פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איך יודעים שהגיע הזמן ללכת לטיפול נפשי?

      אל תתנו לתחושה "זה קורה רק לאחרים" לבלבל אתכם. סטטיסטית, כשליש מהאוכלוסייה יסתייע בטיפול בשלב כלשהו בחייו, ואף אחד מאתנו לא מחוסן בפני זה. היום הבינלאומי לבריאות הנפש החל היום הוא הזדמנות להזכיר שטיפול בהחלט עובד, אבל הבושה לבקש אותו תעלה לנו ביוקר

      איך יודעים שהגיע הזמן ללכת לטיפול נפשי?

      בסרטון: הקעקוע שגורם לאנשים לדבר על דיכאון

      מיכל הרגישה שבחודשיים האחרונים, לאחר גירושיה, היא כמעט לא יוצאת מהמיטה. אין לה חשק לראות חברות, היא צריכה לאלץ את עצמה לטפל בילדים, וכל פעולה כרוכה בכאב נפשי עמוק. כל מה שהיא רוצה זה רק להתכסות בשמיכה ולבכות. בשבועיים האחרונים היא מתחילה לחשוב שאין יותר טעם להמשיך ככה ומחשבות שהמוות עדיף מתחילות להתגנב. היא שיתפה את אמא שלה, שאמרה לה "מה הבעיה, תחייכי אל העולם ותראי שיהיה טוב", חברתה הטובה סיפרה לה שגם היא הרגישה ככה פעם והיא הצליחה לטפל בעצמה בעזרת מחשבות חיוביות.

      מיכל לא מסוגלת לחייך, היא הייתה רוצה, אבל היא לא יכולה. בנוסף לתחושות הרעות היא גם מרגישה כשלון כאדם חלש שלא מצליח לעזור לעצמו. בשלב הזה מיכל פנתה לרופא המשפחה שהפנה אותה לפסיכיאטרית. למרות החששות שלה, היא פגשה רופאה שהקשיבה לה, הבינה את המצוקה שלה ולא שפטה אותה. לאחר חודשיים של טיפול תרופתי ופסיכותרפי, מיכל החלה לחייך יותר, תחושת ההנאה חזרה אליה והיא הרגישה שלראשונה מזה הרבה זמן היא חשה תקווה לחזור לעצמה. היום היא גם מבינה שאלמלא הייתה פונה לקבלת עזרה רפואית, זה עלול היה להיגמר במעשה שאין ממנו חזרה.

      סטטיסטית, כשליש מהאוכלוסייה יסתייע בטיפול נפשי בשלב כלשהו בחייו. הצורך בטיפול נפשי נובע מסיבות רבות, השכיחות שבהן הן דכאון וחרדה, המאפיינות כחמישית מהציבור בשלב כלשהו בחיים. קשיים נפשיים נוספים עלולים לבוא לידי ביטוי במחשבות טורדניות והתנהגות כפייתית (לעיתים מכונה "הפרעות טורדניות וכפייתיות"), שישפיעו על 5 אחוזים מבני האדם: אגרנות, ניקיונות מוגזמים, פחד מזיהומים, הפרעות אכילה ועוד. לעומתן, המחלה הנפשית המוכרת יותר היא סכיזופרניה, שהיא מהנדירות שבהן ושכיחותה היא אחוז אחד בלבד מהאוכלוסייה.

      נהוג לחשוב שקבלת טיפול על ידי פסיכיאטר ויותר מכך- אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, הוא נחלתם של אנשים אחרים, לעיתים מכנים אותם "משוגעים" או "חולים פסיכיאטריים". בפועל, כל אחד מאיתנו מכיר לפחות אדם אחד שמקבל או קיבל בעבר סיוע נפשי, בין אם זה במרפאות לבריאות הנפש בקהילה, במסגרת אשפוזית במחלקה פתוחה או באשפוז יום, וגם כאלו שאשפזו עצמם במחלקה סגורה. אנו פשוט לא יודעים זאת. החשש מפני פנייה לקבלת טיפול במערך בריאות הנפש והסלידה מהתיוג כמטופל פסיכיאטרי, הם חלק נוסף מהשלכות הסטיגמה השלילית כלפי בריאות הנפש.

      נוגדי דיכאון (ShutterStock)
      אנחנו לא מתביישים לקחת תרופה לדלקת גרון, אז למה לזה כן? כדורים עם פרצופי רגש (צילום: ShutterStock)

      השלכות הסטיגמה והחשש מפנייה לקבלת טיפול מובילים לכך שרבים בציבור שעוברים משברים נפשיים נמנעים מפנייה לקבלת סיוע מתאים, וממשיכים לסבול. כאשר אדם סובל מדלקת גרון או חולה בסוכרת - הוא לא יעלה בדעתו להסתיר זאת מהסביבה, על אחת כמה וכמה שלא יימנע מפנייה לקבלת טיפול מתאים. באותו האופן אסור למי שחווה משבר נפשי חמור למנוע מעצמו קבלת טיפול רפואי, שיכול בחלק מהמקרים, להיות גם מציל חיים.

      משברים נפשיים הם חלק מהחוויה האנושית. הם יכולים לנבוע לרוב בעקבות חוויה קשה, לעיתים טראומטית, בעקבות רצף של התמודדויות נפשיות מאתגרות ולעיתים בשילוב רגישות על רקע של מטען גנטי ומבנה מוחי. הביטויים השכיחים ביותר למשבר נפשי חמור הם דכאון וחרדה.

      חרדה

      פחד חרדה וחשש (ShutterStock)
      אם לא מדובר בתחושה שחולפת מהר, יש צורך בסיוע נפשי. אישה בהתקף חרדה (צילום: ShutterStock)

      תחושה שלילית-סובייקטיבית שטמונה בנו באופן טבעי, על מנת להכין את עצמנו למצבי סכנה או להימנע מראש מכניסה למצבים מסוכנים. כך למשל, כאשר אעמוד בקומה גבוהה וארגיש שאיני מוגן מנפילה - התחושה הטבעית במצב שכזה היא חרדה. התקפי חרדה יכולים לבוא לידי ביטוי בתחושת מועקה קשה, קוצר נשימה, כאבים בחזה, נימול בגפיים, או במחשבה שהנה עוד רגע אני עומד למות או עומד להשתגע.

      במקרה של הפרעת חרדה, אותה תחושת חרדה אמנם מתעוררת, אך ללא טריגר רציונלי. כמו כן, בעוד עבור מרבית האנשים תחושת החרדה חולפת במהרה ובאה לידי ביטוי בעצימות נמוכה יחסית, עבור אחרים תחושה שכזו עלולה להוות פגיעה משמעותית ביכולת התפקודית בחיי היום יום ונגרם להם (ולרוב לבני משפחתם) סבל של ממש. במקרה כזה לא רק שהחרדה אינה מגלמת את תפקידה המקורי - להגן עלינו - אלא מפריעה מאוד לנהל את שגרת היום יום ומובילה למועקה וסבל מתמשך. מקרה כזה מצריך פניה לסיוע נפשי, שלרוב מועיל מאוד ומכחיד את התסמינים.

      דיכאון

      יד מושטת למעלה ממעמקי הים אל השמש. תקווה. בריאות הנפש (ShutterStock)
      זכרו: הדיכאון יכול להיות מצב זמני, המוות הוא נצחי. יד מושטת ממעמקי הים אל השמיים (צילום: ShutterStock)

      הפרעה זו באה לידי ביטוי בירידה משמעותית ומתמשכת במצב הרוח. כולנו יכולים לחוות בשלב כזה או אחר תחושת דכדוך - בין אם זה על רקע תחושת כשלון, אובדן אדם שהכרנו או מסיבות הורמונליות. עם זאת, דכאון של ממש בא לידי ביטוי בתחושת עצבות עמוקה יותר כמו בכי בלתי פוסק, הפרעות בשינה, הפרעות בתיאבון, ירידה ביכולת ההנאה, בעניין, בריכוז ובתפקוד, ובמקרים קיצוניים גם במחשבות אובדניות.

      סטטיסטית, כמחצית מבין הסובלים מדיכאון קליני מנסים להתאבד, ולמרבה הצער 15 אחוזים מהם גם מצליחים בכך. כאשר תחושת הדיכאון הופכת לממושכת ופוגעת בתפקוד לאורך זמן, זה סימן להפרעה נפשית המצריכה טיפול. מי שחווה מחשבות שכאלה, חובה עליו לזכור (או על סביבתו להזכיר לו) שאותם מצבים נפשיים קיצוניים הם זמניים בלבד וניתנים לטיפול. לעומתם, הבחירה במוות היא נצחית וכזו שהורסת את חיי הקרובים לו. הטיפול הנפשי בדיכאון הוא יעיל, ולרוב ניתן לאפשר החלמה וחזרה לתפקוד מלא באמצעים פשוטים.

      הפרעות כפייתיות

      יד מסדרת בסימטריה ציוד משרדי (ShutterStock)
      כשאדם מאמץ לעצמו טקסים כדי להוריד את מפלס החרדה. ציוד משרדי מסודר (צילום: ShutterStock)

      זהו מצב של חרדה מתגברת שעולה בתגובה למחשבות חוזרות, לרוב לא הגיוניות. בתגובה להן אדם מאמץ לעצמו טקסים (התנהגותיים או מחשבתיים) על מנת להוריד את אותו מפלס החרדה. במצב כזה הוא מבין שזה לא הגיוני ובכל זאת לא מצליח לעצור את עצמו. מכאן מתפתחת הכפייתיות, שבמצבים קיצוניים עלולה להפריע לשגרת החיים ולהוביל לתחושת סבל מתמשכת. למשל: אגרנות נגרמת ממחשבות חוזרות כגון "אני לא מסוגל לזרוק את השקית או פיסת הנייר לפח, כי אולי יום אחד אזדקק לזה". אותה מחשבה טורדנית גורמת לחרדה ומשם להתנהגות הכפייתית של אגירת חפצים מיותרים. מחשבות חוזרות על זיהומים ולכלוך עלולים להוביל לניקיונות מוגזמים וקיצוניים.

      גיף עצב (Giphy)
      תחושת הכשלון כאדם חלש שלא מצליח להתמודד רק מחמירה את המצב. גיף עצב מהסרט "הכל בראש" (צילום: Giphy)

      לצד חרדה ודכאון, שברובם ניתן לטפל במסגרת מרפאות וטיפול בקהילה, יש מצבים קיצוניים (כ-5 אחוזים מהמקרים של הפרעות נפשיות) המצריכים טיפול במסגרת אשפוזית, עקב הצורך בהשגחה אינטנסיבית או התמודדות עם מצבים מסוכנים. למשל מצבים של דיבור חסר הגיון, ניתוק מוחלט מהסביבה, קושי להבחין בין דמיון ומציאות או ירידה חדה בתקשורת. אלו הם מקרים נדירים יחסית, אך הם עלולים להוות סכנה מיידית עבור אותו אדם ומחייבים להפנות לטיפול בבית חולים לבריאות הנפש.

      ההשלכות של אי קבלת טיפול מתאים עלולות להיות הפיכת המשבר הנפשי הזמני למצב כרוני שבו יהיה קשה יותר לטפל. בהמשך, השלכות המשבר והירידה התפקודית עלולים ליצור נזקים חברתיים ופיננסיים לאדם ולסביבתו, ואף חלילה להוביל לאובדן חיי אדם.

      גלגלי שיניים תעשייתיים שכתוב עליהם באנגלית בריאות הנפש ושלל מסרים חיוביים. (ShutterStock)
      מכל משבר נפשי ניתן להחלים, אם רק תאפשרו זאת לעצמכם. גלגלי שיניים עם מסרים חיוביים (צילום: ShutterStock)

      חשוב לזכור כי כולנו יכולים להגיע למצב של משבר נפשי עמוק. איש מאיתנו לא מחוסן מכך, גם לא "החזקים". הפרעות נפשיות הן תופעות לא נעימות להתמודדות ואף קשות, אך שכיחות ולרוב ניתנות לטיפול מלא ולהחלמה. בכל מקרה של סבל ומצוקה, המעשה הנכון ביותר הוא לפנות לפסיכיאטר לאבחון, אך בעת משבר גם פנייה לפסיכולוג, רופא המשפחה, יועצת בבית הספר או דמות קרובה יכולים להקל במידת מה על תחושות המצוקה. במצבי חירום ניתן לפנות למיון כללי או למיון פסיכיאטרי (אין צורך בהפניה או בהתחייבות) לקבלת סיוע רפואי מהיר. האפשרות הגרועה ביותר היא להישאר לבד עם התחושות הקשות. מכל משבר נפשי ניתן להחלים, אם רק תאפשרו זאת לעצמכם.

      ד"ר אמיר קריבוי הוא חבר איגוד הפסיכיאטריה בישראל