אכילה בררנית היא תופעה נפוצה בקרב פעוטות וילדים, שמדאיגה הורים רבים המעוניינים לספק תזונה מיטבית לילדם. תופעה זו עשויה ליצור קונפליקטים משפחתיים, לנבא הרגלי אכילה בעלי פוטנציאל לסיכון בריאותי ולעיתים אף להעיד על קשיים רגשיים שונים.
אכילה בררנית מוגדרת כמצב שבו ילד נמנע ממגוון רחב של מאכלים ומוכן לאכול מספר מצומצם של סוגי מזון ספציפיים. תופעה זו עלולה להוביל לחסרים תזונתיים חמורים עם תחלואה נלווית, תת-משקל או משקל עודף, הפוגעים בתהליך הגדילה וההתפתחות של הילדים.
אז מה תוכלו לעשות על מנת לשנות את המצב? הנה תשעה כלים שיסייעו לכם בשינוי הרגלי האכילה של ילדיכם:
עוד בנושא:
איך להקנות לילדים הרגלי תזונה חדשים?
לידיעת ההורים: ילדים שאוכלים דגים חכמים יותר מאחרים
מי אחראי על מה שהילדים שלנו אוכלים?
אתם קובעים מה מוגש לשולחן: הקפידו על סדר באכילה, ילדים מתפקדים טוב יותר במסגרות מסודרות - רוב ההורים מדווחים שהבררנות באכילה התחילה סביב גיל שנתיים "עד גיל שנתיים הוא אכל הכל" אז מה קרה פתאום? לא שמנו לב והתחלנו לשאול אותו "מה תרצה לאכול"?. נסו להימנע מלשאול אותם מה ירצו לאכול - אתם ההורים ולכן אתם אחראים להיצע המזון המוגש, הילד אחראי לבחור מתוך ההיצע מה ירצה לאכול ובאיזה כמות. למרות האמור, חשוב שתמנעו מהתערבות ועידוד להמשך אכילה, על מנת לשמר את מנגנון הרעב והשובע הטבעי של ילדכם. כשאתם מעודדים ומשכנעים את הילד להמשיך לאכול אתם מצויים בסיכון למאבקי כוח ושליטה.
סדר ומספר הארוחות: הקפידו להציע ארוחות עיקריות וביניים כל 3-4 שעות והקפידו על משך ארוחה של 20-30 דקות לארוחה עיקרית וכ-5-15 דקות לארוחות ביניים. מסגרת הזמן הזו מאפשרת לילדכם לאכול לשובע ובמידה והוא אוכל מאוד לאט להתאמן על אכילה יעילה יותר.
הימנעו מהפעלת לחץ בנושא האכילה של ילדכם: ילדים שחשים בלחץ הורי בזמן האכילה נוהגים להפחית כמויות ולייצר מאבקי שליטה דרך הסכמה וסירוב לאכילת מאכלים שונים, זאת בשל תשומת הלב הרבה הנובעת מדאגה שההורים מייחסים לילדם.
הימנעו משתיה מתוקה וחטיפים במהלך היום: מאכלים מתועשים הם מאכלים עשירים בסוכרים, מלחים, שומנים, חומרים משמרים וחומרים משפרי טעם וריח שאינם משתווים בעוצמתם החישתית למאכלים ממקורות טבעיים. מאכלים אלה תורמים קלוריות ריקות (ללא ערכים תזונתיים חיוניים) לארוחה, יוצרים תחושת שובע ומלאות מוקדמת שמקטינה את נפח המזון בארוחה הבאה של ילדכם ומקטינה את המוטיבציה להתנסות במאכלים חדשים המגיעים מהטבע כמו ירקות ופירות ואף מגדילים את הסיכון לתת-תזונה. לכן, כשילדכם פונה אליכם ואומר "בא לי לאכול"- אל תתפתו לפנות לממתקים.
עודדו אכילה עצמאית ואפשרו לילדכם לחקור את המזון: בשנים הראשונות אפשרו לילדכם לאכול בעזרת הידיים כדי לאפשר לו ללמוד את המאכל מתוך מגע, חקירה והתנסות, המהווים שלב התפתחותי. יהיו שנים בהם הרצפה תהיה ממש מלוכלכת אחרי, תנשמו עמוק זה חלק בלתי נפרד מהתהליך.
הקפידו להציע שוב ושוב את אותו מאכל חדש: כן, לעיתים נדרשות חשיפות חוזרות ונשנות העולות על 20 פעמים כדי שהילד ירצה לנסות מאכל כלשהו. במידה ואתם זקוקים לכלי נוסף לשיפור התנסות, ניתן להשתמש במזון "מתווך" - מזון מוכר לצד מזון חדש, לדוגמה: אם ילדכם תמיד אוכל שניצל עם קטשופ ותרצו שיטעם דג אפשרו לו להשתמש בקטשופ. אם ילדכם רגיל לאכול מלפפון וגזר אך עדיין לא התנסה בממרח אבוקדו תוכלו להעמיד את מקלות המלפפון והגזר בתוך הממרח ובכך להשתמש במאכל מוכר (מלפפון) לשם התנסות במאכל חדש (אבוקדו). עם זאת, לעולם אל תחביאו מאכל חדש במאכל מוכר או "תעבדו" על ילדכם לגבי סוג המאכל המוגש, אמון הוא חלק מיחסי האכלה.
הקפידו על סביבת האכלה נעימה: הקפידו על ישיבה על כיסא יציב ליד שולחן/מגש המגיע למרכז פלג הגוף העליון של ילדכם, כאשר אתם יושבים מולם "בגובה העיניים". סביבת האכלה משפיעה על מידת הרצון של ילדכם לאכול.
הקפידו על נושאי שיחה נעימים בשולחן: השתדלו לשתף את ילדכם בחוויות נעימות מיומכם ולהיות קשובים לרצונם לשתף. השתדלו להימנע מהסחות דעת כמו טלוויזיה, מסכים, מכשירים ניידים וספרים שפוגעים בחוויית האכילה ובתקשורת הבין-אישית בזמן הארוחה.
כבדו את רצונות ילדיכם: ביקשתם מילדכם לטעום והוא לא הסכים, כבדו את רצונו והעבירו לו את האחראיות לבחירה. הראו לו שאתם סומכים עליו ושאתם שומרים על האווירה הנעימה והרגועה סביב השולחן. ניתן לחזור ולהציע את אותו מאכל בארוחה אחרת או לאחר מספר ימים. במידה והנכם אוהבים את המאכל שהוגש אכלו אותו בעצמכם בטבעיות ובהנאה, אין צורך להסב את תשומת הלב של ילדכם לבחירתכם לאכול את המאכל החדש הרי שכשאנו אוכלים שוקולדים אנחנו לא נוהגים להסב את תשומת לבם.
נטעלי קירשטיין היא תזונאית קלינית המתמחה בפעוטות וילדים