הגיע הזמן שהמדינה תבין: בריאות הנפש של אמהות חשובה

אימהות נתפסת על ידי רבים כמשאת נפשה של כל אישה. כולנו מחונכים, ובעיקר מחונכות, על התפיסה שנשים צריכות להרות, ללדת ולהפוך לאימהות על מנת לממש את עצמן. כולנו למדנו על רצונן העז של אימותינו המקראיות להפוך לאימהות ועל צערן הרב לאורך השנים שבמהלכן הן לא הצליחו להרות. אף אחד לא סיפר לנו איך הן הרגישו אחרי הלידה.

180 אלף לידות מתרחשות מדי שנה בישראל, וכ-15 אחוזים מהיולדות יפתחו הפרעות במצב הרוח וחרדה במהלך ההריון ו/או לאחר הלידה (perinatal mood and anxiety disorders). התסמינים הנפוצים כוללים מצב רוח ירוד, חוסר יכולת לחוות הנאה, תסמיני חרדה והתקפי פאניקה, בכי פתאומי, קשיי שינה, מחשבות טורדניות, ירידה בתפקוד היומיומי, קשיי ריכוז ולעיתים מחשבות אובדניות ואובדנות.

עוד בנושא:
3 שבועות במקום 6: רופאים קוראים להקדים את הבדיקה לנשים אחרי לידה
תסמינים לאחר לידה שאסור לך להתעלם מהם
דיכאון לאחר לידה נפוץ יותר בקרב אימהות לבנים

התופעות שתוארו לא פוגעות רק ברווחתה של האם, אלא יש להן גם השפעה מכרעת על בריאותו והתפתחותו התקינה של התינוק, משום שהן עלולות להוביל לקשיי התקשרות לתינוק וקושי לטפל בו. ואכן מחקרים מצביעים על קשר בין דיכאון בהריון ואחרי הלידה לבין עיכובים התפתחותיים בקרב התינוקות, עיכוב או הימנעות ממתן חיסונים, ויתור על הנקה, הפרעות פסיכיאטריות והתנהגותיות בילד בשכיחות גבוהה מהממוצע.

אף אישה לא חסינה. נשים מכל גיל, דת, מוצא ורמת הכנסה עלולות לחוות הפרעות במצב הרוח לאחר לידה. אף על פי כן, התופעה של קשיים רגשיים לאחר לידה אינה מדוברת ועל כן אנשים רבים אינם מודעים לקיומה. לא זו בלבד, ההערכות הן שכ-70 אחוזים מהנשים החוות קשיים רגשיים מסתירות את תחושותיהן. התוצאה היא שנשים רבות אינן זוכות למענה הולם ולא רק שהן סובלות, גם ילדיהן ובני-זוגן ואף החברה כולה נפגעים מההשלכות של אותן הפרעות במצב הרוח.

מסיבה זו, מדי שנה בחודש מאי, מציינים ברחבי העולם ובישראל את היום הבינלאומי לבריאות הנפש של אימהות. מטרתו של היום הבינלאומי היא להגביר את המודעות להפרעות במצב הרוח במהלך ההריון ולאחר הלידה, להפחית את הסטיגמה ולדרוש הקצאת משאבים לפיתוח מענה לאותן אימהות הסובלות מקשיים רגשיים.

מדינת ישראל מעודדת ילודה משחר הקמתה. כבר בשנת 1953 התוכנית לביטוח אימהות נכללה בין ארבעת תחומי הביטוח הראשונים במסגרת חוק הביטוח הלאומי. המטרה - עידוד ילודה. לאורך השנים המשיכה ישראל לעודד ילודה באמצעות מתן שירותים רפואיים מקיפים ואיכותיים לנשים המבקשות להיכנס להריון ולנשים הרות. אך לאחר שהנשים ילדו והפכו לאימהות צורכיהן נדחקו לשוליים.

הפורום למען נשים אחרי לידה, בהובלת ויצו, הכולל נשות מקצוע, אקטיביסטיות ונשות אקדמיה, פועל לקידום מדיניות שלפיה יפותחו שירותים לנשים עם קשיים רגשיים לאחר לידה. הגיעה השעה להעלות לסדר היום הציבורי את צורכיהן של אימהות. בימים אלו, ערב הרכבת ממשלה חדשה ודיונים בין נבחרי הציבור לגיבוש הסכמים קואליציוניים הגיעה העת להקצאת משאבים שיסייעו לנשים לאחר הלידה. אנו דורשות מקובעי המדיניות לעגן בחקיקה את השירותים שאותם יש לספק במסגרת תחנות טיפות חלב, כגון: ביקור בית לכל יולדת, איתור וטיפול רגשי לנשים על ידי אנשי מקצוע מומחים בתחום, הכנה להורות, הרחבת שעות הפעילות. בנוסף, יש להרחיב את המערך הפסיכיאטרי לנשים, לתקצב יחידות לאישפוז יום ויחידות של אישפוז מלא לאם ולתינוק. כמו כן, יש לאשר קצבה מהמוסד לביטוח לאומי לנשים שמצבן הרגשי פוגע בתפקודן, לצד תמיכה של מדריכה שיקומית שתסייע לאישה לחזור לתפקוד תקין.

הכותבת היא עו"ס, רכזת פורום למען נשים אחרי לידה, ויצו ישראל