רפואה היא מדע, אבל לעתים היא כרוכה גם בהרבה מזל, או ביש מזל (או גם וגם). והמקרה של ד"ר שייבה אנסארי-עלי הוא בדיוק הדוגמא המושלמת להמחיש זאת. אחרי שסבלה משיעול כרוני במשך ארבע שנים, ד"ר אנסארי-עלי, ראומטולוגית מבית החולים נורת'ווסטרן דלנור, יום אחד החלה לקרות לה שרשרת דומינו של אירועים רפואיים מסחררים.
לדבריה, השיעול שממנו סבלה גרם לה לפתע לחוות שבץ. "זה הרגיש כמו נסיעה ברכבת ההרים הכי נוראית בעולם", סיפרה על תחושת הסחרחורת העזה והפתאומית שתקפה אותה בעקבות אחד השיעולים. היא אמרה לבעלה שאינה חשה בטוב וניגשה לשירותים, שם הקיאה ואז נשכבה על הרצפה ללא יכולת לזוז. בעלה חשב שהיא איבדה את ההכרה - אבל ד"ר אנסארי-עלי היתה למעשה ערה ומודעת לחלוטין למתרחש סביבה. למה שקרה לה קוראים "תסמונת הנעילה".
בהיותה רופאה, היא הבינה את מצבה וחשדה שהיא עוברת שבץ, אך לדבריה היא לא פחדה ואפילו הצליחה לשמור על חוש ההומור שלה לאורך כל האירוע. היא פונתה לבית החולים ובחדר המיון ניתן לה טיפול במדללי דם, שהשיב לה את יכולת התנועה.
אל תפספס
מה שקרה לד"ר אנסארי-עלי הוא שעורק חולייתי בצוואר שלה נקרע בעקבות הלחץ הממושך שהופעל עליו במשך שנים של שיעול כרוני. הקרע שיבש את אספקת הדם למוחה וגרם לשבץ. "כ-85 אחוזים מהאנשים שחווים שבץ מהסוג הזה מתים עוד לפני שהם מספיקים להגיע לבית החולים", אמרה אנסארי-עלי. במובן זה, המקרה שלה שהסתיים בטוב הוא נדיר למדי.
היא אמנם בילתה חודשיים במחלקת השיקום של בית החולים והמשיכה בעבודת השיקום גם לאחר ששוחררה לביתה, אך מצבה כעת טוב ואפילו השיעול הכרוני שלה תחת שליטה. בנוסף, היא תצטרך לקחת מדללי דם בקביעות מדי יום, לשארית חייה.
היום, 5 שנים לאחר שכל זה קרה, ד"ר אנסארי-עלי סיפרה בראיון ל-Today שהיא עדיין סובלת מכמה השלכות של השבץ שעברה: "כשאני מתעייפת הדיבור שלי נעשה לא ברור, אני צולעת ואני נוטה יותר להיחנק בזמן האוכל כי תפקודי הבליעה שלי פחות טובים משהיו". עם זאת, היא מקפידה לשמור על אופטימיות עבור המטופלים שלה, משום שלדבריה, האופטימיות של הרופאים המטפלים שלה בנוגע למצבה עזרה לה מאוד בהחלמה ובשיקום.