא", הסביר. זה קצת לא נעים, אבל זו לא בדיקה קשה, היא אינה דורשת הרדמה ובאותו היום הולכים הביתה.

חיסון נגד נגיף הפפילומה מאוד יעיל, ומוריד מאוד את מקרי סרטן צוואר הרחם. "החיסון יעיל גם במניעה של נגעים טרום סרטניים", אמר ד"ר לסקוב, "במדינות בהן יש מדיניות חיסון ותיקה ויעילה, שיעור סרטן צוואר הרחם ירד משמעותית, עד כדי כך שהם חושבים שאצלם זה יעלם תוך כמה שנים. לא יהיו מקרי סרטן צוואר הרחם". ואולם, למרות שהחיסון ניתן בבית הספר לנערים ונערות בחינם לפני שהם פעילים מינית, אבל רק 50 אחוזים מההורים מאפשרים את החיסון כי הם חוששים. "אבל החיסון הוא יעיל ובטוח", הבהיר ד"ר לסקוב. "מאות מיליוני חיסונים כאלה ניתנו בעולם, וזה נבדק, בטוח ויעיל", הבהיר.

חשוב לציין שגם מי שלא עשה חיסון בגיל בית הספר יכול להתחסן. "אנחנו מחסנים מהתיכון, אבל החיסון מותר ומומלץ עד גיל 45", הסביר ד"ר לסקוב, והוסיף כי ההחלטה להתחסן תלויה באורח חייה של המטופלת.

לסיכון חשוב להבהיר כי הדרך להתמודד עם סרטן צוואר הרחם הוא ללכת באופן קבוע לרופא הנשים, לבצע את בדיקת הפאפ, להתחסן כמובן, ובמידה שיש שינויים מחשידים - לפנות לבדיקה. "לרוב, המעקב עצמו מספיק ולא דורש שום התערבות, כי זה פשוט יחלוף לבד, ובמקרים מסוימים צריך כן להתערב - וגם אז לרוב הבעיה פתירה לגמרי", סיכם ד"ר לסקוב.