קבלת החיסון נגד נגיף הקורונה מביאה עמה יתרון אחד מובהק, ברור וחד משמעי: היא מגנה מפני תחלואה קשה בנגיף ומקטינה משמעותית את הסיכון למות מ-covid-19 במקרה של הדבקה. וגם לו היה זה היתרון היחיד שלו - החיסון הזה עדיין היה נחשב לכמעט נס. אבל לאחרונה צצים מחקרים שמסמנים עוד כמה יתרונות משניים של החיסון הזה, ואחד חדש כזה זיהה השפעה לא לגמרי צפויה שלו.
אנשים שהתחסנו נגד נגיף הקורונה עשויים לחוות שיפור משמעותי בבריאותם הנפשית - כך מגלה מחקר חדש שפורסם בכתב העת PLoS One. במסגרת המחקר, החוקרים ניטרו ועקבו אחר משתתפים שקיבלו את המנה הראשונה של כל אחד מחיסוני הקורונה שהיו זמינים בין החודשים דצמבר 2020 ומרץ 2021.
החוקרים גילו שלמתחסנים היה סיכוי נמוך יותר לסבול מתסמינים קלים-מתונים של דיכאון, בהשוואה לאלה שלא התחסנו, ובכללם גם אנשים שהיו מעוניינים להתחסן אך לא הצליחו לעשות זאת במהלך תקופת המחקר. יש להזכיר שהמחקר בוצע בסמוך להתחלת מבצע החיסונים העולמי, בתקופה שבה נעשה תיעדוף של קבוצות סיכון, ולא כל אחד בכל קבוצת גיל יכול היה להתחסן מיד.
מגיפת הקורונה ובריאות הנפש
סקרים ומחקרים שנערכו ברחבי העולם במהלך השנה וחצי האחרונות שבו הוא נתון תחת מגיפת הקורונה, מצביעים על עלייה ברורה וחד משמעית בבעיות נפשיות שנובעות מהמשבר הבריאותי הגלובלי. גם רשויות הבריאות והרווחה מדווחות על התגברות בפניות לעזרה ולטיפול, שמגיעות גם מאוכלוסיות שבעבר לא סבלו מבעיות אלה.
גם לפני פרוץ מגיפת הקורונה, מומחים לבריאות הנפש ידעו לקשור בין מצב בריאותי ודאגות בריאותיות ובין עלייה בסטרס ובחרדות, התפשטות המגיפה לכל קצוות תבל גרמה לכך שגם אנשים בריאים בדרך כלל פתאום החלו לחוות חרדות וחששות לבריאותם באופן שהגביר משמעותית את הסיכויים שלהם לחוות סטרס, דיכאון וחרדה.
איך החיסון עוזר?
לחרדות שנובעות מהמגיפה יש עוד מקורות, לא כולם בריאותיים. כך למשל, רבים סבלו מסטרס וחרדות שנבעו מהפגיעה בביטחון התעסוקתי והכלכלי שלהם בעקבות ההשפעות המשניות של המגיפה על המשקים והכלכלות בעולם. והחוקרים במחקר הנוכחי לא יודעים לומר בדיוק מה בקבלת החיסון גורם לאנשים להרגיש פתאום טוב יותר מבחינה מנטלית מול כל שק החרדות והחששות הללו. ככל הנראה מדובר בשילוב של כמה גורמים.
ראשית, אנשים מחוסנים עשויים לחשוש פחות מהאפשרות שיידבקו ויחלו. בשל כך, הם עשויים להיות פעילים יותר מבחינה חברתית ולהתנסות ביותר הזדמנויות תעסוקתיות, כתבו החוקרים. מחקרי עבר כבר ביססו היטב את ההשפעה המזיקה של ריחוק חברתי ובידודים על בריאותם הנפשית של אנשים, והחיסון מפחית גם את אלה.
עם זאת, הדגישו החוקרים כי הם אינם טוענים בשום אופן שהחיסון עשוי להוות מענה לבעיות הנפשיות והמנטליות הרבות שנובעות מהשלכות המגיפה. אלא שיש להתייחס לממצא שלהם כעוד תוצאה משנית שנובעת מקבלת החיסון בטווח הקצר.
אל תפספס
לצד זאת הם אמרו גם כי בהחלט ייתכן שהשפעתו של החיסון על החוסן המנטלי היא אפילו גדולה יותר מכפי שמחקרם זה מסוגל היה לכמת וכי היא עשויה להיטיב גם עם אנשים שלא התחסנו. שכן, גם אנשים לא מחוסנים עשויים לחוש בטוחים יותר וחרדים פחות בשל העובדה שיש יותר אנשים מחוסנים סביבם או מהידיעה שהקרובים להם ויקיריהם כן התחסנו - ובכך תפחת רמת החרדה שלהם כלפיהם לפחות, אם לא לגבי עצמם. כמו כן, גם מי שטרם התחסן יכול ליהנות מההשלכות החיוביות על הכלכלה והחברה שבאו לידי ביטוי ככל שאחוזי המתחסנים באוכלוסייה עלו: פתיחת בתי הספר, החזרה למקומות העבודה, פתיחת המסעדות ומתחמי הבילוי וכו'. כך הסבירו החוקרים.