פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התעלומות הרפואיות המוזרות ביותר בכל הזמנים

      מתעלומת "האישה הרעילה" בארה"ב ועד למגפת ההתעלפות ההמונית בשטחי הגדה המערבית בשנות ה-80 - אלה התעלומות המיסתוריות שעד היום מדירות שינה מעיניהם של חוקרים ורופאים

      גיף האוס (צילום מסך)

      בין דפי ההיסטוריה ובתוך ארכיונים רפואיים ברחבי העולם מסתתרים כמה "תיקים קרים" - תעלומות רפואיות שעד היום, עם כל החידושים והקדמה, לא הצליחו לפצח אותן. מדובר בסיפורים הזויים למדי, שלמשמע פרטיהם יתרוממו גבותיו של כל מדען, שלא לדבר על סתם אנשים מן היישוב. ממחלות מוזרות ועד לפרקי שיגעון קולקטיביים - הנה כמה מהתעלומות הרפואיות שזה שנים רבות טורדות את שנתם של רופאים וחוקרים ברחבי העולם:

      עוד בנושא:
      חידון מחלות מהספרים: מאיזו מחלה מתה בת' מנשים קטנות?
      המחלות שנקראו על שם רופאים נאצים ושינו את שמן
      למות חלקה: ההיסטוריה הקטלנית של הסרת השיער

      מגפת הריקודים של סנט ויטוס

      בשלהי ימי הביניים באירופה נרשמו מספר דיווחים על "קדחת ריקודים". ללא התראה מוקדמת, קבוצות גדולות של אנשים החלו לרקוד בדחף בלתי נשלט, כשהם מפזזים ומפרכסים באלימות וללא הפסקה עד שהם ממש התמוטטו באפיסת כוחות. אחד האירועים המתועדים הידועים ביותר במסגרת המגפה הזאת התרחש ב-24 ביוני 1374 בעיר אאכן שכיום נמצאת בשטחה של גרמניה. תיאור של המקרה שנכתב ב-1888 מספר: "הם נתנו ידיים זה לזה ויצרו מעגלים ונראה היה שהם שולטים בחושיהם... במשך שעות יחד, בהזויות פרועות, עד שלאחר זמן ארוך הם נפלו אל הקרקע במצב של תשישות".

      אנשים מימי הביניים רוקדים במעגל (ShutterStock)
      מאניה קבוצתית, הרעלה או התקף אפילפטי? לא ברור. מעגל רוקדים בימי הביניים (אילוסטרציה: shutterstock)

      בהתפרצות נוספת שאירעה ב-1518 בשטרסבורג השתתפו בריקודים למעלה מ-400 בני אדם שרקדו ללא הפסקה במשך שבועות עד שעשרות מהם מתו מתשישות.

      מאז ועד היום, עדיין לא ברור האם ההתפרצויות האלה היו מצב רפואי אמיתי, או תופעה חברתית. חוקרים מהעת המודרנית הציעו כמה הסברים אפשריים לתעלומה הזאת, ביניהם: הרעלה מאכילת שיפון שנרקב, התקפי אפילפסיה, טיפוס, או אפילו מעין מאניה קבוצתית כתוצאה מהסטרס של החיים בתקופה האפלה של ימי הביניים.

      הנער שמת מאיידס לפני עידן המחלה

      סיפורו של רוברט רייפורד הוא עוד תעלומה רפואית. בשנת 1969 הנער בן ה-16 מסנט לואיס מת ממחלה לא ידועה. כ-19 שנים לאחר מכן, סקירה של דגימת דם שלו שנשמרה גילתה שם נוכחות של "נגיף קרוב מאוד או זהה לנגיף ה-HIV". משמעות הדבר היא שרייפורד מת מסיבוכים של מחלת האיידס או של HIV, אף על פי שמומחים סבורים שהמחלה הופיעה לראשונה בארה"ב רק באמצע שנות ה-70.

      בדיקת HIV (ShutterStock)
      בדמו התגלה נגיף זהה לנגיף ה-HIV שנים לפני ההתפרצות הראשונה. בדיקת איידס (אילוסטרציה: shutterstock)

      כיצד ייתכן אם כן, שאדם כל כך צעיר נדבק במחלה בשלב כל כך מוקדם? איש אינו יודע בוודאות. סמוך למותו של רייפורד ציינו הרופאים בתיקו הרפואי שהוא היה נגוע גם במחלת המין כלמידיה. רייפורד עצמו סיפר לרופאיו שהוא היה פעיל מינית , אך הוא הכחיש שהוא הומוסקסואל או ביסקסואל. בתיקיו הרפואיים אין גם שום תיעוד לכך שקיבל עירוי דם ממקור כלשהו אי פעם. אחת ההשערות בנוגע למקרה של רייפורד היא שהוא הועסק בזנות, אולם השערה זו לא קיבלה אישור משום גורם מוסמך.

      1983: מגפת ההתעלפויות בגדה המערבית

      בחודשים מרץ-אפריל של שנת 1983 אושפזו בבית החולים בישראל ובשטחים קרוב לאלף בני אדם - בעיקר נערות פלסטיניות מיישובים שונים בגדה המערבית, עקב מקרי עילפון. בין המאושפזות היו גם כמה חיילות ישראליות שסבלו גם הן מהתעלפויות, טשטוש ראייה ובחילה. בניו יורק טיימס פורסמו האשמות של ההנהגה הפלסטינית, לפיהן ישראל והמתנחלים עשו שימוש בנשק כימי בסביבות בתי ספר ערביים בגדה המערבית כדי להבריח את הפלסטינים משם או כדי לעקר את הנערות הפלסטיניות ולפגוע בפוריותן. עם זאת, מומחים כיום מסכימים שככל הנראה היה מדובר במקרה של היסטריה המונית. דו"ח של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב טוען שמספר מצומצם של מקרי הרעלת מימן גופרתי הציתו תגובת שרשרת של תחלואה פסיכוסומטית בקרב הצעירות באזור, שרבות מהן התמודדו מראש עם רמות גבוהות של סטרס עקב התנאים המתוחים בגדה המערבית באותה תקופה.

      גרפיטי על גדר ההפרדה בבית לחם של חייל וילדה (ShutterStock)
      קונספירציה צבאית או תופעה פיסכוסומטית? גרפיטי של נערה וחייל ישראלי על גדר ההפרדה בשטחים (אילוסטרציה: shutterstock)

      שון פול וסודוקו גורמים לפרכוסים

      במקרה המוזר הזה מדובר בגבר בן 25 בן ימינו שסובל מהתקפי פרכוס, אבל רק כשהוא מנסה לפתור חידות סודוקו. רופאים מאוניברסיטת מינכן ביצעו מחקר על הצעיר לאחרונה כדי לנסות ולהבין מה בדיוק קורה אצלו במוח. הם גילו שהוא לא סובל מההתקפים כשהוא מבצע חישובים מתמטיים, או כשהוא רושם ספרות. לעומת זאת, הוא כן סובל מהתקפים בזמן ביצוע משימות שמעורב בהן שילוב של תפיסה מרחבית ומספרים.

      ואם המקרה הזה לא מספיק ספציפי עבורכם, ישנה אישה שסובלת מהתקפי פרכוס בכל פעם שהיא שומעת את השיר "Temperature" של הזמר שון פול. לאחר שהיא הבחינה בדפוס החזרתי הזה, היא בדקה וגילתה שזה קורה לה גם עם שירי אר אנד בי נוספים כמו להיטו של שון קינגסטון "Beautiful Girl" ו-"Umbrella" של ריהאנה.

      האישה הרעילה

      בפברואר 1994 גלוריה רמירז הובהלה לבית חולים בקליפורניה, כשהיא סובלת מסיבוכים של סרטן צוואר הרחם במצב מתקדם. בתוך שעות ספורות, 23 מתוך 37 אנשי הצוות הרפואי בחדר המיון שבאו במגע עם רמירז החלו להתעלף ולסבול מעוויתות בשרירים - מצבם של רבים מהם אף חייב את אשפוזם. עד היום עדיין לא ברור לחלוטין מה בדיוק קרה באותו יום במסגרת המקרה של "האישה הרעילה". בתחילה הניחו שמדובר במקרה נוסף של היסטריה המונית, אולם לפני מספר שנים הציגו כמה חוקרים גרסה קצת יותר מדעית להשתלשלות האירועים.

      בשנת 1997 קבוצת מדענים פרסמה מאמר בכתב העת Forensic Science International שבו נטען שייתכן שמדובר היה בשרשרת תגובות כימיות נדירות. החוקרים העצמאיים משערים שרמירז נטלה חומר בשם דימתיל סולפוקסייד (DMSO) בתור תרופה ביתית לשיכוך כאבים. החמצן שנתנו הרופאים לרמירז עם אשפוזה במיון עשוי היה להתלכד עם הדימתיל ליצירת חומר חדש בשם דימתיל סולפון. וייתכן שהזרמים החשמליים שניתנו לה באמצעות הדפיברילטור המירו את הדימתיל סולפון לדימתיל גופרתי - גז רעיל עוצמתי. על אף שמדובר בהסבר לא סביר (יש פה הרבה מאוד "אם", "אולי" ו"ייתכן"), זה ההסבר הכי טוב שהוצע למקרה עד כה.

      מעבדה של המרכז למניעת מחלות ובקרתן – אטלנטה, 2013 (AP)
      23 אנשי צוות רפואי שבאו במגע עם האישה הרעילה התעלפו ונזקקו לטיפול רפואי בעצמם (צילום: AP)

      התיאבון האינסופי של טרארה

      טרארה היה אדם שחי במאה ה-17 והתפרסם בשל "כישרונו" הייחודי: תיאבון שלא יודע שובע. טרארה היה אמן רחוב שנדד ברחבי צרפת בחברת להקת עליזה של פרוצות, גנבים ועוד שוכני שוליים של החברה. את כספו הוא הרוויח במופעי רחוב שבהם היה פשוט אוכל כל דבר שהניחו לפניו - אבל ממש, כל דבר: אבנים, גחלים, בעלי חיים בעודם חיים או פשוט כמויות מגוחכות של מזון. אחד הסיפורים עליו מספר שבאחת הפעמים הוא אכל ארוחה בכמות שמספיקה ל-15 איש + כמה חיות. למרות תיאבונו הגדול והרגלי האכילה הבלתי שגרתיים שלו, הוא תואר כבעל מבנה גוף רזה (אם כי הוא סבל משלשול קשה רוב חייו).

      טרארה חי בתקופה שקדמה להמצאת הצילום או התיעוד המסודר, אולם למרבה המזל קיימים מספר מסמכים רפואיים מוקדמים מהמאה ה-18 שמלמדים פרטים על סיפורו. ייתכן שהוא פשוט היה נוכל ושרלטן. אולם, בהיעדר מידע נוסף החוקרים אינם יכולים לקבוע היכן מסתיימת האגדה ומתחילות העובדות או לקבוע אבחנה ודאית שתסביר את מצבו.

      מחלת השינה האפידמית של המאה ה-20

      בין השנים 1915 ו-1926 כחמישה מיליון בני אדם חלו במחלה המוזרה שהותירה אותם ללא יכולת לזוז, כמו פסלים מתים-חיים. חלק גדול מהחולים מתו קצת לאחר שחלו ורבים אחרים לא שבו מעולם לאיתנם. פרט לכמה מקרים מבודדים, לא נרשמו בעולם מקרים נוספים של המחלה מאז 1926.

      תמונת שחור לבן של מיטות בבית חולים וינטג' (ShutterStock)
      5 מיליון בני אדם הפכו למעין פסלים חיים-מתים (אילוסטרציה: shutterstock)

      מדענים כיום מכנים את המחלה אנצפליטיס לטרגיקה (Encephalitis lethargica), סוג של זיהום במוח. חוקרים שניסו לבחון את הקשר בין המקרים בשנים האחרונות ולפצח את הגורם למחלה מצאו רק מכנה משותף אחד בין קורבנותיה - נוכחותו של חיידק סטרפטוקוק, שלרוב גורם ללא יותר מכאב גרון. הניחוש שלהם הוא שהחיידק עבר מוטציה יוצאת דופן שגרמה למערכת החיסונית לתגובה קיצונית שהובילה למרבה הצער למתקפה אוטואימונית על המוח.