למות בתוך סיוט: תסמונת פרדי קרוגר

חשבתם ש"סיוט ברחוב אלם" הוא סיפור בדיוני? בחלומות שלכם. את הרעיון לסרט שאב הבמאי מסדרת מקרי מוות מפחידים ומיסתוריים שאירעו בארה"ב בתחילת האייטיז

06/08/2021

"סיוט ברחוב אלם" סרט האימה שהפחיד את כולנו למוות בשנות השמונים (תקופה שבה בקרת הורים על תכנים שילדיהם צופים בהם היתה, איך לומר - קצת יותר רופפת מהיום), מבוסס על סיפורו של יצור מעורר פלצות, שלו להבים במקום ידיים והוא מופיע בחלומות של ילדים ובני ונוער וקורע אותם לגזרים מתוך שינה, מה שגורם למותם גם במציאות.

בשעתו, סיפורו של פרדי קרוגר לא הוצג כסרט שמבוסס על סיפור אמיתי, אבל מסתבר שיש בו יסוד מציאותי. תסריטאי ובמאי הסרט ווס קרייבן סיפר שהרעיון לעלילה המחרידה עלה במוחו לאחר שקרא סדרת כתבות ב-L.A Times שעסקה בסיפורם של מספר גברים צעירים שהגיעו לארה"ב כפליטים מדרום מזרח אסיה, וללא קשר נראה לעין ביניהם או רקע בריאותי רלוונטי, כולם מצאו את מותם בנסיבות מסתוריות - על פי הדיווחים הם "זעקו מתוך שינה ואז פשוט מתו".

עוד בוואלה!

מי שם ציאניד באקמול? תעלומת רצח בת 40 שנה

לכתבה המלאה

בשנות ה-80 מצאו את מותם בנסיבות המפחידות הללו לא מעט פליטים מאסיה, רובם בני המונג (קבוצה אתנית של יוצאי לאוס ותאילנד שרבים מהם שיתפו פעולה עם ארה"ב במהלך מלחמת וייטנאם) - הרשויות בארה"ב החלו לעקוב אחר הפרשה הזאת בצורה מסודרת רק בשנת 1981 ומאז הצטברו לפחות 117 מקרי מוות כאלה לאורך 10 שנים. רשויות הבריאות החלו לקרוא לתופעה "תסמונת המוות האסיאתית", ובהמשך שונה שמה ל- Sudden Unexpected Nocturnal Death Syndrome ובקיצור SUNDS.

שלום, שלום ואל תבוא לי בחלום. פרדי קרוגר(צילום: ShutterStock)

גם באסיה לא פספסו את התופעה המפחידה, ולתסמונת ניתנו שמות שונים גם בשפות המקומיות ביפן (פוקורי), בפיליפינים (בנגונגוט) ובתאילנד. אך בכולן המשמעות היתה כמעט זהה: 'מות ביעותים'", סיפר ד"ר רוברט קירשנר בראיון לאל.איי טיימס אי אז בשנת 1987. הסיפור העיתונאי הזה ריתק את הציבור האמריקני, והרשויות בארה"ב היו די אובדות עצות אל מולו.

"מצאנו רק כלום אחד גדול"

"אני יודע ממה הם לא מתו: הם לא מתו מכדור בראש, או מדקירה בחזה. הם לא נפלו מהגג והם לא מתו מהרעלה. אני יכול לקבוע את זה, כי ערכנו נתיחה לאחר המוות בכל אחד מהמקרים וכל מה שמצאנו זה כלום אחד גדול" - כך אמר ד"ר מייקל מקגי, עוזר לפתולוג המחוזי במחוז רמזי במינסוטה, בריאיון לניו יורק טיימס, לאחר עוד צבר של 4 מקרי מוות מהתסמונת המיסתורית. ודבריו מהווים המחשה טובה למידת חוסר האונים של הרשויות בפרשה. "בכלל לא חשדנו בשום דבר מוזר, עד שגילינו מקרה שלישי ורביעי. אבל אז כבר התחלנו לתהות".

נתיחות שנעשו לעוד 18 קורבנות אחרים של התסמונת העלו שני ממצאים: לב מוגדל ושיבושים במערכת ההולכה - שאחראית על הפעלת ותזמון ההתכווצויות של שריר הלב. ד"ר פרידריך אקנר מביה"ס לרפואה של אוניברסיטת אילינוי ומי שביצע את הנתיחות הללו אמר בהצהרה דרמטית כי זה נראה כאילו "הלבבות שלהם פשוט עשו קצר".

כמעט כל הקורבנות היו פליטים שזה עתה הגיעו לארה"ב מדרום מזרח אסיה. גבר אסיאתי יושב במיטה(צילום: ShutterStock)

למות בשנ"צ

בשנת 1987 נערכה בחינה שיטתית ויסודית יותר של המקרים שהצטברו עד לאותה נקודת זמן, וממצאיה פורסמו בכתב העת האמריקני לבריאות הציבור. המחקר התבסס על מקרי מוות שאותרו הן בארה"ב והן במחנות פליטים בתאילנד - שם שכיחותם של מקרי המוות בעקבות התסמונת היו אפילו שכיחים יותר. במחקר נכללו רק מקרי מוות שאירעו בזמן שינה, והחוקרים אספו מידע והיסטוריה רפואית אודות הקורבנות מבני משפחותיהם, חבריהם ופליטים ששהו יחד איתם במחנות הפליטים בתאילנד.

בלא מעט מהמקרים גילו החוקרים שהקורבנות סבלו מהפרעות שינה בעבר. במקרה של אחת הקורבנות, במקרה זה אישה צעירה, סיפרו הוריה על תקרית שבה מצאו אותה מתנשמת באופן חריג מתוך שינה. משום שהם כבר שמעו על מקרי המוות בשינה, הם ניסו באופן נואש להעירה, ולאחר מספר דקות היא שבה להכרתה. אולם, קצת פחות משלוש שנים אחרי אותה תקרית מלחיצה זה קרה שוב, והפעם זה נגמר אחרת. הצעירה מתה בשנתה מקשיי נשימה מול עיניהם של הוריה המזועזעים. במקרה אחר, צעיר בן 25 התעורר משנתו תוך קשיי נשימה. הוא סיפר שאיבד תחושה ברגליו וסבל מחולשה. בדיקה רפואית שנערכה לו לא העלתה שום דבר חריג. הוא מת בשנתו במהלך תנומת צהריים עוד באותו היום.

אחד הממצאים של החוקרים היה שישנה סבירות גבוהה יותר למוות מהתסמונת בקרב משפחות שבהן כבר אירע מקרה אחד כזה. ממצא אחר דיבר על שכיחות גבוהה יחסית של אפילפסיה בקרב הקורבנות. שניהם מצביעים על גורם גנטי שככל הנראה מעורב בתסמונת.

"זה כאילו שהלב שלהם עשה קצר". גיף לב פועם(צילום: Giphy)

"הקורבנות שמתו מהתסמונת הפתאומית בארה"ב נטו להיות מהגרים טריים יחסית, בהשוואה לקבוצת הביקורת. דבר במצביע על כך שמהגרים שהגיעו לארה"ב לא מכבר נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה מהסוג הזה בהשוואה למהגרים מאותה קבוצה אתנית שנמצאים במדינה זמן ארוך יותר", כתבו החוקרים בסיכומיהם, וציינו כי הדפוס העולה ממחקרם מרמז על כך שגם סטרס הוא פקטור במשוואה של התעלומה הזאת.

היתה אפילו מרצה אחת מאוניברסיטת קליפורניה שטענה שהעובדה שבני המונג מאמינים במיתולוגיה של רוחות שרודפות אנשים בסיוטיהם היא גורם תורם למקרי התמותה הללו. היא הסבירה שאך שככל הנראה המוות הוא תוצאה של ליקוי לבבי כלשהו, הסטרס הנוסף שהקורבנות חוו עקב אמונותיהם שימש כטריגר.

אפילוג: פיתרון התעלומה

התעלומה הרפואית הזאת זכתה לפיתרון בסופו של דבר, אם כי זה הגיע שנים רבות אחרי הבהלה שפשטה בארה"ב וגם אחרי שתהילתו של פרדי קרוגר פסה מן העולם: תסמונת ברוגדה (Brugada syndrome). מדובר בתסמונת גנטית שנגרמת ממוטציות בגן SCN5A gene שיוצרות שיבושים בקצב הלב. המוטציות עוברות בתורשה, והן ככל הנראה קשורות גם בנטייה מוגבר למוות בעריסה (האופיינית לתינוקות).

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully