כל אישה יהודיה חייבת לעשות את הבדיקה הזו פעם בחיים

בדיקת נשאות ל-BRCA מומלצת כיום רק לאשכנזיות, אבל האמת היא שכל אישה יהודיה צריכה אותה. פרופ' תמר ספרא, מנהלת המרכז לסרטן האישה באיכילוב, התארחה בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר על חשיבות הבדיקה ועל גורמי הסיכון לסרטן השד. האזינו לאיריס קול מראיינת

איריס קול
22/10/2021

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בעולם המערבי ובישראל, והגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים. איריס קול ראיינה בפודקאסט "מרפאת מומחים" את פרופ' תמר ספרא, מנהלת המרכז לסרטן האישה בבית החולים איכילוב, כדי להבין טוב יותר את המחלה, את גורמי הסיכון שלה ואת הטיפולים הקיימים כיום.

פרופ' ספרא הסבירה כי כ-12 אחוזים מהנשים יחלו בסרטן השד בשלבים שונים, וכי מדי שנה מאובחנות בישראל 4,000-5,000 חולות חדשות. הבשורות הטובות הן שבשנים האחרונות יש עלייה משמעותית במודעות, מה שמאפשר אבחון מוקדם וריפוי מלא בחלק גדול מהמקרים. "ב-20 השנים האחרונות יש עלייה גדולה במודעות", אמרה פרופ' ספרא, "נשים היום הרבה יותר מודעות, הן גם בודקות את עצמן לפעמים, גם מתפקדות בהתאם להוראות קופת חולים ועושות בדיקות בהתאם. בהחלט יש עלייה מאוד מרשימה בגילוי המוקדם... שגורמת בחלקה לירידה בתמותה, כי ככל שמגלים את הסרטן יותר מוקדם הסיכוי להחלים ממנו יותר גבוה".

עוד בוואלה!

סרטן השד: כך תעשי בדיקת שד עצמית

לכתבה המלאה

מהם גורמי הסיכון לסרטן השד?

פרופ' ספרא הסבירה בפודקאסט כי משקל תקין ופעילות גופנית מקטינים את ההיארעות של סרטן שד, וכן את החזרה שלו בקרב מי שחלתה. "מבחינת תזונה, אנחנו מדברים על תזונה בריאה כדי להיות במשקל תקין, הפחתת שומנים, הימנעות מאוכל מעובד, הפסקת עישון סיגריות", הסבירה.

משקל תקין ופעילות גופנית מקטינים את הסיכון לסרטן שד. אישה שמה ידיים על בית החזה(צילום: ShutterStock)

בנוסף, סרטן שד "קשור באופן מסוים" גם למחזורים ההורמונליים של האישה, ולכן, הסבירה פרופ' ספרא, "ככל שיש לאישה יותר ילדים - יש לה קצת פחות סרטן; הריון ראשון אחרי גיל 30 - יש קצת יותר סרטן. זאת אומרת שזה קשור למערכת ההורמונלית".

מאיזה גיל צריך לעשות ממוגרפיה?

היום הרבה רופאים ממליצים לעשות ממוגרפיה כבר בגיל 40, אף שההמלצה הרשמית היא מגיל 50. פרופ' ספרא הסבירה כי הסיבה לכך שממליצים רק מגיל 50 היא ש"הממוגרפיה לא מספיק טובה בנשים צעירות. זה לא בגלל שלא יכול להיות שיש משהו, אלא מכיוון שהשד עוד צפוף, אז הממוגרפיה רואה הרבה פחות מאשר שהיא רואה בגילאים מבוגרים". לאור העובדה הזו, רופאים צריכים לשקול האם ממוגרפיה - שבסופו של דבר מורכבת מקרינה, ועלולה לתת ממצאים לא מדויקים אצל נשים צעירות ולהוביל לדאגות ולביופסיות מיותרות - היא הבחירה הנכונה. כיום העמדה בישראל היא שלא.

לא מספיק מדויקת בגיל 40. ממוגרפיה(צילום: ShutterStock)

עם זאת, "מתחילים לבדוק נשים כבר בגיל 25-30, ואם יש סיבה עושים אולטרסאונד, שהוא הרבה יותר רגיש בגילאים הצעירים", הסבירה פרופ' ספרא. "הרוטינה היא - פעם בשנתיים אחרי גיל 50 ממוגרפיה, אבל אפשר כבר מגיל 45. ובדיקות גופניות על ידי רופא פעם בחצי שנה מתחילים כבר בגיל 30. אם הוא רואה משהו חשוד - הוא שולח לבירור - משתמש יותר באולטרסאונד עד גיל 40, ויותר בממוגרפיה אחרי גיל 40", הסבירה.

מי צריכה לעשות בדיקת נשאות ל-BRCA?

BRCA הוא גן חשוב מאוד, שכאשר הוא לא תקין הוא מעלה מאוד את הסיכון לסרטנים נשיים. "שד ושחלה עולים בשכיחות עצומה - הסיכון לסרטן שד בכל החיים עולה מ-10 אחוז ל-80 אחוז אצל נשים שיש להן את המוטציה, אלה אחוזים בסדר גדול אחר", אמרה.

לשאלה מי צריכה לעשות את הבדיקה, ענתה פרופ' ספרא נחרצות כי "אם את שואלת אותי - כל יהודיה צריכה לעשות את הבדיקה. התפוצה של המוטציה בגן באשכנזים טהורים היא 1 מכל 40, ואצל הספרדים זה קצת פחות מ-1 ל-80, כשבעולם הגדול מדובר על 1 ל-350 עד 1,000. זאת אומרת שבהחלט יש לנו כאן מאגר של אוכלוסייה שיש בה את המוטציה הזו בתפוצה הרבה יותר גדולה". היא הוסיפה שכאשר הם מגלים שאנשים הם נשאים של המוטציה בגן, הם יודעים לומר להם מה לעשות במהלך החיים, כדי לעשות גם פעולות מנע וגם פעולות לאיתור מוקדם.

כיום סל הבריאות מאפשר את הבדיקה לנשים אשכנזיות או לנשים שיש במשפחתן סרטן שד, אך גם לנשים מזרחיות ללא רקע משפחתי כדאי להתייעץ עם רופא בנושא. "הדברים מתעצבים כרגע, והמגבלות הולכות ויורדות", אמרה פרופ' ספרא.

איריס קול מראיינת את פרופ' תמר ספרא על סרטן השד (מערכת וואלה!)

לשאלה האם נשים שמגלות שהן נשאות ל-BRCA צריכות לעבור כריתה מניעתית של השדיים, השיבה פרופ' ספרא כי יש גישות שונות בנושא, וכי לדעתה - לא. "אני לא חסידה של הכריתה המלאה. אני חושבת שאם אישה יודעת שיש לה סיכוי של 70-80 אחוז עד סוף חייה - עד גיל 80 - לפתח סרטן שד, והמדינה ממנת לה MRI פעם בשנה, אני חושבת שעדיף לחיות עם השדיים, לעשות את הבדיקות הרגולטוריות באופן מאוד מסודר ולדעת שאת מגנה על עצמך, ולקוות בסיכוי גבוה שתאתרי את זה מוקדם. אם תהיי עם שדיים עוד 10, 20, 30 שנה רק כי ידעת, לא התעלמת ועשית מה שצריך - אני חושבת שהאישה הרוויחה", אמרה.

"צריך להפסיק לפחד"

ד"ר ספרא הסבירה כי המחלה ניתנת לריפוי כל זמן שהיא מוגבלת לאזור השד והבלוטות. "ברגע שהמחלה יצאה מאזור השד והבלוטות היא בדרך לא ניתנת לריפוי לרוב, רק הארכת חיים", הסבירה. עם זאת היא ציינה כי מרבית הנשים מגיעות בשלבים מקודמים, וכיום מגיעים ל-90 אחוז ריפוי בזכות אבחון מוקדם וטיפולים מתקדמים.

פרופ' ספרא ביקשה להדגיש כי המסר החשוב ביותר הוא - "צריך להפסיק לפחד". היא אמרה כי "צריך לעשות כל מה שאפשר כדי להגיע לשלב ריפוי", ולכן לא לפחד מהבדיקות ולא לטמון את הראש באדמה - "כמה שפחות לפחד, וכמה שיותר לעשות", סיכמה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully