וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אלה 5 עצות ההורות שהכי עניינו אתכם ב-2020

אם להיות הורה לא היה מאתגר מספיק, באה השנה הזו והוסיפה קושי שלא התמודדנו איתו בעבר. לצד השעות הארוכות בבית, מפעל ההזנה ושעות המסך המרובות, יש מצב שאולי הפכנו להיות הורים יותר טובים ומכילים?

אבא וילדים מביטים דרך החלון. ShutterStock
עוד יש חיסון חדש באופק. אבא ושני ילדיו מביטים לחלון/ShutterStock

איזו שנה זו הייתה. עליות ומורדות, סגרים ופתיחות, חיבוקים ועצבים. הכל מהכל. כולנו סבלנו, אבל אין ספק שציבור ההורים היה מאלה שחטפו הכי קשה. ולא, לצערנו אף אחד לא מחלק פרסים בסוף האירוע. ההורות של כולנו עברה אינספור מבחנים, חלקם יומיומיים, חלקם ארוכי טווח, ואחרים שרק יחידי סגולה יכולים לעבור. אבל האמת היא שהילדים הם בכלל הסובלים העיקריים, והשנה הזו הביאה עימה לא מעט רגרסיות, בידודים חברתיים, לימודים מקוונים והמון חוסר ודאות.

השנה אירחנו פה מדי חודש את היועצות של מכון אדלר שניסו לספק איזשהו מענה הגיוני וברור בתקופה שהורים צריכים להיות בה אולי איתנים יותר מתמיד, למרות הערפל הרב. הנה כמה מהכתבות, והעצות ההוריות שהכי עניינו אתכם:

כך תלמדו את הילדים שלכם לקבל את האחר

לא צריך מחקרים כדי לדעת שישנה חשיבות משמעותית בשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בגנים רגילים, וכי שילוב זה מהווה זרז להובלתם לחיי שגרה נורמטיביים. כשמשלבים בין ילדים עם צרכים מיוחדים וילדים רגילים, הם אוכלים, ישנים ומשחקים ביחד. כך לילדים המיוחדים יש מעין מודל לחיקוי והדרך לשילוב בקהילה קצרה יותר, וילדים רגילים זוכים לקבל את השונה באופן האותנטי ביותר. למרבה הצער הסגירות והפתיחות של בתי הספר בשנה האחרונה פגעו בשילוב הזה.

הנה כמה פעילויות שכל הורה יכול להכין בבית עם משחקים קיימים או בעזרת כמה דפים, כדי שהילדים בבית ילמדו לקבל את האחר, גם אם לא נחשפים אליהם כבימי השגרה:

  • הדמיית בובות: ניתן לקחת בובות, דמויות לגו או פליימוביל וביחד עם הילדים לשנות את הדמויות, למשל ניתן להכין כיסאות גלגלים ולהוסיף לחלק מהדמויות או להוציא חלק מדמות לגו כך שתראה אחרת מהשאר. לאחר מכן ניתן להאניש את הדמויות ולשחק.
  • הכנת משחק זיכרון מעט שונה: נגזור ריבועי דפים ונכין קלפים זהים, אך שונים, כלומר אותה חיה/ ילד/ חפץ, כשבקלף השני יהיה בהם משהו מעט שונה.
  • ספרי קריאה: חשוב מאוד שעל מדף הספרים יונחו ספרים עם מסרים של קבלת השונה. אני ממליצה על "משהו אחר" (מאת קתרין קייב, מאנגלית: יהודה אטלס), "פלא" (מאת ר"ג פלאסיו) ו-"איתמר פוגש ארנב" (מאת: דויד גרוסמן).
ילד משחק בצעצועים בחדר מבולגן. ShutterStock
איך היה בגן? ילד משחק בגן/ShutterStock

זו הדרך לקבל מהילדים שלכם תשובות אמיתיות

לא מעט שעות עוברות מהפרידה שלנו בבוקר מהילדים ועד שאנו נפגשים בשנית. במהלך השעות הללו, הילדים שלנו עוברים הרבה חוויות. החל מלמידת תכנים חדשים המועברים על ידי הצוות החינוכי, עבודות יצירה שונות ומצבים חברתיים שונים. כשאנחנו מגיעים לקחת אותם הביתה, השאלה הראשונה שעולה אצל מרביתנו היא - "איך היה היום בגן?". והילדים? הם למדו לענות לנו תשובה קצרה ולקונית, המסתפקת במילה אחת - "כיף".

אז איך מקבלים תשובות אמיתיות? בראש ובראשונה חשוב לבחור את התזמון הנכון, להקשיב לילדים וגם לשתף אותם ביום שלנו, ולבסוף - לשאול 2-3 שאלות מכוונות כמו "עם מי בחרת לשחק היום?", "מה בחרת לאכול?"

לכל הטיפים לחצו כאן

איך מחנכים ילדים לאמפתיה?

גידול ילדים הוא אולי התפקיד הקשה והחשוב ביותר שבני אדם נדרשים לו, אולי מפני שסגנון ההורות משפיע בצורה ישירה על המבוגר שיצמח לכם בבית.

כדי לגדל ילד שינהג בשוויון, באחריות, בעצמאות, שתהיה לו תחושת ערך טובה ושירצה להשפיע לטובה על החברה ולא לפגוע הפרטים שבה צריך לגדל אותו לאכפתיות, לסולידריות, לראיית האחר, לוויתור, לדחיית סיפוקים, להכלה של תסכולים, ובעיקר, לחינוך לאמפתיה - היכולת לשים את עצמי בנעליו של האחר. אבל יש עוד כמה צעדים פשוטים לגדל ילד נהדר ואמפתי.

7 צעדים ראשונים בחינוך לאמפתיה

ילד בוכה מאחורי גדר. ShutterStock
מקרים מזעזעים שגורמים לפחדים מוצדקים. ילד בוכה בגן/ShutterStock

איך מזהים התעללות בגן ילדים?

זו לא רק הייתה שנה של קורונה, אלא שנה בה היינו עדים לעלייה ניכרת במקרי ההתעללות הפיזית ונפשית של גננות וסייעות בגני ילדים בכלל ובגנים הפרטיים בפרט. תופעה זו היא תופעה קשה ומטלטלת שבה מבוגרים מנצלים חסרי ישע, והיא מעוררת, ולא בכדי, המון פחדים אצל כל הורה.

למרבה הצער, לעיתים רבות הורים לא מבחינים באותה התעללות ולא שומעים עליה מילדיהם. יש לכך מספר סיבות, בהן העובדה כי מדובר בילדים צעירים מדי מכדי להבין או להתריע. בנוסף, ילדים מטבעם אוהבים את הדמויות המטפלות והמוכרות להם, גם אם מערכת היחסים אינה בריאה, זוהי מערכת היחסים שהם מכירים ויודעים עם אותן דמויות. לעיתים הם גם עלולים לפרש את אותה התעללות כעונש רגיל או שגרתי בגן הילדים, כי זה מה שהם מכירים.

מה עושים? שואלים את כל השאלות, לא מתביישים. מקשיבים לילדים ומכירים את סימני האזהרה.

מה עושים כשהילד מתקשה להיפרד בבוקר?

אומנם התסריטים האלה מתרחשים בעיקר בתחילת שנה, אבל אחרי כמה סגרים ופתיחות, בידודים משפחתיים וחוסר יציבות, יש ילדים שעדיין מתקשים בפרידה בגן וחווים חרדות נטישה וסצינות בכי הכוללות את תפיסת רגלי ההורה.

חשוב לזכור שהיצמדות של ילדים להוריהם היא קודם כל אינסטינקט הישרדותי. זו הדרך שלהם לתבוע לעצמם תחושת ביטחון ומוגנות. למעשה, כשהילד שלכם תופס לכם את הרגל בשער הגן או ביציאה מהבית ומסרב להיפרד, זו הדרך שלו להתמודד עם כל השינויים שחלו בעולמו בזמן האחרון. יכול להיות שהחרדה שלו קשורה לקורונה ויכול להיות שזה פשוט קשיי הסתגלות.

הנה כמה שעצות שיקלו על הפרידה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully