מהסטייק ועד הצ'יפס: זה מה שהטעם שלכם באוכל אומר על האישיות שלכם

לכל אדם יש את המאפיינים הייחודיים שהופכים אותו למי שהוא, אבל יש גם קווי אופי כלליים שהרבה אנשים חולקים, ומשפיעים עליהם במגוון רחב של היבטים. כעת, פסיכולוגים מנסים לחבר את הנקודות בין הבחירות התזונתיות הנפוצות ביותר, כדי להבין מה הן יכולות לספר על טבע האדם. הנה כמה מהמסקנות המשונות שלהם - שלא בטוח שתשמחו לגלות:

ד"ר ג'וליה הורמס (Julia Hormes) היא פסיכולוגית המתמחה בחקר התזונה. בראיון להפינגטון פוסט הבריטי היא הסבירה כי קצב האכילה שלנו בהחלט עשוי לשפוך אור על קווי האופי שלנו. לדבריה, "אנשים שנוטים לאכול לאט, בדרך כלל אוהבים להיות בשליטה ויודעים להעריך יותר את הרגעים הקטנים בחיים".
מנגד, היא ציינה כי מי שאוהבים לאכול מהר, נוטים להיות יותר שאפתניים, אבל גם חסרי סבלנות. אלה גם אנשים שבדרך כלל מתמודדים מצוין עם הרבה משימות וגם נחשבים בעיני אחרים לשותפים נהדרים במערכות יחסים, בגלל רמות הנתינה והמסירות הגבוהות שהם מגלים.

האם אתם מהאנשים שאוהבים לאכול ביצים קשות ככה כמו שהן? או שאתם מעדיפים ביצים מקושקשות, רכות או בגרסאות יצירתיות יותר? בראיון למגזין Fabulous הציגה הפסיכולוגית לי צ'מברס, מחקרים שמראים כי אנשים שאוהבים ביצים קשות הם בדרך כלל סבלניים, גמישים ונבונים יותר, בעוד שבקבוצה השנייה אפשר למצוא אנשים לחוצים, אך גם מלאי דמיון ואנרגטיים יותר בהשוואה לחובבי הביצים הקשות.

אם אתם חובבי בשר, אתם כנראה מרגישים שאם הסטייק הוא לא בדיוק במידת העשייה שאתם אוהבים - אתם פשוט לא תהנו, או אפילו תיגעלו ממנו. בהקשר הזה, מידת העשייה המועדפת עליכם יכולה ללמד בעיקר על רמת הספונטניות שלכם. מחקרים מראים כי אנשים שמעדיפים את הסטייק שלהם פחות עשוי, נוטים להיות מוחצנים, יצירתיים וספונטניים יותר, בעוד שמי שאוהבים לשרוף את הבשר, כנראה יגלו פחות ספונטניות, אבל ייהנו בסבירות גבוהה יותר מאנרגיה ותשוקה גדולה למה שהם עושים.

כולנו יודעים שמזון מהיר ומתועש לא בדיוק מועיל לבריאות, אבל נראה שלחלקנו קל יותר להימנע ממנו, בעוד שבעבור אחרים מדובר בהתמכרות שאי אפשר להשתחרר ממנה. מחקר מעניין בחן לעומק את ההבדל בין שתי הקבוצות האלו.

מנתוני המחקר עולה כי אנשים שלא מסוגלים להתרחק מג'אנק פוד סובלים בסבירות גבוהה יותר מיציבות רגשית מעורערת ורמת מוסריות נמוכה. החוקרים ציינו כי אנשים אלו נחשבים פחות יציבים רגשית ופחות פתוחים לחוויות חדשות. אלו שצורכים פחות ג'אנק פוד השיגו על פי המחקר ציונים גבוהים יותר בכל המדדים האלו.

אנחנו מודים שלא בדקנו את זה לעומק, אבל עדיין מרשים לעצמנו להניח שאין הרבה אנשים בעולם שלא אוהבים צ'יפס באיזושהי צורה. גם מי שמעדיפים להימנע מהמאכל המושחת הזה מסיבות בריאותיות מובנות, בדרך כלל לא ישנאו אותו, והוא נחשב לאחד המאכלים שהקונצנזוס סביבו יחסית רחב.

וגם כשמדברים על המאכל האהוב הזה, אפשר לחלק את חסידיו לשתי קבוצות מרכזיות - אלה שאוהבים צ'יפס דק וקראנצ'י, ואלו שמעדיפים פרוסות עבות של תפוחי אדמה בחיתוך גס. בהקשר הזה, ד"ר הורמס מסבירה כי הבחירה בצ'יפס פריך יכולה ללמד שאתם אנשים סקרניים, אופנתיים וצעירים בנפש. חובבי הצ'יפס העבה, לדבריה, נחשבים במקרים רבים לאנשים חרוצים, שמרניים ונאמנים יותר.

על פי תיאוריות פסיכולוגיות שונות, אנשים מעשיים ופרפקציוניסטים, שמוגדרים כממוקדים וחברותיים יותר, בדרך כלל לא ישאירו את הלחם יותר מדי זמן במצנם - ויוציאו אותו כשהוא יחסית בהיר יותר ופריך פחות. מנגד, מי שמחפשים ריגושים, חופש ואדרנלין, בדרך כלל ייהנו מטוסט שחום, פריך או אפילו שרוף.

בהקשר הזה נדגיש כי גם אם אתם תופסים מעצמכם אנשים הרפתקניים ומיוחדים שאוהבים טוסט שרוף, עדיין כדאי להיזהר מהחיבה המשונה הזאת, בגלל שמחקרים מצאו כי אוכל שרוף (כן, גם סטייק וצ'יפס), עלול להגביר את הסיכון לחלות בסרטן.

כמו מאכלים אחרים ברשימה, גם סביב השוקולד יש קונצנזוס די רחב ורובנו די אוהבים אותו. בנוסף, מחקרים מדעיים מראים כי אכילת שוקולד במידה, בעיקר שוקולד מריר, יכולה לשפר את הבריאות במובנים מסוימים.

הפסיכולוגית לי קמברס הסבירה בהקשר הזה כי דווקא הטמפרטורה של השוקולד שאתם אוכלים יכולה לחשוף את מי שאתם באמת. לדבריה, מי ששומרים שוקולד בארון ונהנים ממנו ככה כמו שהוא, הם בדרך כלל אנשים דינמיים ופשוטים, שנוטים לשתף פעולה בצורה טובה יותר עם אחרים. מי שמעדיפים לקרר את השוקולד לפני שהם נהנים ממנו, בדרך כלל ייתפסו בעיני אחרים כאנשי חזון, תרבותיים ומעוררי השראה.