גם הילד שלכם מתקשה להיפרד מכם? זה מה שהוא צריך

שבועות ארוכים בבית ללא מסגרות הובילו לכך שהחזרה לגנים בהרבה משפחות החזירה תמונות מהשבוע הראשון ללימודים, עם פרידות קורעות לב בשער הגן וקשיי פרידה. למה זה קורה ואיך מתמודדים?

מערכת וואלה! בריאות
זה כאילו שחזרנו לתחילת השנה. ילד בוכה (אילוסטרציה: shutterstock)

אם גם אצלכם בבית תסריטי בכי קורע לב בשער הגן או מלחמות התשה בבוקר שכבר הספקתם לשכוח מהן מאז ספטמבר, שבו במלוא העוצמה - אתם לא לבד. הורים רבים, במיוחד לילדים צעירים מתמודדים בימים אלה עם פרידות מאוד קשות, חרדות נטישה וסצינות בכי ותפיסת רגלי ההורה בגן מדי בוקר. החזרה לשגרה אחרי חודשיים בבית אולי לוותה בתחילה בהתרגשות ושמחה לראות את הגננת והחברים, אבל עכשיו, כשהאסימון נפל, לילדים רבים קשה להסתגל לשגרה החדשה-ישנה הזאת.

היצמדות של ילדים להוריהם היא קודם כל אינסטינקט הישרדותי. זו הדרך שלהם לתבוע לעצמם תחושת ביטחון ומוגנות, מסביר סטיבן מאיירס מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת רוזוולט באילינוי. "היצמדות היא תגובה אינסטינקטיבית לאיום וחרדה. במונחים אבולוציוניים לצאצאים של כל מין בטבע יש סיכויי הישרדות גבוהים יותר כשהם נשארים קרובים מאוד להורים שלהם, שמגנים עליהם מפני סכנות", אמר מאיירס בראיון לאתר האפינגטון פוסט.

עוד בוואלה! NEWS

רוצים להיות הורים יותר טובים? זה הצעד הראשון

לכתבה המלאה

"המנגנון הזה טבוע בביולוגיה של הילדים שלנו, והוא עשוי להיות מופעל על ידי הסטרס וחוסר הוודאות שהביאה עמה המגיפה העולמית", סיכם מאיירס. כשהילד שלכם תופס לכם את הרגל בשער הגן או ביציאה מהבית ומסרב להיפרד, זו הדרך שלו להתמודד עם כל השינויים שחלו בעולמו בזמן האחרון. יכול להיות שהחרדה שלו קשורה במחלה עצמה, באפשרות להידבק ולחלות. ויכול להיות שזה פשוט קושי להסתגל מחדש למסגרת אחרי כל כך הרבה שבועות בבית יחד עם כל המשפחה.

ילדים נצמדים אלינו כשהם חרדים, זה אינסטינקט הישרדותי. ילד מחבק את רגלי אמו (אילוסטרציה: shuterstock)

כך או כך כנראה שזה הזמן להזכיר את הצעדים שאתם יכולים לנקוט כדי להקל על הילדים שלכם במעברים הללו:

תיאום ציפיות - הכוונה לציפיות שלכם, ההורים. למרות שאנחנו כבר כמעט בסוף השנה, ולמרות שאתם בלחץ בבוקר להגיע לעבודה, במיוחד בתקופה הנוכחית של חוסר יציבות תעסוקתית, פנו זמן לפרידה. קחו בחשבון שהתקופה הקרובה היא כמו תחילת שנת הלימודים בהרבה מובנים. הילד שלכם צריך להתרגל מחדש לקום בבוקר בשעה קבועה, להתארגן במקום להימרח מול הטלוויזיה ולהסתגל מחדש לסדר היום של המסגרת. אל תשכחו שהם בילו חודשיים על לו"ז מאוד גמיש. אם צריך, צאו מוקדם יותר מהבית, כדי שיהיה לכם זמן להתמודד עם הקושי בפרידה בלי להיות גם בלחץ של זמן.

תנו תוקף לקושי של הילד - אפשר וכדאי לדבר על זה בבית שזה באמת לא קל לחזור למסגרות. אתם יכולים לשתף את הילד גם בקשיים שלכם ולהגיד שאתם מבינים אותו/ה. שגם לכם לא תמיד בא לקום בבוקר ולנסוע לעבודה, אבל שבדרך כלל אחרי שעוברים את ההתחלה, נזכרים בדברים הנחמדים: פוגשים את החברים, עוסקים בפעילויות מעניינות וכו'. אל תבטלו את הקושי של הילדים באמירות כמו "נו, באמת אתה כבר ותיק בגן" וכדומה.

תשאלו אותו מה עזר לו להתגבר ילד עם תיק גב (אילוסטרציה: shutterstock)

תעשו טקס פרידה קבוע - נסו לסכם עם הילד מראש איך תתבצע הפרידה. הסבירו לו שתיכנסו יחד בשער, עזרו לו לקחת את חפציו מהתיק (בקבוק מים וחפץ מעבר אם יש לו), ואז חיבוק נשיקה ואיחולי יום נעים. אתם יכולים להתאמן בבית על 'כיף' או לחיצת יד מיוחדת לפרידה, משהו שהילד יתלהב לשחזר ברגע האמת. חשוב מאוד שתהיה פרידה, גם אם הילד מתקשה ובוכה, וגם אם הוא משחרר פתאום ונשאב למשחק עם חבריו. הוא צריך לדעת שאתם הולכים, אם תיעלמו מבלי לומר שלום זה יגביר את החרדה שלו בפרידות הבאות.

נשיקת הקסם - מדריכת ההורים קרן יטיב מציעה להורים להשאיר עם הילדים 'נשיקת קסם' - נשיקה שההורה מדביק על דף שהילד יכול לשמור בכיס שלו או במגירה בגן. בכל פעם שקשה או שהגעגועים גוברים הילד יכול לשלוף את נשיקת הקסמים מההורה ולהתעודד.

דברו על החוויות שלכם - בסוף היום, שאלו את הילד על היום שעבר עליו בגן. אם הפרידה היתה לו קשה, שאלו אותו כיצד הצליח להתגבר, מה עזר לו? האם בהמשך היום קרה משהו נחמד? זה יעזור לו וגם לכם לעבד את מה שחווה, וללמוד מה עוזר לו להתמודד עם הפרידה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully