הורים, תפסיקו להעניש ותתחילו לחנך

אם המטרה שלכם היא להראות לילד שלכם מי החזק בבית ולגרום לו להרגיש מושפל - אז עונש הוא הדרך, אבל בהנחה (ובתקווה) שזה לא המצב - הנה 4 דרכים להפסיק התנהגויות בעייתיות מבלי להעניש

חופית אורנשטיין
20/05/2014
אמא מענישה ילד. ShutterStock
יומיים בלי טלויזיה!(צילום: ShutterStock)

עוף לחדר שלך מיד, יומיים בלי טלויזיה, אין חברים היום!
הורים נעשים מאוד יצירתיים כשמדובר בעונשים, ובאמת שאפשר להעניש את הילד בכל מיני דרכים מגוונות. השאלה המתבקשת היא - האם זה יעיל?

לעונשים יש נטייה להפסיק את ההתנהגות המפריעה באותו הרגע, אבל לאורך זמן הם לא באמת משפיעים. מחקרים מראים כי עונש אפקטיבי להפסקת התנהגות באופן זמני, אך לאורך זמן הוא לא משנה את הבחירות המוטעות של הילד. משוב חיובי, לעומת זאת, משנה את ההתנהגות לאורך זמן.

זו הסיבה שהילד לא מקשיב כשאתם אומרים לא

טוב לדעת (מקודם)

האם בי קיור לייזר מתאים לכם? ככה תדעו למי המכשיר מתאים ולמי לא

מוגש מטעם בי קיור לייזר

לילדים יש נטייה לתפוס אותנו לא מוכנים

מי לא מוצא את עצמו לפעמים חסר אונים מול ילדו המתפרע? בהורות אנחנו נאלצים הרבה פעמים להגיב לפני שיש לנו זמן לחשוב על אופן התגובה. הרבה הורים רבים נתקלים בסיטואציות מפתיעות של ילדיהם, ולפעמים אחרי מחשבה ובמבט לאחור הם מבנים שהיו נוהגים אחרת. הבעיה היא שבהורות,נדרשת מחשבה, נדרש תכנון, נדרשת הקשבה לאופן שבו מתנהל הבית, וגם יכולת צפייה. אחרת אנחנו רק מגיבים – ולא מחנכים.

חינוך צריך תמיד לעמוד מול מטרה. אם המטרה שלנו היא להכאיב לילד, להראות לו מי החזק בבית, לגרום לו להרגיש מושפל, אז עונש הוא הדרך. אם אתם רוצים להיות מורי דרך, והילד בטעות עלה על שביל לכיוון לא נכון, עליכם להאיר לו את הדרך הרצויה.

במקום עונש

1. חזקו התנהגויות מועילות: הוא ביקש בצורה יפה? דיבר לאחיו בצורה נעימה? הוא שיחק יפה עם חבר? עזר להביא שקיות מהאוטו? ספרו לו שאתם אוהבים את האופן בו הוא מתנהג. כך תראו לו מה מצופה ממנו, וגם תיתנו לו תשומת לב במקום הנכון.

2. אחת הדרכים המועילות להציב גבול היא תזמון. ככל שנחזה מראש לאיזה כיוון הולכת הסיטואציה, כך נוכל למנוע אותה. לדוגמה: הילד עומד לזרוק את השלט – זהו את הרגע, שנייה לפני ותפעלו, קחו את השלט, אמרו "זה לא", והמשיכו הלאה. קצר ולעניין.

3. אם הילד נעשה פוגעני, אליכם או לאחיו, יש להגיב מיד במעשים ולא במילים. תרחיקו את הילד מהסיטואציה, באופן מנוהל. כלומר, בלי איבוד שליטה. כשהילדים קטנים זה מאוד ברור. מרימים, לוקחים למקום רחוק יותר. כשהילד פוגע בנו, רצוי שאנחנו נתרחק באותו הרגע מן הילד, ונגיד "כשתרצה להתנהג יפה אתייחס אליך", ובזאת לסיים את ההתייחסות להתנהגותו.

4. במצבים שנדרש להפסיק את הסיטואציה, רצוי שהתגובה שלנו תהיה קשורה למעשה. כך הילד לומד על התוצאות למעשיו. לדוגמה, הילד זרק צעצוע, קחו את הצעצוע. זוהי תוצאה הגיונית למעשה שעשה. נסו למצוא תוצאות הגיוניות לדפוסים החוזרים. כשהילד בוכה ומתוסכל, זו דרכו להביע את חוסר שביעות רצונו. כדאי להבין את תסכולו אך לא לאפשר את מה שאסרתם.

הדרך הנכונה

דרך עונשים הילד מתרגל לפידבקים חיצוניים מאוד לא מחמיאים, ואנחנו לא רוצים שלא יעשה משהו רק מתוך פחד מעונש. אם נראה לו מהי הדרך הנכונה, ונעניק לו התייחסות, שם הוא יהיה.

ולסיום, כדאי שתזכרו, לשינוי ותהליך לוקח זמן, אם תתמידו, תהיו עקביים, ונחושים, אתם תראו שינוי, לא היום, גם לא מחר, אבל זה יקרה.

חופית אורנשטיין ייעוץ והדרכת הורים

  • הורים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully