בדקו את עצמכם: האם אתם יודעים בכלל להיות הורים סמכותיים?

כהורים, כולנו רוצים שילדנו יקשיבו לנו ויכבדו אותנו, כלומר שיתפסו אותנו כדמות סמכותית. אבל האם אנחנו באמת יודעים איך להיות סמכותיים? בעבר, סמכות הייתה באה לידי ביטוי (בין היתר) בכוחניות, ריחוק ולעיתים הושגה באמצעות פחד.

היום המצב שונה ותפיסת הסמכות השתנתה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ביחסים עם הילדים שלנו. אי לכך, הפער בהבנת המושג סמכות יצר מצב מבלבל שבו אנחנו לא יודעים איך להיות סמכותיים מול ילדינו. על כן מרבית ההתנהלות שלנו מולם נעה בין הקצוות הקיצוניים של נוקשות הורית למתירנות. בואו נסתכל רגע לתוך מערכת היחסים שלנו עם ילדינו וננסה להבין היכן אנחנו עומדים.

איך נזהה נוקשות הורית? נוקשות יכולה לבוא לידי ביטוי בכך שאם הילדים שלנו לא מקשיבים לנו אנחנו מצדנו לא נקשיב להם בחזרה. במקרה כזה, אני כהורה יכול להפעיל את הכוח והעליונות שלי בצורה של ענישה או חוסר התחשבות ברצונותיהם.

איך נזהה מתירנות הורית? מתירנות יכולה לבוא לידי ביטוי בכך שלא נדרוש מילדינו מאומה ואף נאפשר להם (כמעט) כל דבר אותו הם מבקשים.

המשותף לשתי התגובות הללו הוא שהן אינן מקדמות את הסמכות ההורית שלנו, להיפך הן מרחיקות אותנו משם ולא מבססות את המעמד שלנו מול הילדים.

הקושי העיקרי טמון בכך שתפיסת הסמכות השתנתה ומשתנה עם הזמן. אנו כהורים גוזרים את תפיסת הסמכות שלנו מהחוויות ומהניסיון שאנחנו חווינו בילדותינו - אך חוויות אלה אינן רלוונטיות לחוויות של ילדינו.

אז מה היא סמכות? לפי הגדרתם של מרטין ומקובי (שחקרו סגנונות הורות ואת השפעתם) סמכות היא שילוב של דרישה והיענות, כלומר הורה סמכותי הוא הורה שדורש מילדיו לבצע מטלות, לצד היענות ותשומת לב אליהם כאשר הם מבקשים עזרה. זהו האמצע שבין הדיכוטומיה שבנוקשות למתירנות.

אם כן, בראש ובראשונה בשביל להפגין סמכות אנו צריכים להרגיש אותה מבפנים, כלומר אנחנו צריכים להחזיק בעמדה שאנחנו הסמכות בבית וגם אם הילדים מתנגדים לדרישותינו, אין זה אומר שהם מערערים על הסמכות שלי, אלא שיש להם רצונות משלהם וזה בסדר שהם מוחים. הסמכות תבוא לידי ביטוי באופן בו אתם תגיבו למחאה הזאת.

זכרו, לילדים יש רצונות משלהם ואלה יכולים להיות שונים מהרצונות שלכם, וזה בסדר גמור. הרי כולנו רוצים שהילדים שלנו יהיו בעלי דעה ועמדה משלהם ועל מנת שהם יוכלו לפתח מיומנויות אלה בעצמם, הם צריכים להתנסות בכך.

אל תפחדו לדרוש - כשאתם רוצים שילדכם יבצעו דבר מה, אמרו להם באופן ברור מה אתם מצפים מהם. אל תוותרו על דרישה, שכן על ידי עשייה ילדים לומדים לבצע מטלות ולקחת אחריות.

זה בסדר אם ילד מתנגד - אפשרו להם למחות ולהביע התנגדות, לכולנו יש רצונות וצרכים שונים. על ידי כך שאתם מאפשרים לילדיכם להתנגד הם מבינים שאתם יכולים לעמוד מול ההתנגדות שלהם ולא מנסים לנפנף אותם או להתעלם מהם .וחוץ מזה, מי יודע? אולי הם ישכנעו אתכם בדבריהם.

הקשיבו לילדכם - הקשבה עוזרת לייצר סמכות, מעצם כך שתקשיבו לילדיכם הם יראו בכם סמכות שאפשר לפנות אליה ולהתייעץ איתה.

זה בסדר לומר "לא" - זה בסדר לסרב, מה שחשוב הוא איך אתם מסרבים. אל תהיו אגרסיביים בתגובה שלכם, אלא הסבירו להם בנועם מדוע אתם מסרבים. ילדים צריכים להבין מדוע לא מסכימים להם דבר מה, גם אם הם לא יאהבו את תשובתכם (וכנראה זה מה שיקרה), יותר קל לעכל "לא" אם מכבדים ומסבירים למה לא.

הכותבת היא מטפלת בפסיכותרפיה CBT - הדרכת הורים, ייעוץ וטיפול בילדים ונוער.