המחלות שנקראו על שם רופאים נאצים ושינו את שמן

שם של מחלה אינו דבר של מה בכך. כאשר מחלה נקראת על שם הרופא החוקר שגילה אותה או תאר אותה לראשונה, מדובר בהכרה של הממסד הרפואי ושל הדורות הבאים בעבודתו - יוקרה ששמורה למעטים. כך למשל, דמנציה אומנם תוארה עוד בתקופה ההלניסטית, אבל בשנת 1901 לאחר שתוארה על ידי אלואס אלצהיימר היא זיכתה את המחלה בשמו עד ימינו. מחלת המעי הדלקתית הכרונית שנחקרה ותוארה על ידי הגסטרואנטרולוג המפורסם הרולד קרוהן מבית חולים הר סיני בניו יורק, זכתה לשאת עד היום את שמו – מחלת קרוהן.

אך רפואה היא מפעל מוסרי. תפקידם של רופאים הוא לקדם את רווחתם ובריאותם של המטופלים שלהם. כאשר מסתבר כי רופא אשר שמו הונצח במחלה היה פושע מלחמה נאצי שאחראי למעשי זוועה מתועבים שעומדים בניגוד לכל כללי האתיקה המקצועית והאנושית, אין סיבה אמיתית לשמר את הזיכרון המקצועי שלהם.

בשנת 2001, החלה מבוכה רבה בקרב ראומטולוגים בעולם כאשר נודע כי הרופא שעל שמו קרויה דלקת מפרקים המכונה תסמונת רייטר (על שם ד"ר הנס רייטר) קרויה על שם לא אחר מאשר אחד מחסידיו הגדולים של אדולף היטלר. חומר היסטורי חשף כי רייטר אף השתתף בניסויים בבני אדם במחנות ריכוז. בניסויים בהם לקח חלק במחנה בוכנוואלד, מצאו את מותם למעלה מ-250 בני אדם. בשנת 2009, שמו הוסר רשמית מהתסמונת לאחר שאגודות רפואיות ברחבי העולם הציעו לשנות את שם התסמונת מ"תסמונת רייטר" ל"דלקת מפרקים תגובתית".

אבל רייטר לא היה היחיד. בשנת 1937, פרידריך ווגנר, פתולוג גרמני שחי בברלין, תיאר מחלה שנודעה בשם "גרנולומטוזיס על שם וגנר". מדובר במחלה אוטואימונית, שבה נוגדנים פוגעים בכלי דם בגוף עצמו. למרות החשד להשתתפות ושיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, בעלות הברית זיכו אותו מחוסר ראיות. אולם מידע שנתגלה שנים רבות אחר כך הראה כי ווגנר אכן היה נאצי פעיל. למעשה הוא היה מזוהה עם המפלגה הנאצית עוד לפני עליית היטלר לשלטון וזאת בשונה מרופאים אחרים, שנאלצו לעיתים לעשות כן רק מחוסר ברירה כדי להמשיך לעסוק במקצוע הרפואה. ווגנר עבד בתור פתולוג צבאי בלודז' שבפולין, בו היה הגטו היהודי הראשון.

ווגנר שמת בשנת 1990, בגיל 83, זכה בחייו לקבל הכרה בינלאומית רחבה. לאחר הגילויים החדשים בוטלו כמה פרסים על שמו וגם שם המחלה שונה מ"גרנולומטוזיס על שם וגנר" ל"דלקת כלי דם שקשורה לANCA ("ANCA הוא סוג של נוגדן שמצוי בדמם של הלוקים בתסמונת). למרות שינוי, עדיין לא ניתן לשנות בדיעבר את מאות אלפי הטקסטים שכבר פורסמו ואשר נושאים את שמו.

מחלות אלה אינן הדוגמאות היחידות. התסמונת שמתארת פקקת של הווריד הפורטלי (וריד שנמצא בשער הכבד) נקראה בעבר Eppinger–Frugoni syndrome, עד שנודע כי אפינגר ביצע ניסויים אכזריים על אסירים צועניים במחנה דכאו והתאבד טרם הועמד לדין במשפטי נירנברג.

כאשר עלתה המודעות לקשרים הנאצים של מושגים רפואיים ומחלות צצו שמות נוספים שאינם קשורים למחלות. אחד מהם היה "תאי קלרה". מדובר בתאים אשר נמצאים לאורך דרכי הנשימה ובין היתר מציירים את הריר שמגן על דרכי הנשימה מפני מזיקים. תאים אלה התגלו לראשונה על ידי מקס קלרה בשנת 1937. קלרה היה חבר פעיל במפלגה הנאצית והשתמש ברקמות שנלקחו מקורבנות שהוצאו להורג במהלך המלחמה כדי לבצע את מחקריו. החל מינואר 2013 הוחלף השם של התאים מתאי "קלרה" ל-Club cells.

חשוב לציין כי בשנים האחרונות חל שינוי במגמה של קריאת מחלות על שם מי שגילה אותן וכיום רוב המחלות מקבלות שם שהוא יותר תיאורי ומייצג באופן נאמן יותר את הבסיס הפתולוגי שלהן. לפני כשנה אף יצא ארגון הבריאות העולמי במסמך אשר אוסר על שימוש בשמות אנשים או מקומות לצורך מתן שם למחלות זיהומיות.