בשנים האחרונות מתרחבת ההכרה בכך שהרגלי האכילה וסוג התזונה אליה הורגלנו בצעירותינו אינם בהכרח בריאים. דיווחים בארץ ובעולם מעידים על סכנות בריאותיות משמעותיות שמקורן בתזונה מן החי, ומלווים בהמלצות לביסוס עיקר התזונה למוצרים מן הצומח. מתוך כך, הורים רבים מתחילים לבצע שינויים בהרגלי התזונה המשפחתית החל מהפחתה בצריכת בשר, עבור בצמחונות ועד לטבעונות - אולם אחרים דוחים את ההחלטה מחשש להתנגדות הילדים. לפניכם מספר נקודות משמעותיות שכדאי לקחת בחשבון לקראת ההחלטה על השינוי בבית.
עמדה הורית:
כדי שתהליך עיצובם מחדש של הרגלי האכילה בבית יהיה תהליך נעים, חשוב שתקיימו שיחות בנושא, במטרה לגבש עמדה הורית לכידה כבסיס טוב לתחילת התהליך. שיחות כאלו חשוב לקיים גם לצורך גיבוש עמדה משותפת בעת התמודדות עם אתגרים שונים שעשויים לצוף לאורך הדרך. נסו לפרט ככל שניתן את היעדים המשותפים שלכם ולהבהיר נקודות מחלוקת. בנוסף כדאי להסכים על שלבי הביניים בתהליך, על אופן הביצוע, ועל חלוקת התפקידים במידת הצורך.
התאמת התהליך לילדים:
סגנון האכילה של ילדים מתעצב במהלך השנים הראשונות לחייהם, הן מבחינת סוג האוכל, והן מבחינת פיתוח של העדפות ברורות. ככל שהילדים צעירים יותר, התאמה מחדש של סוגי המזונות עשויה להיות פשוטה יותר. מעבר לגיל, חשוב להתייחס גם לאופיים של הילדים. חלק מהילדים נהנים לחקור ולהתנסות במזונות חדשים, ואחרים נרתעים משינויים. כדי להקל את ההתמודדות עם השינוי, ניתן לבחור בתהליך הדרגתי בו למשל, נגדיל את נפח הקטניות הירקות והפירות בתזונה, תוך הקטנה של נפח המזונות מן החי. ניתן גם להתחיל במזונות מוכרים כגון אורז, פירה, וירקות מבושלים, ולהוסיף מזונות חדשים ופחות מוכרים בהדרגה.
הצהרות לגבי השינוי:
בכולנו קיים חלק שחושש משינויים. זאת הסיבה לכך שפעמים רבות גילוי של מידע חדש ואף מטריד אינו מניע אותנו לפעולה באופן מיידי. הרגלים מספקים לנו ביטחון וודאות, ולכן רובנו נאחזים בהם גם כאשר הם אינם מועילים לנו. הצורך הזה בתחושת ביטחון קיים גם אצל הילדים, ועלול להוביל להתנגדות לשינוי במיוחד אם הוא נתפס ככפוי ומאיים. לכן אני ממליץ שלא לצאת בהצהרות לגבי השינויים, אלא להנחיל אותם בהדרגה בארוחות בטבעיות ככל שניתן.
דוגמה אישית:
הילדים קולטים בחושיהם הרבה מעבר למסרים אותם אנחנו מתקשרים באופן מילולי. ניסיונות שכנוע לאכול, לטעום או "רק לנסות", עלולים לעורר חשד והתנגדות רבה יותר. לכן אני ממליץ על קיום של ארוחות משותפות, בהן המאכלים מוגשים למרכז השולחן וכל אחד בוחר את המאכלים בהם הוא מעוניין ואת המינון שלהם בצלחת. ילדים צעירים יזדקקו כמובן לסיוע, אולם השתדלו להימנע משכנוע.
גישה אמפתית:
התנגדות הילדים להרגלי התזונה החדשים עלולה להיות מאוד מתסכלת, אולם היא גם טבעית מאוד. מעבר לחשש משינויים, הרצון להידמות לאחרים בסביבתם, צערם על פרידה ממאכל אהוב, וסיבות מגוונות אחרות עשויות להקשות עליהם לשתף פעולה. במידה ונצליח לזהות את הרגשות שמניעים את ההתנגדות ונכיר בהם, נוכל לאפשר לילדים להביע את תסכולם תוך גילוי הבנה. עמדה אמפתית המציעה נחמה (להבדיל מפיצוי) מחזקת אצל הילדים את התחושה שהם מובנים, ומאפשרת להם להתמודד בצורה יעילה עם התסכול.
הובלה של תהליך שינוי הרגלים בבית עשויה לכלול התמודדות עם אתגרים מגוונים, כשהעיקרי שבהם הוא התנגדותם של הילדים. לכן חשוב לזכור כי השינוי בתזונה המשפחתית אותו החלטתם להנחיל הוא לטובת הבריאות של כולכם. הפיכת התהליך למשימה משפחתית וגיוס הילדים לשיתוף פעולה, עשויה להגדיל את הצלחתו, להיות מהנה, ואף לחזק את הקשר ביניכם.
יאיר סהר הוא יועץ ומלווה הורים, אשר ישתתף בפאנל "טבעונות ומשפחה" במסגרת הכנס "טבעונים בריאים יותר" של עמותת ויגן פרנדלי שייערך ב-26.4 במרכז דוהל בתל אביב.