תדרוך אחרון של פרוייקטור הקורונה היוצא רוני גמזו 12 בספטמבר 2020. ראובן קסטרו

רופאים מספרים על הרגעים שטלטלו אותם בשנה המשוגעת הזו

ראש, לא זנב

צילום: ראובן קסטרו

"המגיפה הזו יותר גדולה מהמציאות"

פרופ' גמזו מבין בהחלט למה הישראלים מבולבלים ומתוסכלים מההתנהלות סביב הקורונה, אבל משוכנע שאסור לתת לנגיף הזה לעצור את החיים שלנו. והוא גם יודע בדיוק מה הדרך לנהל חיים אמיתיים לצדו. האזינו לפרק הראשון בפודקאסט "מרפאת מומחים" בהגשת איריס קול

מערכת וואלה! בריאות

השבועות האחרונים היו בסימן אי ודאות, וגם השנה החדשה שנפתחת ממש עכשיו שרויה בערפל. לאן אנחנו הולכים בעצם? האם מסיכות וחיסונים יספיקו כדי לעצור את גל התחלואה או שנמצא את עצמנו שוב בסגרים? והאם הנגיף הזה אי פעם יעזוב אותנו? הזמנו לפודקאסט "מרפאת מומחים" את פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב ומי שהיה פרויקטור הקורונה הראשון, כדי להבין טוב יותר את הנגיף שמשבש את חיינו.

לשאלה האם חשב אי פעם שיתקל בכזו מגיפה, ענה פרופ' גמזו בכנות - שלא. "המגיפה הזו כתובה לנו בספרים וידועה לנו לפי ההערכות המדעיות שלנו, אבל היא יותר גדולה מהמציאות, והיא יותר גדולה באפקט שלה ממה שאנחנו - כשקראנו ספרים וכשתכננו את דרך התגובה שלנו - לא הבנו אימפקט עולמי שכזה בעידן המודרני".

מערכות בריאות, בארץ ובעולם, נערכות תמיד לאירועי אסון - אבל הקורונה הצליחה להפתיע את כולם. "פנדמיה, רעידות אדמה, אירועי אסון נרחבים כמו צונאמי", אומר פרופ' גמזו, הם בדיוק האירועים אליהם נערכות מערכות בריאות, אירועים שגם אם הסיכוי שלהם קטן, הסיכון שלהם גדול. "אנחנו יודעים לעשות את זה היום להרבה מאוד אירועי חירום, אבל הפנדמיה הזו לימדה אותנו שגם דרכי התכוננות שלנו צריכות להשתפר".

הבלבול של הקורונה לא חדר למערכת הבריאות

האם משבר הקורונה מנוהל נכון? התשובה לשאלה הזו מורכבת. "ישראל - עם כל הדילמות, ולפעמים הבלבול והדברים הלא הגיוניים - בבסיס שלה, בתגובת מערכת הבריאות - היא בין המדינות המוצלחות ביותר", אומר גמזו, ומוסיף כי "צריך לקחת את זה ולשים במרכז".

טיפלנו בכמות מקרים קשים בשיעור בין הגבוהים בעולם. מחלקת קורונה באיכילוב (צילום: ראובן קסטרו)

לדבריו, יש אמנם הרבה בלבול סביב הקורונה, והרבה אי ודאות, אבל בשונה ממדינות אחרות - הבלבול הזה לא חדר למערכת הבריאות, ולא יצר כאוס. "מערכת הבריאות שלנו הגיבה מצוין - בקהילה, בשירותי החירום, בבדיקות ובתגובה של בתי החולים", אמר, "אנחנו טיפלנו ומטפלים בכמות מקרים קשים בשיעור פר אוכלוסייה בין הגבוהים בעולם, עם עמידה זקופה של המערכת".

הבעיה בישראל, כך לפי גמזו, היא אחרת. "ביתר הדברים, הקורונה מבלבלת. אין לך תקדים היסטורי, זה וירוס עם הרבה מאוד מורכבויות, והוא מאתגר את המערכות האזרחיות, ובמיוחד את המשילות. בזה ישראל לא טובה, וזה מה שהאזרחים רואים. הייתי שם, ראיתי את זה והבנתי עד כמה האזרחים חווים חוויה טראומתית בהקשר הזה".

עוד בוואלה!

וריאנט דרום אפריקני חדש מדאיג את המומחים

לכתבה המלאה

אסור שהתגובה למתנגדי חיסונים תהיה אלימה

כמו בכל שיחה על קורונה, גם כאן צפה השאלה על מתנגדי חיסונים ומכחישי מגיפה, וכאן פרופ' גמזו הציג גישה מפתיעה. "אני למדתי בחיים הציבוריים שלי, שהציבור הוא מגוון רחב מאוד של דעות, שחלקן בקיצון - קשה לך לקבל אותן כי הן נשמעות אפילו קונספירטיביות או הזויות, אבל זו טבעה של חברה. חברה איננה אחידה, היא כוללת מגוון, ותמיד בקיצון יהיו לך דברים שיראו קיצוניים ומוזרים. התגובה שלך אליהם אסור שתהיה אלימה או נוקשה מדי, כי אתה רוצה לקבל את המגוון ולטפל בו בדרכים של שיח, הסבר וקבלת השונה והאחר, גם על גבול ההזוי".

יש מקום לכל הדעות, גם אלה שקשה לקבל. הפגנת מתנגדי חיסונים (צילום: אתר רשמי, אבשלום ששוני, מעריב)

פרופ' גמזו הוסיף כי "ההתגברות שלנו על אנשים עם דעות שונות כלפי החיסונים לא צריכה להיות כוחנית. היא צריכה להיות עם הרבה מאוד התאמצות להסבר, שיתוף, ולפעמים סבלנות. כי חלק מהם מצטרפים לרכבת יותר מאוחר".

שולח את בתי בת ה-5 בלי שום היסוס לגן

השיח על פתיחת מערכת החינוך בתקופה של עלייה בתחלואה לא יורד מהכותרות, והורים רבים חוששים לשלוח את ילדיהם למסגרות. מנהל בית החולים איכילוב לא ביניהם. "אני את ילדתי הקטנה בת החמש וחצי הייתי שולח בלי היסוס לגן שלה, כרגע היא במקרה בחו"ל, אבל הייתי שולח בלי היסוס", אמר גמזו, "למה? כי אנחנו צריכים לחיות את החיים - הם מורכבים, הם מאתגרים, הם עם סיכונים, אבל אלה החיים. ואחרי שנה וחצי של קורונה, אני רוצה לדרוש מהמסגרות, מהמערכות, מהמנהלים ומכל אדם בעל השפעה - להתאמן בלחיות עם הקורונה. עם המורכבויות שקיימות".

פרופ' גמזו הדגיש כי "החוסן של מדינה הוא היכולת שלה להמשיך את החיים, ואת הדברים בבסיס החיים, וודאי חינוך, יחד עם המורכבויות והסכנות, זה החוסן של מדינה. ואני רוצה ליצור את החוסן הזה ואת השקט הנפשי עם המורכבות הקיימת. נכון, זה מורכב, יש בזה סכנה או מורכבות מסוימת, אבל אנחנו בעלי עוצמה להתמודד. אסור לנו כחברה להימנע מהחיים".

אין אדם שלא ייחשף לקורונה. אין מצב

"הווירוס הרבה יותר משוכלל בלסבך לך את הבריאות מהחיסון"

לנושא הפחד מחיסונים ותופעות הלוואי שעלולות להגיע איתו, מרגיע פרופ' גמזו כי אין סיבה לחשש, וכי אין שום פריט מידע שמסתירים מהציבור, כפי שאוהבים לומר מתנגדי החיסונים. אמנם יש מקרים נדירים של תופעות לוואי שנובעים מהתעוררות מערכת החיסון , אבל - "הדבר החשוב ביותר לומר הוא שהווירוס, או המחלה שהווירוס יוצר - יוצרת תגובה חיסונית ודלקתית שאותן תופעות לוואי ואותם סיבוכים קורים פי כמה וכמה יותר. הווירוס הרבה יותר משוכלל בלסבך לך את הבריאות מהחיסון". פרופ' גמזו הוסיף כי "החכמה בחיסון זה שהוא עושה את זה ברגיעה, תחת בקרה, והוא יוצר בחכמה תגובה חיסונית נשלטת, כזו שמשאירה אצלך את החיסון ומעלימה את הסיבוכים".

הוא הוסיף כי "כל מי שאומר - לא חיסון ולא מחלה, אני אעבור בסדק שבין החיסון למחלה, לזה אני אומר - אין דבר כזה. לאורך זמן, אין אדם שלא ייחשף בתהליך מחלתי לקורונה, אין מצב, זה כמו שתגיד אני אמנע משפעת, אין מצב. לאורך זמן לא תוכל להימלט מזה".

לצפייה בפרק המלא:

איריס קול מראיינת את פרופ' רוני גמזו על הקורונה - איך התמודדנו עד עכשיו ומה צפוי הלאה (מערכת וואלה!)

אם מישהו יכול להתמודד עם זה - זה אנחנו

לדברי פרופ' גמזו, הסיכוי שהקורונה תיעלם מחיינו הוא נמוך, אבל זו לא סיבה לפסימיות. "אני רואה דווקא את אזרחי ישראל בהקשר של הקורונה, אזרחים שלומדים להראות את תעצומות הנפש שלהם, אני ראיתי היטב גם כפרויקטור את העוצמה של האזרחים, גם כשהם עמדו בתור לחיסונים. ראיתי את המקום שבו אנחנו לוקחים את היוזמה ומשלבים את הביטחון שלנו ברופאים, במערכת הבריאות ובמדע, ועושים את הדבר הנכון כדי לשמור על הבריאות. הובלנו את העולם הדבר הזה"

הוא הוסיף כי "יש משהו בישראליות שלנו שהוא מלא ביטחון, אומץ, עמידה זקופה וטיפול באירוע מורכב. אנחנו למדנו לעשות את זה במלחמות, במתקפות טילים ובאירועי ביטחון וטרור, ואנחנו עושים את זה גם כאן, אל מול המגיפה הזו. אני בעניין הזה יכול לומר דברים אופטימיים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully