חושדים שהילד שלכם אלרגי למוצרי חלב? זה מה שאתם צריכים לדעת

בחג השבועות כולם חוגגים עם מוצרי חלב ועוגות גבינה, אבל יש לא מעט ילדים שזה פשוט עושה להם רע. הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על אלרגיה למזון, וגם כמה בשורות טובות במיוחד

מערכת וואלה! בריאות
מערכת "אסור לפספס"

בסרטון: 5 עובדות על אלרגיות

בשנים האחרונות יש יותר ויותר אנשים שסובלים מאלרגיות. למעשה, בין 20 ל-30 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים ממחלות אלרגיות שונות, כאשר אלרגיה למזון מהווה בין 1 ל-1.5 אחוזים מתוך אותן המחלות, בעיקר אצל ילדים ותינוקות. למה זה קורה, איך מאבחנים, איך מטפלים ומה הסיכוי שזה פשוט יעבור? הנה כל התשובות.

עוד בוואלה! NEWS

אלרגיה או קורונה? כך תדעו להבדיל

לכתבה המלאה

מהי אלרגיה למזון? "אלרגיה למזון מתחלקת לשני סוגים", מסבירה ד"ר ורד שיכטר- קונפינו, מנהלת השירות לאלרגולוגיה ואימונולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה, "האחד הוא אלרגיה המתבטאת בתגובה מידית של הגוף. היא יכולה לבוא לידי ביטוי כעקצוץ בחך, תפרחת מפושטת בעור, גודש בעיניים, דמעות, הקאות, שלשולים, צפצופים בדרכי הנשימה, וגם בתגובה קשה המכונה אנפילקטית - תגובה מסכנת חיים. הסוג השני של אלרגיה מתבטא בעיקר בתופעות הקשורות למערכת העיכול, כמו הקאות ושלשולים, לפעמים גם שלשול דמי, המופיעות שעות עד ימים אחדים לאחר החשיפה לאלרגן". לדברי ד"ר שיכטר- קונפינו, האלרגן הנפוץ הגורם לסוג זה של אלרגיה הוא חלבון חלב פרה, הנמצא גם בפורמולות מזון לתינוקות.

איך מאבחנים אלרגיה למזון? ישנם מספר סוגי מזונות שכיחים האחראים לאלרגיה, ביניהם חלב פרה, בוטנים, שומשום, ביצים, דגים, פירות ים, שקדים, אגוזים ופירות כמו קיווי ואפרסק. "מעבר לתגובות האופייניות לאלרגיה, קרי תפרחת בעור, כאבי בטן, הקאות ושלשולים, לעתים קשה להבחין כי הילד אלרגי למזון", מסבירה ד"ר שיכטר- קונפינו. לדבריה, יש ילדים הסובלים מתופעות שונות שלא בהכרח ניתן לקשר אותן לתגובה אלרגית, לדוגמא אי עלייה במשקל. "לכן, אם ילד אוכל טוב אך לא עולה במשקל כצפוי, יש להתייעץ עם רופא ילדים בעניין", היא מסבירה. כאשר עולה חשד לאלרגיה, יש לפנות לרופא מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה, שיחליט לפי התסמינים על ביצוע טסטים לאותו מזון חשוד.

מומלץ לבדוק לפחות פעם בשנה. בדיקת אלרגיה במרפאה בהלל יפה (צילום: דוברות המרכז הרפואי הלל יפה)

כיצד מבוצעת בדיקת אלרגיה? תבחיני אלרגיה מתבצעים במרפאה, שם מטפטפים טיפות המכילות את החלבון הספציפי, שורטים מעט את העור ומחכים לראות אם מתפתחת תגובה. ד"ר שיכטר-קונפינו מסבירה כי אם מתפתחת תגובה (אודם ונפיחות) כעבור 15 דקות אזי ניתן לאבחן שהילד אלרגי לאותו מזון. אם הטסטים שליליים ועדיין קיים חשד, ניתן לחשוף את הילד במסגרת השגחה רפואית למזון החשוד (מבחן תגר) ולצפות אם יש תגובה. "בילד אלרגי למזון מומלץ לעשות לפחות פעם בשנה טסטים חוזרים אצל אלרגולוג מומחה", היא מוסיפה.

באיזה גיל אפשר להתחיל לבדוק אלרגיה? "אבחון לאלרגיה למזון ניתן לבצע כבר בחודשים הראשונים לחיי הילד", אומרת מסבירה ד"ר שיכטר- קונפינו, "אלרגיה לחלבון חלב הפרה תזוהה כבר בחשיפה שנייה של התינוק לתחליף חלב חלבי, ככל הנראה לאחר שיתחיל להקיא ולשלשל. חשוב לציין כי אלרגיה למזון שכיחה יותר במשפחות עם מחלות אטופיות, כגון אסתמה נשימתית, נזלת אלרגית, אסתמה של העור ועוד. עם זאת, אלרגיה למזון יכולה להתפתח גם בילדים שבמשפחתם אין רקע אלרגי".

ילד אלרגי יהיה אלרגי כל החיים? "ילד שאלרגי למזון חייב להימנע לחלוטין מאותו מזון וכל מוצר המכיל אותו. הורים לילדים עם אלרגיה למזון נתקלים בקשיים רבים בשל הצורך בהשגחה תמידית על הילד שלא ייחשף למזון אליו הוא אלרגי בשום צורה, בפרט אם מדובר במזון פופולרי לילדים, כמו במבה", אומרת ד"ר שיכטר-קונפינו. ובכל זאת, יש גם נימה אופטימית. "אלרגיה למזון עשויה לחלוף,וזה תלוי בסוג האלרגיה ובגורמי סיכון נוספים. האלרגיה מהסוג השני חולפת בכ-90 עד 100 אחוזים מהמקרים עד לגיל 2-3. גם אלרגיה מיידית לחלק מהמזונות נוטה לחלוף, לדוגמא אלרגיה לחלב פרה חולפת בכ-70 אחוזים מהמקרים עד גיל 4-5".

ממליצה על חשיפה מוקדמת לטעימות כבר בגיל 4-6 חודשים. תינוק אוכל גזר (צילום: shutterstock)

איך מטפלים? ד"ר שיכטר-קונפינו מסבירה כי "הטיפול באדם אלרגי למזון תלוי ברמת התגובה הקלינית שלו. לפעמים טיפול אנטי-היסטמני בטיפות פנסטיל יכול להספיק אם מתפתחת תגובה של תפרחת בלבד, אך אם מתפתחים תסמינים כגון קוצר נשימה, הרגשה של חנק או עילפון - יש צורך בזריקת אדרנלין. ילדים אלרגיים למזון מצוידים במזרק אפיפן תמיד, ועל המבוגרים האחראים לדעת כיצד להשתמש בו במידת הצורך".

עד לעשור האחרון, הטיפול המקובל היה הימנעות ומתן טיפול מתאים לפי חומרת התגובה, אך בשנים האחרונות יש טיפולים מתקדמים יותר. "כיום קיימים חיסונים המכילים את החלבון שגורם לאלרגיה, שניתנים במנות קטנות תוך עלייה מבוקרת בכמות לאורך זמן. כמו כן, קיים טיפול חיסוני שניתן לילדים עם אלרגיה למזון מסכנת חיים", מסבירה הרופאה, "הטיפול מחייב השגחה ומעקב צמוד תחת אשפוז יום במרפאה לאלרגיה ואימונולוגיה.

יש דרך למנוע אלרגיה? במחקרים שבדקו ילדים אלרגיים לסוגי מזון שונים שצרכו כמות מסוימת של אותו מזון באופן קבוע מדי יום, נראה כי חשיפה מבוקרת למינונים עולים של חלב, ביצים, בוטנים, שומשום וכדומה גרמה למטופלים שצלחו את הטיפול, לא להגיב בחשיפה חוזרת. במילים אחרות, "חשיפה לאותו אלרגן בכמות מבוקרת גרמה להם בסופו של דבר, לא לפתח תגובה לאותו סוג מזון", מסבירה ד"ר שיכטר-קונפינו. היא הוסיפה כי "מחקר נוסף שעסק באלרגיה לבוטנים מצא כי חשיפה מוקדמת לבוטנים מפחיתה את הסיכוי להתפתחות אלרגיה. מכאן שההמלצה כיום היא חשיפה מוקדמת לטעימות כבר בגיל 4-6 חודשים".

בשורה התחתונה: "מחקרים מראים כי חשיפה מוקדמת עשויה למנוע אלרגיה וכי ברוב המקרים, האלרגיה למזון תחלוף מעצמה. כיום ישנם חיסונים ייעודים הניתנים מגיל 5 ומעלה שמשפרים את איכות החיים ועשויים להפחית את האלרגיה. בכל מקרה, יש להתייעץ עם מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה אם הילד אכן אלרגי. מומלץ גם להתייעץ עם תזונאי מומחה על מנת לוודא שתזונת הילד עשירה בוויטמינים ומינרליים החיוניים להתפתחותו התקינה, בפרט אם מדובר באלרגיה למוצרים עשירים בסידן כמו חלב".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully