רק כ-6 אחוזים מכלל החולים שנדבקו בנגיף הקורונה בארץ היו ילדים, ורובם חלו בצורה קלה או ללא תסמינים בכלל, מדוע? הסיבה עוד לא ברורה לחלוטין, אם כי ידוע שהמחלה פוגעת יותר באנשים עם מחלות רקע שפחות נפוצות בקרב ילדים. מעבר לכך אנו יודעים כי תחלואה קשה ותמותה מהנגיף נובעים מתגובה דלקתית סוערת של הגוף ולא מהנגיף עצמו, על כן יתכן כי התחלואה הקלה אצל ילדים קשורה לכך שתגובתם הדלקתית חלשה יותר. תופעה זו נראית גם במחלות נגיפיות אחרות כמו אבעבועות רוח שגם היא גורמת למחלה קשה יותר אצל מבוגרים לעומת ילדים.
בתקופת הקורונה הורים רבים חששו להגיע לביקורי טיפת החלב, מה שהוביל לירידה בחיסוני השגרה, במעקבי ההתפתחות ובהדרכת האחיות. החדשות הטובות הם שמדובר בזמן קצר יחסית, ואם קיימת פגיעה היא מועטה. אך אנו רואים שעל אף חזרתן הכמעט מלאה של טיפות החלב, הורים רבים מוסיפים שלא להגיע והילדים לא זוכים לטיפולים חיוניים לבריאותם - דבר המעמיד את בריאותם של הילדים בסכנה. זהו הזמן לחזור לשגרת הביקורים בטיפת החלב, ואלו הדברים שכדאי לשים לב אליהם:
חיסונים: לשמירה על שגרת החיסונים יש חשיבות רבה, כך למשל תינוק בן חודשיים שידבק בשעלת עלול לסבול ממחלה קשה מאוד, ואומנם הסיכון של תינוק בן חודשיים להדבק בטטנוס קטן, אבל אם לא תקפידו על כל מנות החיסון עד גיל שנה, כשיגיע לגיל שבו הוא זוחל בגינה הוא יהיה בסיכון גבוה להדבק במחלה, ומדובר במחלה קשה מאוד.
זו הסיבה שמשרד הבריאות מבקש מההורים להשלים את החיסונים שהוחמצו בימי הקורונה. כמו כן, מומלץ להעניק קדימות לחיסון 'המרובע' שכולל בין היתר את חיסון החצבת, שהרי כבר ראינו כיצד תת-חיסון בקהילה הוביל לא מזמן להתפרצות של מחלת החצבת באזורים שונים בארץ, וכעת קיים חשש שמא בשל הקורונה תתחולל התפרצות נוספת.
חיסון נוסף שהיקפיו ירדו בשל הקורונה הוא חיסון ה'בקסרו' כנגד חיידק המנינגוקוק B. התפרצות של חיידק זה מובילה למחלה סוערת ומסוכנת שעלולה לגרום לדלקת קרום המוח, לנכות קשה ולמוות. מחלה זו שכיחה בעיקר בקרב תינוקות עד גיל שנתיים, שם אחוז התמותה עומד על 1 מתוך 10. כיוון שקשה לזהות את המחלה בשלביה הראשונים, שכן היא מתקדמת במהרה, הטיפול בה הופך לקשה עד בלתי אפשרי. החיסון עוד לא נכנס לשגרת החיסונים, אך משרד הבריאות הוסיף אותו לתדרוך החיסונים בהמלצה "מחייבת" עד גיל שנתיים ועל כן מוטלת אחריות על רופא הילדים לידע את ההורים בדבר המחלה והחיסון ולתת את ההפניה להתחסן .
עוד בוואלה!
מעקב התפתחות: המעקב אחר התפתחות התינוק מרגע השחרור מבית החולים חשוב מאוד לבריאותו. ברגע שגורם מקצועי עוקב אחר גדילתו של התינוק, הוא יכול במידת הצורך להתערב, להדריך את ההורים, להמליץ על תוספות מזון, על פיזיותרפיה וכיוצא בזה. אך על פי הנחיות משרד הבריאות, בתקופת הקורונה אפשר היה להגיע לביצוע מעקב התפתחות והערכת גדילה רק בעת ביקור שבו ניתן חיסון, זאת כדי למנוע התקהלות ולשמור על ריחוק חברתי, ומאחר שהורים לא הגיעו גם לקבלת החיסונים, אין ספק שלא נעשה מעקב נכון ואת ההשלכות לכך נדע מאוחר יותר.
הדרכת אחיות: הדרכה של אחיות טיפת חלב חשובה מאוד בעיקר בחודשים הראשונים ועל אחת כמה וכמה להורים טריים, שהרי תינוק לא מגיע לעולם עם הוראות הפעלה. האחות מדריכה את ההורים כיצד להלביש את התינוק, איך לרחוץ אותו ובאיזו טמפרטורה, כיצד הם יכולים לדעת אם התינוק אכל מספיק, איך לתת לתינוק טיפות ברזל, מתי לתת ויטמין D, מתי עליו לעבור למזון מוצק וכיוצא בזה. אך גם הדרכת האחיות בתקופת הקורונה לא נעשתה כראוי, לא רק בטיפות החלב אלא גם בבתי החולים. התינוקות שוחררו לביתם לאחר זמן קצר יותר מהמקובל וההשערה היא שניתנו פחות הדרכות בתינוקייה.
בכל ביקור בטיפת חלב יש להיצמד להנחיות של משרד הבריאות: הגיעו לתחנה רק אם יש לכם הזמנה, חבשו מסכה ובבואכם מלאו הצהרת בריאות. ההמתנה לתורכם או לאחר חיסון תעשה מחוץ למבנה כדי לאפשר שמירה על מרחק של שני מטרים והפרדה משאר המוזמנים. בהתאם להנחיות משרד הבריאות, בטיפות החלב דורשים שאם יש לכם חום, תסמינים נשימתיים או שאתם נדרשים להיות בבידוד, אין להגיע. בכל מצב אחר, תגיעו. הביקור יוודא שיקירכם גדל ומתפתח כראוי בשלב כה קריטי בהתפתחותו. כך תשמרו על בריאותו ותוכלו למנוע נזקים עתידיים אליהם הוא חשוף.
ד"ר קובי שיף הוא מומחה ברפואת ילדים ורופא ילדים מחוזי בקופת חולים מכבי.