יש כמה דברים בגוף האדם שרובנו מעדיפים פשוט לא לחשוב עליהם. שעוות אוזניים (צֶרוּמֶן, בשמה המקצועי) נמצאת כנראה בראש הרשימה. אבל יש לה תקפיד בעל חשיבות גדולה: היא מגינה על האוזן, לוכדת לכלוך וחיידקים ועוזרת לה להתנקות באופן עצמאי. למעשה, ההמלצה הרפואית היא בכלל לא לנסות לנקות אותה בעצמנו (וממש לא עם מקלון לניקוי אוזניים).
וחשוב מכך, מתברר שהיא גם יכולה לספר לנו לא מעט על מה שקורה בתוך הגוף שלנו.
מדריך הצבעים: מה הגוון שלכם אומר?
מסתבר שיש שני סוגים עיקריים של שעווה, וההבדל הוא גנטי. לאנשים ממוצא אירופי ואפריקני יש בדרך כלל שעווה כתומה ובמרקם רטוב ודביק, בעוד שלאנשים ממוצא מזרח-אסייתי יש שעווה לבנה ויבשה. באופן ביזארי, מישהו בדק ומצא שישנו גם הבדל בטעם: השעווה הרטובה נחשבת למרירה, בעוד שהיבשה חסרת טעם.
טווח הצבעים התקין נע מכתום-בהיר ועד חום-כהה. אבל אם אתם נתקלים בגוונים אחרים, כדאי לשים לב:
שעווה ירוקה: על פי מומחי "קליבלנד קליניק", גוון ירוק עלול להעיד על זיהום או דלקת באוזן.
שעווה שחורה: מעידה לרוב על הצטברות ישנה מאוד של שעווה או על חסימה בתעלת האוזן.
חום עם פסים אדומים: עלול להצביע על פציעה או שריטה בתעלת האוזן. אם מלווה בהפרשה נוזלית, זה יכול להיות סימן לעור תוף קרוע.
מבחן הריח: הרמזים הכי מוזרים ומפתיעים
במצב תקין, לשעוות אוזניים אין ריח מיוחד. אם אתם מריחים ריח רע מהאוזן, זהו לרוב סימן לזיהום חיידקי או פטרייתי ודורש בדיקת רופא. אבל ישנם מקרים נדירים ויוצאי דופן, שבהם ריח ספציפי יכול להצביע על מחלות מורכבות יותר:
ריח של סירופ מייפל: זה אולי נשמע נחמד, אבל זהו סימן היכר של "מחלת סירופ מייפל בשתן" - הפרעה מטבולית מולדת ונדירה, שעלולה להיות קטלנית אם היא לא מאובחנת בזמן. "השעווה ממש מריחה כמו סירופ מייפל", הסבירה הכימאית ד"ר רבי אן מוסא ל-BBC, "וזה מאפשר לאבחן את המחלה תוך 12 שעות מלידת התינוק".
ריח מאסקי/טחוב: בשנות ה-2010, אחות לשעבר מבריטניה בשם ג'וי מילן הדהימה מומחים כשהוכיחה שהיא מסוגלת "להריח" את מחלת הפרקינסון על אנשים. בעקבות הגילוי, חוקרים מאוניברסיטת ג'ג'יאנג פיתחו מערכת שמנתחת את ריח שעוות האוזניים, והצליחה לזהות דגימות של חולי פרקינסון בדיוק של 94%.
מרקם ותחושה: מתי צריך לדאוג?
אם אתם מוצאים כתמים נוזליים על הכרית בבוקר, או מרגישים 'דליפה' מהאוזן, זהו סימן שמשהו אינו כשורה ועשוי להעיד על זיהום. מאידך, גם שעווה יבשה ומוצקה מדי המצטברת כפקק בתעלת האוזן דורשת בדיקה והסרה על ידי רופא א.א.ג. חשוב גם לדעת שעם הגיל, השעווה נוטה להפוך סמיכה וכהה יותר.
עוד בנושא
יש אנשים שנולדו עם חור זעיר מעל האוזן - וזו כנראה הסיבה לכך
הסימן הזה באוזן יכול לנבא התקף לב. בואו לבדוק אם גם לכם יש
ומה לגבי הדיון על הקשר בין שעווה 'רטובה' וסרטן השד? מחקר יפני מ-2009 מצא קשר בין גן בשם ABCC11, שאחראי לשעווה "רטובה", לבין סיכון מוגבר לסרטן השד. אבל, חשוב להדגיש: מחקרים נרחבים יותר שנעשו לאחר מכן לא מצאו קשר ישיר בין סוג השעווה לבין הסיכון לסרטן.
אז למרות שהקשר לסרטן השד הופרך, סיפורים כמו היכולת להריח פרקינסון והזיהוי המדויק של דגימות סרטן אחרות מראים שלשעווה יש פוטנציאל אבחוני אדיר. זה מוביל לשאלה המתבקשת:
למה בעצם שעווה ולא בדיקת דם? הסוד השומני
אז למה דווקא שעווה? הסוד השומני
התשובה היא שהשעווה עשירה בשומנים (ליפידים), בעוד הדם מבוסס על מים. "אם בודקים רק דם, מקבלים רק חצי מהתמונה", הסבירה פרופ' פרדיטה בארן, כימאית מאוניברסיטת מנצ'סטר. לדבריה, שינויים במולקולות השומן הם כמו "הקנרית במכרה הפחם" - כלומר הם הראשונים להצביע על בעיה מטבולית.
במחקר מ-2019 הצליחו חוקרים לזהות בדיוק מושלם אילו דגימות שעווה שייכות לחולי סרטן ואילו לאנשים בריאים. הם עדיין לא יכלו לזהות את סוג הסרטן, אבל עצם הזיהוי המוקדם עשוי להיות כלי מציל חיים בעתיד.
בשורה התחתונה: בפעם הבאה שאתם שוקלים להשתמש במקלון לניקוי אוזניים, זכרו שההמלצה הגורפת היא לא להכניס אותו לאוזן. תנו לאוזניים שלכם לנקות את עצמן. הג'יפה הזאת לא רק שומרת עליכם, היא גם מגלה לכם סודות.
* המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. בכל שאלה או חשש, יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.