מי הקורבן האמיתי במשפט ג'וני דפ ואמבר הרד? פסיכיאטר חושף

ממפגשי הרבים עם אנשים בכירים מאוד בחדר הטיפולים, למדתי שהחיים הם סרט שאף תסריטאי הוליוודי עטור אוסקרים לא יעז לכתוב. פעמים רבות יש קורלציה ישירה בין מידת הכישרון, הכריזמה, ההצלחה והפרסום, לעומק תהומות הנפש שהאדם צולל אליהם. לפרקים צולל, שוקע וטובע. הם נוצצים על השטיחים האדומים, בפרמיירות ובראיונות אישיים, אך הקללה והברכה מקורם מאותו מעיין פנימי, ויש רגעים שאיש לא היה רוצה להתחלף איתם.

הדבר הכי חשוב בטיפול הוא אמפתיה, שפירושה להיכנס לראש של היושב מולך ולהבין איך הראש שלו חושב ומרגיש. לא איך אתה היית מרגיש באותו תרחיש, ולא איך נכון היה להרגיש ולפעול - אלא לתת לאדם את התחושה האמיתית שאתה באמת מבין מה עבר ועובר עליו, את הסערות הפנימיות העוצמתיות שהוא חש, גם אם לעיתים הן לא תואמות את המציאות האובייקטיבית.

אז נסו לרגע להיות מטפלים, וכנסו לראש הכוכבים בהצגה הכי מדוברת בעיר - הסאגה המשפטית האינסופית בין ג'וני דפ לגרושתו אמבר הרד, המצולמת לתקשורת העולמית ישירות מהיכל המשפט האמריקני במדינת וירג'יניה. בית המשפט הפך לבימת תיאטרון כששניהם מגלמים תפקידים ראשיים במלודרמת חייהם האינטימיים. זו המערבת יצרים עזים, אהבה מלאת תשוקה סוערת, שהפכה לשנאה תהומית ורצון לנקמה.

זהו קרב שאין בו חוקים והכל מותר, כולל מכות מתחת לחגורה. תחושה של משחק לחיים או למוות. טלנובלה שכוללת סקס, סמים ואלכוהול, אלימות, אבק כוכבים והרבה מאוד כסף.

כפי שעלה בהתערטלות על דוכן העדים, אמבר הרד אובחנה ככזו הסובלת מהפרעת אישיות גבולית (Borderline P.D) עם קווים סוציופאטים. הפירוש של האבחנה הזו הוא שהדבר הכי יציב אצל הרד הוא חוסר היציבות שלה. חוסר יכולת לקביעות והתמדה בזוגיות, בתעסוקה ובקשרים חברתיים. הסוף תמיד זהה וידוע מראש: השארת אדומה חרוכה. הדמויות שבאות עימה במגע אולי מתחלפות, אך הדפוס נשאר קבוע.

במקרה של הרד אפשר גם לראות אגרסיה פנימית מולדת שעוברת האדרה בשנות הנערות והבגרות, בשילוב סף גירוי נמוך עם התפרצויות של אלימות מילולית ופיזית, הכוללות תנודות תהומיות במצבי הרוח עם נפילות קשות לתחושת דיכאון, חידלון, ריקנות ושעמום. צורך אינסופי בריגושים כדי למלא חלל פנימי ריק עמוק שמתבטא הן בבחירת הפרטנרים הזוגיים והן בצורך באקסטרים. הליכה עד הקצה, ללא גבולות, תוך סיכון עצמי בו היא מהווה האויב הכי גדול של עצמה. מטוטלת רגשית של שחור ולבן (אין אמצע), שנעה מאהבה עזה לשנאה יוקדת. הפיצול הזה (Split) הוא מנגנון הגנה פרימיטיבי שפירושו שאין יכולת לשלב בין טוב לרע: הכל טוטלית טוב או טוטלית רע, הן ביחס לסביבה והן ביחס לעצמי.

חלק ממהפרעה הזו הוא גם פלירטוט תמידי עם המוות תוך רצון לגאולה. ניסיון אובדני אחד כקריאה נואשת לעזרה עלול לגרור ניסיונות נוספים בהמשך. לפעמים הלקאה והכאה עצמית פיזית כדי להרגיש חיות, חיתוך עצמי, גרימת כוויות: כאב משחרר שנותן תחושת חיות. התשת הסביבה הקרובה (גם את המטפלים), acting out של החצנת התנהגות: לפעול דרמטית במקום לדבר, תוך צורך בתשומת לב. התנהגות פוגענית כלפי האדם או הסביבה שיכולה לבוא לידי ביטוי כהתנהגות אנטי חברתית או התמכרות לסמים או אלכוהול.

המשפט של דפ והרד הוא הדמיה חיה מה קורה שהפרעת אישיות גבולית, כחלק מצורך שלה בריגוש, פוגשת הפרעת אישיות נרקיסיסטית לא יציבה, שמודה קבל עם ועדה על נטייה לשימוש בסמים ובאלכוהול. יחד הם מעצימים ומלבים האחד את הפתולוגיה של האחר עד חורבן, אסון זוגי מתגלגל וגלישות פסיכופתיות.

המשפט הוא מערכה שניה בהצגת חייהם. הראשונה החלה בלונדון שם הפסיד דפ לעיתון "סאן" שכינה אותו "גבר מכה". דפ תיאר אז איך נוצרה אישיותו הרעועה. הוא סיפר על חוויות קשות בילדותו וקשיים עם אמו שביקשה ממנו להשיג לה כדורי הרגעה, עד שלמד להשתמש בהם בעצמו מגיל 11 כדי לטשטש את הכאב. על צריכת סמים ואלכוהול מגיל צעיר מאוד - קוקאין, LSD, קנאביס ותרופות מרשם היוו מפלט ובריחה בשל העדר תחושת יציבות וביטחון בנערות ובבגרות.

התפוח לא נפל רחוק מהעץ, והאדם מתקשה להימנע מדפוסים הוריים שהשתרשו בו. דפ סיפר שנתן לביתו לילי רוז לעשן מריחואנה בגיל 13 כחלק מ"הורות אחראית", כדי שתכיר את הסם בצורתו האיכותית ותרגיש בטוחה.

אמבר הרד וג'וני דפ היו בזוגיות כשבע שנים ובגירושיהם (אחרי שנת נישואין אחת) שיחררו הודעה לתקשורת: "מערכת היחסים הייתה מלאה בתשוקה ולפעמים חצתה את הגבול כתוצאה מאהבה". ניסוח מעודן שחוטא למציאות כפי שהצטיירה בבית המשפט.

אמבר הרד פרסמה מאמר בעיתון "וושינגטון פוסט" בו דיברה באופן כללי על המחיר שנשים משלמות על קשר עם אדם חזק וכוחני, ועל חווית האלימות והתעללות שחוותה באופן אישי. דפ, בתגובה, תבע 50 מיליון דולר מהרד, בטענה שהוציאה לו שם של אדם מסוכן, שיכור, מסומם, המכה נשים ובכך הרסה את הקריירה ההוליוודית המדשדשת שלו.

זה לא מפריע לדפ להודות בהרס עצמי, שכולל התמכרות לאלכוהול, ועל הודעות שהשאיר לאמבר "שיהרוג אותה". דפ הסביר שאלו דפוסי זוגיות שירש בינקותו, בבית הוריו, וכי גם אמו נהגה להתעלל מילולית ופיזית באביו כשם שאמבר התעללה בו. לדבריו, אמבר אוהבת ונהנית לריב כדי להזין את הצורך שלה בקונפליקטים ובאלימות. כדור שלג שפורץ ממנה וצובר תאוצה על מדרון הזוגיות החלקלק שלהם.

Folie a deux הוא מונח בפסיכולוגיה הזוגית שבו שני בני הזוג חולקים פסיכוזה או הפרעה דלוזיונלית, כאשר סימפטומים מאחד עוברים לאחר. על פי העדויות בבית המשפט נראה כי הזוג חלק גלישות פסיכופטיות. דפ הודה שהתנהג כמפלצת כששתה, ואמבר זרקה עליו בקבוק אלכוהול. הוא נפצע וכתב בדמו על הקירות את השקרים שסיפרה לו, תוך שמעיד על התמוטטות עצבים שעבר. בבית נמצאה קצה אצבעו החתוכה, שהרופאים חיברו בבית החולים. תמונות שולחן שבור, זכוכיות בכל מקום ודם נוטף הוצגו כראייה. במהלך הזוגיות, אמבר הוציאה נגדו צו הרחקה אחרי שזרק עליה טלפון ומשך בשערה. הוא הסביר שהיה בדרכו להלוויית אמו, וכשהיא צחקה עליו הוא לקח את הטלפון והשליך אותו.

במשפט הקודם בלונדון, דפ חשף שאמבר עשתה את צרכיה על מיטתם "כחלק ממעשה קונדס". הוא טען שפגעה בו כשקראה לו "שמן", "אבא נוראי" וכיבתה עליו סיגריה בוערת. בני הזוג נהגו להקליט את שיחותיהם, ובבית המשפט נשמעו צרחות וקללות. אפילו הוקרן סרט בו דפ מאבד שליטה במטבח ומנפץ בקבוק יין בחוזקה, תוך שהוא צורח "את רוצה לראות מה זה משוגע, אני אראה לך..".

דומה שהן אמבר והן דפ נהנים מכל דקה בתצוגת המשחק שלהם בבית המשפט. אם תפקידי מסך ראשיים כבר לא מוצעים להם בשל התנהגותם, הם יצרו במת תיאטרון ריאליטי משלהם. אחוזי הרייטינג מרקיעי שחקים והמשפט הפך שיחת היום ברשתות החברתיות, והם שוב על הגל בראש החדשות העולמיות ונהנים מכל שניה של תשומת לב הציבור והערצת הקהל.

ואכן, נראה כי כל פרט ופרט בהצגה הכי טובה בעיר מושקע בקפידה. כך אמבר, הבלונדינית היפיפייה, מופיעה בחליפות עסקיות, שיערה אסוף כבת השכן החסודה תוך ניסיון להציג ריחוק מדמות הברקודה הפתיינית והסקסית. גם דפ נכנס לתפקיד איש מהוגן בחליפות שלושה חלקים תוך מיעוט בתכשיטים האופייניים למראהו והסתרת קעקועיו. שניהם מנסים לשחק בעיצוב דעת הקהל והשפעה על חבר המושבעים שיקבעו תוצאות המשפט. והשיא עוד לפנינו.