באיזה שעה הכי כדאי להגיע לחדר מיון?

אף אחד מאיתנו לא רוצה למצוא את עצמו בחדר מיון באמצע הלילה, ובכל זאת - לפעמים פשוט אין ברירה. על רקע העומסים בחדרי המיון, שפוקדים אותנו כל חורף מחדש, ד"ר אהוד דרוקר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית חולים איכילוב, התארח בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר באילו מקרים חשוב להגיע לבית החולים, ומתי עדיף להמתין רגע.

ד"ר דרוקר הסביר כי במקרה של כאב או מצוקה אין צורך לעמוד לבד מול השאלה האם ללכת בית חולים או לא. "אני חושב שלבן אדם עצמו יהיה מאוד מסובך להחליט בעצמו מתי הוא צריך לפנות ומתי לא, ולכן לכל קופת חולים יש מנגנון שמאפשר למטופל ליצור קשר ולקבל הנחיות", אמר.

לשאלה באילו שעות הכי כדאי להגיע למיון, השיב ד"ר דרוקר כי שעות הבוקר כמעט אף פעם לא עמוסות. "אם תגיעו למיון בשעה שבע-שמונה בבוקר, אלה השעות הכי לא עמוסות, העומס מתחיל בצהריים, באזור 12:00, ונמשך עד חצות, ואז מתחילה רגיעה שוב לכיוון הבוקר". ד"ר דרוקר הוסיף כי בתקופת החורף יש עמוס בגלל מחלות עונתיות, שפעת ודלקות ריאות.

לשאלה האם יש הרבה אנשים שמגיעים ללא צורך לחדר מיון השיב ד"ר דרוקר כי לצערו מדובר בתופעה רווחת. "המילה סתם היא מילה חזקה, אבל אני חושב שאנשים מגיעים הרבה פעמים באופן לא מתאים ומותאם כדי למצוא מזור לבעיה או למחלה שלי אין את האפשרות, גם אם אני מאוד רוצה, לעזור להם", הסביר, "לדוגמא הגיע אתמול בחור שסובל מפצע סוכרתי בכף רגל, הגיע מאוד כאוב ועצבני וצעק על הצוות, והתברר אחר כך שהוא מטופל במשככי כאבים לטווח ארוך, לבעיות עצביות. אז במיון אין לי איך לעזור לו, הוא צריך להיות מטופל במרפאת כאב. אז ההפניה הזו היא הפניה מוטעת כי היא מפספסת את המטרה".

עוד במרפאת מומחים:
איך מרגיש התקף לב? הסימנים שכולם חייבים להכיר
ל-1 מ-100 גברים אין זרע בכלל. למה זה קורה?

אבל כמובן שיש גם המון פניות חירום מוצדקות מאוד, ולהרבה הצער רבות מהן הן של צעירים שנפגעים לאחר רכיבה על קורקינטים. "מגיעים המון פגיעות של קורקינטים חשמליים, אני באופן אישי לא אתן לבנות שלי לרכוב על כאלה דברים, זו ממש סכנה. פגיעה של כלי רכב בקורקינט כזה יכולה להסתיים בתוצאות מאוד קשות, ואנחנו רואים את זה ביום יום"", אמר ד"ר דרוקר.

כדאי לדעת כי כאשר אדם כבר מגיע למלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה) מבצע תהליך של טריאז', או סינון, שקובע מה חומרת מצבו. "יש מקרים שאדם מובא במהלך החייאה ואנחנו מקבלים הודעה ממד"א שיש אדם בדרך, ומתכוננים לזה בחדר הלם, אבל אנשים שמגיעים למחלקה בעצמם עוברים סינון ראשון שאומר לאן הם הולכים להשתבץ, האם זה למיון 'מהלכים' או מיון 'שוכבים', וזה מתבצע בכניסה למיון", הסביר ד"ר דרוקר.

לשאלה תוך כמה זמן רואים רופא מרגע ההגעה למיון, אבל ד"ר דרוקר כי זה משתנה בהתאם לעומס במיון, אבל בכל מקרה רואים אחות כבר בשלב הראשון. "אני חושב שכשמגיעים למיון, במצבים שהם לא חדרי הלם, צריך לבוא עם סבלנות, היות שמערכת הבריאות שלנו היום עובדת בחסר", אמר.

בנושא האלימות בחדרי המיון אמר ד"ר דרוקר כי לא נתקל באלימות בעצמו, אף שזו תופעה קיימת בהחלט, אך תיאר את סיר הלחץ שבו הם פועלים. "הסיטואציה היא קשה, האדם מגיע כאוב למקום לא מוכר, עם חששות, לפעמים בגפו, והסיטואציה מאוד לא פשוטה. וכשמגיעים בני המשפחה ורואים את האדם סובל או נמצא במצב שהם רואים כקשה הם מאוד נלחצים. זו נקודה מאוד מובנת שצריך להכיל ולהבין כל הזמן, אבל במקביל יש חוסר הדדיות בכלל בחברה הישראלית שרואים גם בחדר מיון, וגם במקומות אחרים - פתיל קצר, חוסר התחשבות באחר, ופה זה מועצם בגלל הלחץ", תיאר.