התשובה המהירה היא לא. זה סוג של מיתוס, כמו רבים אחרים. התשובה היותר מפורטת היא שתחלואות החורף למיניהן נגרמות מווירוסים שאוהבים מזג אוויר קריר ונמצאים בחוץ. רינו-וירוס, אחד הוירוסים הנפוצים שגורם להתקררות, מעדיף להתרבות בטמפרטורה נמוכה מ-37 מעלות צלזיוס, וכאשר הטמפרטורה יורדת ל33- מעלות (כמו במערות האף), זה בכלל מושלם.
אמנם שיער רטוב יכול להוריד את טמפרטורת הגוף ולהחליש את מערכת החיסון, אך הוא לבדו אינו גורם לשפעת או להצטננות.
להישאר בחדר חם או לצאת לנשום אוויר קריר?
יש עוד וירוסים שמשגשגים בטמפרטורות הקרירות, בהם אדנו-וירוס, פאראאינפלואנזה ווירוס השפעת. ההידבקות בווירוסים הללו נגרמת באמצעות נוזלי גוף - התעטשויות, טישו על השולחן, ידיים לא נקיות וכדומה. לכן, בשנה שעברה, כאשר הקפדנו על כללי היגיינה משמעותיים, חיטאנו ידיים ועטינו מסיכות רוב הזמן, כמעט לא הייתה תחלואת חורף רגילה. השנה - כפי שאפשר לראות בכל יציאה החוצה - כולם מקפידים פחות, ונדבקים יותר.
לעומת הווירוסים הללו, ישנם טפילים שדווקא מעדיפים לחות וחמימות. לכן היה נהוג בימי הממשל הסובייטי להוציא ילדים החוצה למספר שעות ביום על מנת להתאוורר. ישנן לא מעט תמונות שמתעדות פעוטות שוכבים בעריסות כשכל מה שמקיף אותם הוא שלג. החל משנות ה-30 של המאה הקודמת היו מוציאים את ילדי הפעוטונים החוצה באמונה מלאה שזה מה שימנע מהם תחלואות שונות, בעיקר שחפת. על עובדי הגן היה לדאוג שהילדים יהיו לבושים היטב, אך הם נדרשו למעיל חורפי רק כאשר הטמפרטורות צנחו מתחת ל-4 מעלות, ושינה בחוץ היתה מותרת בטמפרטורה של מעל 10- מעלות.
עוד בוואלה!
האם האסטרטגיה הזו יעילה? האמת כמו תמיד נמצאת איפשהו באמצע. כדאי לשמור על חדרים מאווררים היטב (בעיקר ברגעים בהם השמש מפציעה), אבל בכל זאת לשמור על טמפרטורת גוף סבירה, להמשיך להקפיד על שטיפת ידיים, וגם לאכול מרק חם. כן, המיתוס הזה דווקא ממש מדויק. מרק עוף ותה חמים יעזרו לגוף להחלים מההתקררות. לפחות שני מחקרים מצאו שמרק עוף יעזור לכם להתגבר על גודש באף ועל ליחה, וגם יש בו מרכיבים נוגדי דלקת.