כ-5 עד 20 אחוזים מהאוכלוסייה מאובחנים עם תסמונת המעי הרגיש - תסמונת שהיא שם כולל לשורה של תסמינים במערכת העיכול כמו שלשול, עצירות, כאבי בטן ועוד. התסמינים יכולים להתבטא אחרת אצל אנשים שונים, וברמות חומרה משתנות. ד"ר ישי רון, מנהל השירות לנוירו-גסטרואנטרולוגיה ותנועתיות מערכת העיכול באיכילוב, התארח בפודקאסט מרפאת מומחים כדי להסביר איך מזהים את תסמונת המעי הרגיש - ואיך חיים איתה.
ד"ר רון הסביר כי התסמונת היא לא מחלה בפני עצמה אלא אוסף של תסמינים שמטרידים את החולה, "כאשר התסמין העיקרי הוא כאב בטן, שיכול להיות מלווה בנפיחות בבטן, ובעיקר - הפרעות ביציאה, מעצירות ועד שלשול, ולפעמים אפילו שילוב של שתי התופעות".
למה זה קורה?
ד"ר רון הוסיף כי בהרבה מקרים לא ברור מה גורם לתופעה שכן "התסמונת עצמה היא רב גורמית - יש המון גורמים שמשפיעים, החל מגורמים פנימיים, שהם גורמים גנטיים, ובעיקר גורמים סביבתיים, שכוללים מבנה אישיות (אנשים עם נטייה לחרדה, דיכאון), זיהומים קודמים במערכת העיכול ושינוי במיקרוביום - אנשים שסובלים ממעי רגיש הרכב החיידקים אצלם שונה מאשר אצל אנשים בריאים".
לאנשים שסובלים ממעי רגיש יש תקופות של התלקחות ותקופות של הפוגה, כאשר גורמי סטרס חיצוניים יכולים לגרום להתפרצות של כאבי בטן. "זו פגיעה מאוד קשה באיכות החיים. יש מחקרים שמראים שהתסמונת לא משנה את תוחלת החיים אפילו בדקה, אבל היא פוגעת קשות מאוד באיכות החיים היומיומית, עד כדי חוסר תפקוד. אנחנו רואים סטודנטים שהפסיקו ללמוד כי הם לא מסוגלים להשתתף בשיעורים, בעיקר בתקופות מבחנים כשהסטרס מאוד בולט. אנחנו יודעים שאנשים עוזבים מקומות עבודה, בעיקר עבודות שקשורות להרבה מתח. זה ממש גורם לנכות", אמר ד"ר רון.
הוא הוסיף כי מבחינתו, "התסמונת הופכת לממש מחלה כאשר היא משבשת את השגרה היומיומית של אותה אישה או איש שצריכים לצאת לעבודה או ללמוד או לכל מחויבות אחרת".
"התנהגות תזונתית לקויה"
"בין שני שליש עד כמעט 85 אחוזים מהחולים קושרים את התופעות באוכל, וזה נושא שמאוד מטריד, בעיקר בעולם המערבי", אמר ד"ר רון, "אנחנו מדברים על התנהגות תזונתית לקויה אצל הרבה מהחולים, כל מיני טקסים ואמונות, כולל השפעה של המדיה". כך לדוגמא, אחת האופנות הגדולות היום היא תזונה נטולת גלוטן, אולם "לאחרונה יצאו הנחיות של האיגוד האירופי לנוירו-גסטרואנטרולוגיה שבפירוש שוללים את המגמה הזו של הפסקה לא מבוקרת של לחם, שכן יש בו רכיבים שחשובים לתזונה שלנו, כנ"ל לגבי פירות וירקות וכנ"ל לגבי סוכר חלב". עם זאת, הוא הבהיר כי "אנחנו באופן שגרתי עושים תבחנים ללקטוז אם צריך, וגם לפרוקטוז".
אז מה כן כדאי לאכול? הטיפול התזונתי המוכר ביותר בהקשר של תסמונת המעי הרגיש היא דיאטת FODMAP - כל אות בצירוף הזה מסמלת שרשרת פחמימות עשירה במולקולות פרוקטוז, שמקשה על פעילות המעי ותורמת להתפתחות חיידקים בתוכו. "אנחנו מונעים מהחולים בדיאטה הזו במשך 6 שבועות את אותם רכיבי FODMAP ורואים את התוצאות", אמר ד"ר רון, אך הדגיש כי "מבחינת התובנה שלי כרופא, אנחנו אומניבורים - יצורים שיכולים לאכול גם בשר ובעיקר לצרוך פירות וירקות. למעשה, התזונה הבריאה ביותר בעולם היא התזונה הים-תיכונית, שהיא עשירה בלחם, פירות וירקות, ומעט בשר, בעיקר בצורה של דגים, וכמובן שמן זית וכולי, דברים שנחשבים בעולם כתזונה בריאה".
ובכל זאת, חשוב להדגיש שתזונה היא לא הכל וכי רגישות יתר של מערכת העיכול יכולה לגרום לכאבים, גם כשאוכלים בריא, ולכן אם אתם סובלים ממערכת העיכול - חשוב לפנות לבירור. "אנחנו לא מתיימרים לרפא, אבל כן יכולים להקל משמעותית, כך שהתסמונת תהפוך להיות מעין צל שהולך לצד החולה, ולא תהפוך ממש למחלה".