גם אם התחסנתם: 4 דברים שמעלים את הסיכון להידבק בקורונה

    מחוסנים פעמיים או שלוש? מה הסיכוי שלכם להידבק בכל זאת בקורונה ומהם ארבעת הגורמים שיכולים להקטין או להגדיל את הסיכון שלכם לחלות ב-covid-19

    מערכת וואלה! בריאות
    בווידאו: מחקר מאשר: מתוך 2.5 מיליון מחוסנים - רק 54 לקו בדלקת שריר הלב (צילום: גרגורי באדו)

    בערך שבועיים אחרי שהתחסנתם, רמת הנוגדנים שלכם נגד קורונה נמצאת בשיאה ואתם נחשבים למחוסנים באופן מלא. אלא שכפי שחלק מהאנשים גילה בגל הרביעי של הקורונה, גם שתי מנות מלאות של החיסון נגד Covid-19 לא יכולות להבטיח הגנה של 100 אחוזים מפני הידבקות. הדבקה של מחוסנים (באנגלית קוראים לזה: breakthrough infection) נראית די דומה להדבקה רגילה בקורונה, אבל יש לה בכל זאת כמה הבדלים חשובים.

    ממחקר תסמיני הקורונה עולה שחמשת התסמינים הנפוצים ביותר בקרב מחוסנים שנדבקו בקורונה הם: כאב ראש, נזלת, עיטוש, כאב גרון ופגיעה בחוש הריח. עד כאן נשמע די דומה לתסמינים הרגילים והמוכרים של המחלה גם בקרב מי שלא התחסנו. אלא שללא מחוסנים יש עוד שני תסמינים נפוצים שנחסכים ממתחסנים - חום ושיעול מתמשך. אחד המחקרים שהשווה בין תסמינים של מתחסנים ולא מחוסנים מצא שלאדם מחוסן שנדבק בקורונה יש סיכוי נמוך בכמעט 60 אחוזים (58%) לסבול מחום. רוב המתחסנים שנדבקו תיארו את חווית המחלה שלהם כ"הצטננות קלה".

    עוד בוואלה!

    איך עובד המכשיר שמציל את חייהם של חולי קורונה במצב קריטי?

    לכתבה המלאה

    עוד הבדל הוא בסיכון להתאשפז בעקבות התחלואה בקורונה: למחוסנים יש סיכוי נמוך בהרבה להגיע לבית החולים בשל תסמיניהם וכן, הם יסבלו מפחות תסמינים בסך הכל בשלבים הראשונים של המחלה והם פחות נוטים לסבול גם מתסמינים ארוכי טווח (מה שמכונה קוביד מתמשך).

    התחסנתם? גם אם תידבקו רוב הסיכויים שלא יהיה לכם חום. גבר חולה (צילום: ShutterStock)

    מה מעלה את הסיכון של מחוסנים להידבק בקורונה?

    במחקר שנערך בבריטניה נמצא ששיעור ההדבקה של מחוסנים עומד על 0.2 אחוזים, שזה אומר שאחד מכל 500 בני אדם נדבק בקורונה למרות שחוסן. אלא שהסיכוי להידבק למרות החיסון אינו שווה עבור כולם, וישנם 4 גורמים שאותם ניתן לסמן כמגבירי סיכון:

    1. סוג החיסון
    המחקרים הקליניים שבוצעו טרם מתן האישורים לחיסוני הקורונה השונים וכן נתוני האמת שהמשיכו להיאסף לאחר תחילת חיסון האוכלוסייה העולמית נתנו לכל אחד מהחיסונים המאושרים מעין ציון שנוגע להפחתה היחסית שהוא מעניק בסיכויי ההדבקה. החיסון של פייזר (שבו חוסנה אוכלוסיית ישראל) הוא בעל יעילות של 95 אחוזים בהפחתת הדבקה, החיסון של מודרנה קרוב אליו מאוד עם יעילות של 94 אחוזים. חיסונים אחרים שאושרו וניתנים בעולם הציגו נתוני יעילות פחותים: החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון עם 66 אחוזים, החיסון של אסטרה-זניקה עם 70 אחוזים. כך שלמי שחוסן באחד מהשניים האחרונים על פניו יש הגנה מעט פחות טובה מהידבקות מאשר מי שחוסנו במנות של פייזר או מודרנה.

    2. הזמן שעבר מאז המנה האחרונה שקיבלתם
    משך הזמן שעובר ממתן החיסון הולך ומתברר כאחד הגורמים המשמעותיים ביותר על רמת הנוגדנים ומכאן שגם על טיב החוסן של מחוסנים מפני נגיף הקורונה. זאת הסיבה שישראל החליטה לחסן את האוכלוסייה במנת בוסטר שלישית של החיסון, ונראה שגם שאר העולם ילך בעקבותיה, לאחר שבארה"ב כבר החלו במתן הבוסטר וכך גם במספר מדינות באירופה. מחקרים ראשוניים (אחד מהם נערך כאן בישראל) שהתפרסמו לאחרונה וטרם עברו ביקורת עמיתים מצביעים על כך שהעמידות החיסונית כתוצאה מחיסוני פייזר שוככת במהלך 6 החודשים שלאחר החיסון הראשון. הנתונים על מצב הנוגדנים בששת החודשים שלאחר מנת החיסון השנייה עדיין מעובדים, אבל נראה סביר שהם מתנהגים באופן דומה - ומכאן הצורך במנת הבוסטר השלישית.

    אחרי 6 חודשים כמות הנוגדנים יורדת, ואיתה גם מידת ההגנה שלכם. גבר שהתחסן במנת הבוסטר של חיסון קורונה, מתחם חיסונית של קופ"ח כללית ברמת גן, ספטמבר 2021 (צילום: ראובן קסטרו)

    3. וריאנטים
    אנחנו יודעים שהנגיף שאנחנו מתמודדים איתו היום הוא לא בדיוק אותו אחד שהפציע לחיינו לפני כמעט שנתיים, אלא גרסאות חדשות ומעט משודרגות שלו. מוטציות מסויימות שעבר הנגיף במסעותיו בעולם הביאו לנו שלל וריאנטים בעלי שמות אקזוטיים, שבסופו של דבר הוחלפו בכינויים גנריים יותר של אותיות לטיניות - כאשר הדלתא הוא הווריאנט השולט כיום ברוב המדינות בעולם. אחוזי היעילות של החיסונים (אלה מהסעיף הקודם) למשל, חושבו בשלב הניסויים ביחס לגרסה המקורית של נגיף covid-19, אבל עד שאושרו וניתנו לכלל האוכלוסייה החיסונים האלה היו צריכים להתמודד עם גרסאות מעט אחרות של הנגיף. וכך אחוזי היעילות של החיסון של פייזר, שעמדו על 95 אחוזים מול הנגיף המקורי, ירדו מעט ל-93 אחוזים מול וריאנט אלפא ול-88 אחוזים בהתמודדות מול וריאנט הדלתא. כך שגם סוג הווריאנט שאליו נחשפתם (דבר שלרוב אין לכם דרך לדעת אותו) ישפיע על הסיכוי שלכם להידבק למרות שחוסנתם.

    4. המערכת החיסונית שלכם
    כל הנתונים שהוזכרו בכתבה הזאת ובמחקרים שהיא מצטטת מתייחסים לסיכון ממוצע ששוקלל עבור כלל האוכלוסייה. חשוב לזכור שכל אחד מאיתנו הוא מקרה פרטני, והסיכון של כל אדם להידבק הוא תוצאה של משוואה סבוכה שמורכבת מסוג החיסון שקיבל, כמה מנות ומתי, מה רמת הנוגדנים שלו ועד כמה הוא חשוף לנגיף (יש מקצועות שבהן החשיפה גבוהה יותר מאחרים, למשל).

    חוזקה של המערכת החיסונית לרוב יורד עם הגיל וגם מצבים רפואיים כרוניים או ארוכי טווח עלולים להחליש את התגובה החיסונית. אלה הסיבות שבעטיין קשישים ואנשים עם מצבים של דיכוי חיסוני נוטים לפתח פחות נוגדנים בעקבות חיסוני הקורונה ונחשבים לפגיעים יותר להדבקה. ברוב המדינות קבוצות אלה קיבלו עדיפות בחיסון, מה שאומר שהם חוסנו בשלבים המוקדמים יותר, כדי להגן עליהם. אבל זה גם אומר שההגנה החיסונית שלהם מתחילה לרדת מוקדם יותר.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully