כבר הייתם מצוננים החורף? סביר להניח שרבים מכם ישיבו בחיוב. עבורכם, יש לנו חדשות משמחות. אמצעי ההגנה הטבעיים שמתעוררים בגוף בתגובה להצטננות רגילה, עשויים לספק מידה מסויימת של הגנה גם מפני קורונה. כך עולה ממחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת הנחשב Nature Communications.
מדובר במחקר קטן יחסית, שכלל 52 מקרים רפואיים, של אנשים שגרו באותו בית עם אדם שנדבק ב-covid-19. אלה מהם שפיתחו מעין "בנק זיכרון" של תאי חיסון ספציפיים בעקבות הצטננות - נמצאו כבעלי סיכון נמוך יותר להידבק בקורונה, גם כאשר התגוררו באותו בית עם חולה מאומת.
החוקרים ביקשו להבהיר מראש שלא מדובר בהגנה שאפשר להסתמך עליה, וכי חיסונים הם עדיין המפתח להצלחה במאבק בהתפשטות הנגיף. אולם הם סבורים שהממצאים שלהם יכולים לתת תובנות חשובות לגבי האופן שבו מערכת ההגנה של הגוף נלחמת בנגיף הקורונה.
מחלת covid-19 נגרמת על ידי נגיף ממשפחת הקורונה. נגיפים אחרים מאותה משפחה גורמים להצטננות. לכן החוקרים תהו וביקשו לבדוק האם פיתוח חסינות נגד סוג אחד של נגיף מהמשפחה עשוי לסייע בהתגוננות מפני נגיף אחר. עם זאת, יש לזכור שלא כל ההצטננויות נגרמות בהכרח על ידי נגיף ממשפחת הקורונה, ישנם גם נגיפים ממשפחות אחרות שיכולים לגרום לאותם תסמינים, ולכן גם אם הצטננתם העונה, אל לכם להסיק מכך שאתם מוגנים מפני קורונה.
התאים שלא שוכחים
המחקר נערך באימפריאל קולג' בלונדון, ומה שהניע את החוקרים היה השאלה: למה יש אנשים שנדבקים בקורונה בעקבות חשיפה בעוד שאחרים לא ידבקו? את עבודתם הם מיקדו בשחקן מפתח במערכת החיסונית האנושית: תאי T.
חלק מתאי ה-T משמידים כל תא שנפגע מפתוגן מסויים - למשל נגיף הצטננות. ואחרי שההצטננות חולפת, חלק מתאי ה-T נשארים בגוף כמו סוג של "בנק זיכרון", מוכנים להיכנס לפעולה מהירה בפעם הבאה שייתקלו באותו הנגיף שכבר למדו להכיר.
במחקר נכללו 52 אנשים שבחודש ספטמבר 2020 עדיין לא היו מחוסנים נגד קורונה, והתגוררו באותו בית יחד עם אנשים שהתגלו כמאומתים לקורונה. מחצית מהמשתתפים נדבקו בקורונה במהלך 28 ימי המעקב שבהם נמשכה תקופת המחקר, ומחציתם לא נדבקו. בקרב הקבוצה שלא נדבקה, אצל שליש מהאנשים נמצאו רמות גבוהות של תאי T ספציפיים בדם. החוקרים מעריכים בסבירות גבוהה שתאי הזיכרון הללו נוצרו בגופם של משתתפי המחקר בעקבות הדבקה בנגיף אחר ממשפחת הקורונה - ורוב הסיכויים שמדובר בנגיף של הצטננות.
עוד בוואלה!
הגנה רחבה וארוכה יותר מפני קורונה
לצד זאת החוקרים הכירו בכך שישנם עוד משתנים שיכלו להשפיע על הסיכויים שלהם להידבק - כמו למשל איכות האוורור בבית שבו התגוררו יחד עם החולה המאומת ואופי המגע שהיה להם איתו ועד כמה היה הדוק.
"ללמוד תגובות טבעיות של הגוף שהועילו נגד הידבקות בנגיף יכול לסייע בפיתוח חיסונים חדשים ויעילים יותר", אמר פרופ' אג'יט ללוואני, שהוביל את המחקר הזה באימפריאל קולג'. החיסונים הנוכחיים מתמקדים בחלבון הדוקרן (ספייק), שנמצא בחלקו החיצוני של נגיף הקורונה, אך חלבון זה עשוי להשתנות כשהנגיף עובר מוטציות ונוצרות לו גרסאות חדשות - כפי שלמדנו היטב על בשרנו בעזרת וריאנטים כמו האומיקרון שנפוץ כיום.
לעומת זאת, תאי ה-T של המערכת החיסונית תוקפים חלבונים שנמצאים בתוך הנגיף, ואלה נוטים להיות הרבה יותר יציבים ולא להשתנות בתדירות גבוהה מווריאנט לווריאנט. המשמעות היא שחיסון שיצליח לרתום את אופן הפעולה של תאי T יוכל אולי לספק הגנה רחבה וארוכה יותר כנגד נגיף הקורונה, הסביר החוקר.