זוגיות מקטינה היא בעיה לא כל כך מדוברת, אך מאוד נפוצה במערכות יחסים. אנשים רבים חיים בזוגיות מהסוג הזה בה יש צד שפוגע, מזלזל, מבקר, לפעמים אפילו מתעלל רגשית, ויש צד שני שסופג את כל זה. לפעמים אנשים משתמשים במילים כמו "בעלי לא רואה אותי," או "אישתי לא מכבדת אותי", אבל השורה התחתונה ברוב המקרים דומה: אתם חיים בזוגיות מקטינה ולא מאוזנת.
אם אנחנו בצד שסופג, אנחנו סובלים לא מעט. אנחנו צריכים להיזהר כל הזמן שהצד השני לא יתהפך עלינו ויפגע בנו במילים או בהתנהגות שלו. הרבה פעמים זו ה-בעיה של החיים שלנו. לחזור הביתה בסוף יום לבן זוג ביקורתי/פוגעני/מזלזל יכול להשאיר אותנו בלי אוויר לאורך לילות שלמים ולשלוח אותנו למשימות היום חסרי אונים וחסרי אנרגיה. זו פגיעה מהותית באיכות החיים שלנו.
אפשר לשנות זוגיות מקטינה?
לשנות יחסים מהסוג הזה זו משימה לא פשוטה. את מי מנסים בכלל לשנות: את זה שפוגע? את זה שנפגע? או אולי את הדינמיקה בין שני הצדדים? כדי להבין את זה קצת יותר לעומק, בואו נסתכל לרגע על סיטואציה בה סביר להניח שנתקלנו בעבר הרחוק שלנו: חצר בית הספר, ילד "בריון" מציק לילד "חלש". הילד החלש לא יכול להתמודד מולו ובכך המצב מונצח. מה עושים?
יש כאן מספר אפשרויות:
1. שולחים את הבריון לסמכות חיצונית, כמו המנהל, שתאלץ אותו לשנות את התנהגותו.
2. הולכים יחד לסמכות החיצונית, כל צד אומר את שלו ואותה סמכות מנסה לעזור לשנות את המצב.
3. שולחים את הצד החלש לאימונים שיחזקו אותו כדי שיוכל לעמוד מול הבריון ולהתמודד איתו.
4. עוברים בית ספר.
מניסיוני, אנשים שחיים בזוגיות מהסוג הזה לא מעוניינים בדרך כלל בפרידה, כך שנוריד את האפשרות הרביעית מהפרק ונתמקד בדרכים 'להזיז את הגבינה' בזוגיות מהסוג הזה.
איך משנים זוגיות מקטינה?
רוב האנשים שנמצאים בצד הנפגע של הזוגיות מעדיפים את האפשרות הראשונה. מה יותר טוב מלשלוח את הפוגע לטיפול שישנה את התנהגותו? זו בהחלט הייתה יכולה להיות אופציה נהדרת אם לא הייתה עובדה קטנה פשוטה שתפריע: בדרך כלל הצד הפוגע לא רוצה ללכת לטיפול. לפעמים הוא בכלל לא רואה שהוא פוגע. באופן כללי, כשאתה מרגיש חזק יש לך פחות אינטרס לשנות את המציאות, גם אם הצד השני שחי איתך סובל.
אל תפספס
אם אין את האפשרות הראשונה, אז רבים מאתנו מנסים להוביל לאפשרות השנייה וללכת לטיפול זוגי שיכניס קצת שכל והתנהגות טובה יותר לצד השני.
גם כאן יש כמה בעיות: קודם כל, לא כולם מוכנים לשתף פעולה וללכת לטיפול, במיוחד אם הוא יאיר את המקומות הלא יפים שבהם. בעיה שנייה היא שבמקרים רבים גם כאשר הצד השני הולך לטיפול זוגי הוא לא מקבל עליו את האחריות למצבכם בבית. ויש עוד בעיה: גם אם הצד השני מבין את האחריות שלו למצב שלכם, מדובר בהבנה מנטלית שלא תמיד יכולה לחלחל לאינסטינקט שקיים בו לתקוף במצבים של כעס ואובדן שליטה.
את האפשרות השלישית אנחנו בדרך כלל לא שוקלים, למרות שחבוי בה מפתח ליציאה מהמצב: להתחזק נפשית עד שנוכל לעמוד מול הצד השני כשווים ולאלץ אותו לשנות את התנהגותו.
המפתח לשינוי: לשנות את הרגש שלנו מול התנהגות מקטינה
תארו לכם שהייתה לנו האפשרות להרגיש אחרת במצבים של דיבור לא נעים מצד בן הזוג. מה היה קורה אם במקום להרגיש כיווץ היינו מרגישים שלווה? מה היה קורה אם במקום חוסר האונים מול דיבור מזלזל היינו מרגישים ביטחון? היינו יכולים להגיב אחרת לגמרי, והתגובה השונה שלנו הייתה מאלצת את הצד השני לחשב את צעדיו מחדש, כי מה שאפשר לעשות לאדם שנאלם בשתיקה הוא לא מה שאפשר לעשות לאדם שמגיב ועוצר התנהגות פוגענית במקום.
לכן, מפתח אפשרי לשינוי הדינמיקה הפוגענית הוא לשנות את הרגשות שלנו ברגעים אותם אנו חווים כהקטנה.
איך עושים את זה? יש טכניקות טיפוליות לא מעטות ששמות דגש על השינוי הרגשי ומחווטות את המערכת הרגשית שלנו כך שהיא תשרת אותנו יותר. את הצעד הראשון אתם יכולים לעשות כבר עכשיו ולשים לב מהו הרגש שאתם חשים באותו הרגע בו הצד השני מתנהג אליכם כפי שהוא מתנהג. האם זה עלבון? חרדה? חוסר אונים? משהו אחר? זיהוי הרגש מאפשר לנו לשים את האצבע על המקום שמפעיל אותנו ולא מאפשר לנו להגיב בדרך שתשנה את הדינמיקה ביחסים.
לקחת אחריות על מה שקורה בזוגיות שלי
זוגיות היא מאזניים. אם יש צד אחד שפוגע יש צד שני שמאפשר, בדרך לא מודעת כלשהי, את הפגיעה. אם במקום לחכות שהצד השני יואיל בטובו להשתנות ניקח על עצמנו לשנות את המצב בבית, משהו חדש יוכל להתרחש.
אין לנו דרך אפקטיבית לשנות מישהו אחר אלא את עצמנו. אבל הנה הדבר היפה: כאשר אנחנו משנים את עצמנו אז במקרים רבים גם ההתנהגות של הזולת כלפינו משתנה. כשאנחנו מצליחים לראות את האחריות שלנו למצב, אנחנו יכולים להתחיל לפעול לשינוי שלו. אנחנו מעבירים את הכוח לידינו. אם אנחנו "אשמים" במשהו אז אנחנו גם אלה שיכולים לתקן.
לא תמיד קל בהתחלה לקבל את ההבנה הזו, אך ברגע שמקבלים אותה משהו בנו ובחיינו מתחיל להשתנות. כשהאחריות היא גם שלנו, אז יש לנו את היכולת לשנות את הדברים.
גילי ויינטראוב הוא מטפל רגשי ויוצר שיטת 'טיפול זוגי בחצי'