איך היה היום בגן? זו הדרך לקבל מהילדים שלכם תשובות אמיתיות

"איך היה לך בגן", היא אולי השאלה הכי נפוצה שהורים שואלים את ילדיהם כשהם אוספים אותם. התשובה לשאלה הזו אגב הרבה פעמים היא - "כיף". אבל האם זה באמת מספיק לכם? מדריכת הורים של הגיל הרך במכון אדלר עם כל התשובות, והשאלות הנכונות

קרן אור אורן, מאמר אורח
סקרנים לדעת מה היה בגן במשך כל היום. אימא מלווה את בתה לגן (צילום: shutterstock)

ברוב המקרים, שש או שמונה שעות עוברות מהפרידה שלנו בבוקר מהילדים ועד שאנו נפגשים בשנית. במהלך השעות הללו, הילדים שלנו עוברים הרבה חוויות. החל מלמידת תכנים חדשים המועברים על ידי הצוות החינוכי, עבודות יצירה שונות ומגוונות (חלקן מתועדות בתוצר הנשמר במגירת הגן, חלקן נשארות בארגז החול), מצבים חברתיים שונים, מורכבים יותר ופחות (חטפו להם, שיתפו אותם, הם לא הצליחו לבטא את עצמם וכיוצא בזה), הם אכלו, שתו, התפנו, שרו, רקדו ועוד רבות הפעילויות שמספקים בגן בכל כך הרבה שעות.

כשאנחנו מגיעים לקחת אותם הביתה, אנו נרגשים ומתגעגעים אך בעיקר סקרנים לדעת - מה היה שם כשלא היינו לצדם? האם הסתדרו? האם אכלו? האם היה להם עם מי לשחק? מה הם למדו? ועוד שורה רבה של שאלות שעולות לנו בראש. אך בפועל, ברגע האמת יוצא לכולנו אותו משפט מוכר - "איך היה היום בגן?".

עוד בוואלה! NEWS

ההסתגלות של השבוע הראשון מאחורינו. אבל החלק הקשה מתחיל עכשיו

לכתבה המלאה

פעם חבר טוב אמר לי שלא שואלים שאלות "מטומטמות" כדי לא לקבל תשובות "מטומטמות". זה בעצם דומה למה שקורה לנו. חלילה, השאלה שלנו לא מטומטמת, אבל היא בטח לא מכוונת לתשובות שאנו רוצים לקבל. אנחנו מתכוונים לשאול כל כך הרבה ובסוף מסכמים זאת במשפט. כך גם הילדים שלנו, הם למדו לענות לנו תשובה קצרה ולקונית, המסתפקת במילה אחת - "כיף".

לשם כך, ריכזתי עבורכם מספר כלים לנהל את השיחה, כך שתוכלו ללמוד על היום שעבר על ילדכם, בשעות שהוא לא לצדכם, בדרך משתפת ונעימה:

תזמון הוא שם המשחק
חשוב להבין שהילדים עוברים כל כך הרבה, שהם לא ממש זוכרים, למעשה הם "מוצפים". עלינו לתת להם זמן לעבד את המידע ורק אז יהיו מוכנים לשתף. כלומר, שאנו באים לאסוף אותם מהגן חשוב להביע את רגישותנו כלפי המפגש איתם כגון: "התגעגעתי", "איך אני שמחה להיות איתך". ללא סימני שאלה, אלא להישאר ברגע הזה של הפגישה.

עוברים המון במהלך היום ולא בהכרח זוכרים הכל. ילד משחק בגן (צילום: shutterstock)

בשלב הבא, יש ילדים שמיד אחרי יתחילו לשתף ולספר את מאורעות היום, אחרים יעדיפו מעט שקט או להקשיב לכם. התאימו עצמכם לקצב של ילדכם. אם הם לא משתפים במידע מיד אחרי הגן, אפשר לנסות שוב בדרך לחוג/חבר, בזמן המקלחת, או לפני השנה לעשות ביחד "טקס סיכום יומי".

שאלות מכוונות
אם אתם מאוד סקרנים, וברצונכם לשאול שאלות, וודאו שאתם שואלים שאלות מכוונות למידע הרצוי. בסגנון "עם מי בחרת לשחק היום?", "מה בחרת לאכול?" שאלות שמצד אחד מובילות אותם להיות אקטיביים ולקחת אחריות, ומצד שני שמות דגש על הדברים שחשובים לכם לדעת.

כדאי לבחור 2-3 שאלות במקסימום. אם יש לכם רפרטואר שלם של שאלות בחרו 2 שונות בכל יום (עד סוף השבוע תקבלו תמונה שלמה). בדרך זו אנו נמנעים מלתת לילדים תחושה שהם תחת "חקירה". כשהילדים חשים בחקירה הם עלולים לעשות אחת משתי האופציות: 1. נסגרים ולא עונים ואף מתבלבלים ונבהלים (מהמקום שרוצים לספק תשובות ולא זוכרים או מתקשים) 2. לענות תשובות שהם יודעים שאתם רוצים לשמוע. כאלו שמפעילות אותנו מיד, לדוגמא: "לא אכלתי כלום", "לא היה לי עם מי לשחק", "היה משעמם".

הקפידו לשאול שאלות קונקרטיות וסגורות. ילד אוכל בגן (צילום: shutterstock)

אם הילדים צעירים מאוד והשפה עדיין לא מבוססת, ניתן לשאול את השאלות באופן סגור. כך שיוכלו לענות ב-"כן" ו-"לא" ועדיין ילמדו מה היינו רוצים שילמדו לשתף אותנו. אך שימרו על האקטיביות והאחריות בתוך השאלה, לדוגמא: "אכלת היום מהקציצות?".

דוגמא אישית
הילדים לומדים ממעשים טוב יותר ממילים. על כן אם אנו רוצים שילמדו לשתף אותנו, מומלץ שגם אנחנו נשתף אותם. איך עבר עלינו היום? מה אכלנו ועם מי? כמובן שגם כאן חשוב שנשתף במינון, שלא נקבל תגובה עוצרת בסגנון "את חופרת". אלא להמתין ולראות שפיתחנו בהם סקרנות ואולי אפילו ישאלו בעצמם שאלות עלינו.

גם בשיתוף חשוב מאוד לבחור את הזמן הנכון. הזמן שבו הילדים פנויים להקשבה (לא עייפים מאוד/ רעבים או באמצע משחק/ סדרת טלוויזיה).

לשמוע זה לא להקשיב
שימו לב שאתם בעצמכם פנויים להקשבה. הקשבה דורשת ריכוז והעמקה בשונה משמיעה שאנו יכולים לעשות במקביל לפעולות אחרות (כמו לשמוע רדיו בזמן נהיגה). כשהילדים שלנו משתפים, חשוב לייצר קשר עין, להיות פעילים ולהגיב, לשאול ולבדוק מה מטרת השיתוף שלהם. האם הם מבקשים להתייעץ איתכם, האם הם מבקשים את עזרתכם, או רק מבקשים שתקשיבו להם (ואז כדאי להיות במקום המכיל והאמפתי ופחות לייעץ או לרוץ לפתרונות).

מומלץ להתנתק מגירויים סביבתיים ולהקדיש מספר דקות, להסתכל על הילדים כשהם מדברים, יש מסרים גם בתנועות וההבעות שלא נאמרים במילים. כשהראש שלנו בניידים, אנחנו מפספסים את המידע שמועבר אלינו בערוצים הנוספים שמעבר למילים.

פנו זמן ותסתכלו להם בעיניים. אבא משוחח עם בנו (צילום: shutterstock)

אם אינכם פנויים להקשבה ברגע בו הילד.ה מבקשים לשתף, כדאי לעצור אותם ולהסביר "אני מאוד רוצה להקשיב לך, אני כבר אסיים כאן שיחה/ מטלה ואתפנה לשוחח איתך". המסר במשפט שכזה, אני רואה שיש לך משהו לשתף, אשמח להקשיב ולכן אני מבקש לפנות לך זמן עבור זה. מסר שכזה, מוביל את הילדים להיות סבלנים ולהמתין שתתפנו, לפחות במרבית המקרים.

הוקירו תודה
שיתוף אינו דבר מובן מאליו. אם תרצו שילדכם יחזור וישתף אתכם שוב ושוב. חשוב להודות להם בסוף השיתוף "תודה שבחרת לשתף אותי". יחד עם זאת, זאת לא חייבת להיות המילה "תודה". בעצם כל עידוד, המזמין אותם לעשות זאת שוב. לדוגמא, "אני אוהבת שאתה משתף אותי במה שיחקת היום בגן", "היה לי מעניין לשמוע איך עבר עליך היום", "נהנתי לגלות שאת לומדת דברים חדשים בגן". משפטים מעודדים מזמינים את הילדים לחזור על הפעולה, כי ביננו מי לא רוצה מילה טובה.

שיתוף הוא כלי תקשורת חשוב ואף הכרחי בין הורים וילדים. כדאי לעשותו נכון, כדי להפיק ממנו את המירב, ואף לייצר מערכת יחסים פתוחה ומזמינה לדיאלוג ושיחה. זה מתחיל כבר כאן, ב"איך היה היום בגן?".

קרן אור אורן, מדריכת הורים אחראית תחום הגיל הרך מכון אדלר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully