הורים משקיעים המון אנרגיות וכוונות טובות כשזה נוגע לתזונה של הילדים שלהם, ובכל זאת - יש המון ילדים שלא אוכלים כלום, או בוחרים תמיד את אותם שני מאכלים לא בריאים במיוחד (שניצלים ופסטה בלי כלום, לדוגמא). מחקר חדש מצא גורם אחד לבעיה הזו, כזה שאתם יכולים לתקן בקלות.
ההגדרה הרשמית: לתופעה הזו קוראים אכילה בררנית והיא מוגדרת כמצב שבו ילד נמנע ממגוון רחב של מאכלים, ומוכן לאכול מספר מצומצם של סוגי מזון ספציפיים. במקרים קיצוניים, התופעה עלולה להוביל לחסרים תזונתיים חמורים, עם הבעיות הבריאותיות שנלוות לכך ולגם לתת-משקל או משקל עודף.
מה גילה המחקר החדש? הורים רבים מודעים למחירים הבריאותיים של אכילה בררנית, ויוצאים מגדרם כדי לפתור את זה. בדרך כלל זה בא ליד ביטוי במגבלות רבות, תנאים, איומים והמון לחץ. וזו בדיוק הבעיה. למעשה, הלחץ שמופעל מצד ההורים הוא שגורם לילדים להערים קשיים בכל שקשור לאוכל שנכנס לגופם.
איך הם הגיעו למסקנה הזו? החוקרים, עקבו אחרי למעלה מ-300 משפחות במשך חמש שנים, וביקשו מההורים להשיב לשאלונים המתארים את רמת האכילה של ילדם וכיצד התמודדו איתה, כאשר ילדם היה בן 4, 5, 8 ו-9. החוקרים חילקו את הילדים ל-3 קטגוריות של בררנות אכילה, כאשר הקבוצה המאתגרת ביותר (15 אחוזים מהנבדקים), לא הסכימו לאכול ירקות בכלל ונלחצו מאוד מכל מאכל חדש.
מניתוח הממצאים החוקרים הגיעו למסקנה שהורים שמנסים לתקן את התופעה על ידי הפיכתה למשטרת מזון, מחמירים את האכילה הבררנית. במחקר, שפורסם השבוע בכתב העת Pediatrics, נכתב כי במשפחות בהן ההורים דורשים שילדם יאכל דברים מסוימים או מגבילים מאכלים מסוימים, היו מקרי האכילה הבררנית הקשים ביותר. רמות נמוכות יותר של אכילה בררנית נרשמו אצל ילדים ממשפחות בהן הטילו מגבלות מעטות על מזון ולא הפעילו לחץ לאכול.
אל תפספס
למה זה קורה? "האכילה היא אחד מהתחומים הבודדים שילדים יכולים להפעיל עליהם שליטה מסוימת", הסבירה מחברת המחקר ד"ר מייגן פש, רופאת ילדים התפתחותית והתנהגותית בבית החולים לילדים מיוטיק רפואה, ולכן - הם עושים את זה. במאמר מערכת שנלווה למחקר הסבירו החוקרים כי לילדים בררני אכילה יש "אלפי זיכרונות שליליים על אוכל", כמו סכסוך סביב ארוחות, טעמים בלתי צפויים ואי נוחות, ובעיקר - הורים שמאוכזבים מהם. "זה קריטי שהורים ירפו מהצורך שהילד יטעם משהו, ובמקום זאת יתמקדט בצבירת חוויות נעימות", כתבו.
האם יש ילדים מסוימים שנוטים להיות בררנים באוכל? זו אמנם לא היתה המטרה הראשית של המחקר, אבל ממצאיו העלו כי הנטייה לבררנות לא תלויה במצב ברקע הסוציו-אקונומי של המשפחה, אבל כן עשויה להיות קשורה לקשיים בוויסות רגשי, כלומר אצל ילדים שמועדים יותר לשינויים חדים במצב הרוח. "יש ילדים שמחווטים להיות זהירים יותר, להיות קצת יותר חרדים" אמרה פש, אבל הוסיפה כי הורים לא צריכים "להרגיש אשמה אישית בגלל זה. ילדים מסוימים פשוט יהיו בררנים".
בשורה התחתונה: "אל תכריחו את הילדים לסיים את הצלחת שלהם", הסבירה ד"ר פש, "אל תגרמו להם לשבת ליד שולחן הארוחה עד שהם יאכלו כמות מסוימת של האוכל, והימנעו משוחד סביב אוכל". היא הוסיפה כי היא מבינה את הקושי לשחרר את השליטה בנושא הזה, אבל זה הכרחי. "זו נטייה טבעית לומר 'אם תאכלו את השעועית, תוכלו לאכול קינוח'. אבל זה יכול לחזור אליכם כבומרנג, וליצור קשר שלילי עוד יותר עם האוכל הזה".