הקיסר המודרני: מה עובר בראש של פוטין? פסיכיאטר מסביר

בשמונת הימים מאז החלה המלחמה של רוסיה באוקראינה מנסים מנהיגי העולם יחד עם התקשורת ואזרחי כל העולם להבין מה עובר במוחו של ולדימיר פוטין, הטיראן הבלתי נשלט של רוסיה. כדי לנסות ולהבין את זה, או לפחות לקבל תמונה חלקית, צריך להבין מי האיש, היכן גדל ומה מפעיל אותו.

נתחיל מהפרטים הביוגרפיים: ולדימיר פוטין בן ה-69 חזר לסנט פטרסבורג אחרי נפילת חומת ברלין מתפקידו כקצין ק.ג.ב בדרגה בינונית שהוצב במזרח גרמניה. אז, בעודו מובטל, חזה בקריסת אימפריית ברית המועצות. תוך עשור הצליח לכבוש את נשיאות רוסיה ומ-1999 שולט במדינה ללא עוררין. כדי לשמר את שלטונו, הוא שינה את החוקה שמגבילה נשיא לשתי קדנציות, ולאחר מכן חזר לתפקיד ראש ממשלה כשאיש אמונו מחמם עבורו את כס הנשיאות. כעת הוא כבר בקדנציה רביעית, וככל שהדבר תלוי בו, הוא ישאר בתפקיד עד סוף ימיו.

המוטו שלו בכל השנים האלה נותר זהה - התפרקות ברית המועצות ויצירת מדינות עצמאיות כדוגמת אוקראינה הייתה טעות פטאלית גאו-פוליטית, ועל כן הוא יעשה הכל על מנת להחזיר עטרה ליושנה. הוא מעריץ את סטאלין ופטר הגדול, ורוצה להיכנס לפנתאון ההיסטוריה כדמות מיתולוגית של כובש נערץ, ודומה שהוא כבר שם.

בגיל 30 התחתן עם לודמילה אלכסנדרובנה פוטינה, עמה הביא שתי בנות וממנה התגרש אחריה שלושים שנה. במהלך כל השנים הקפיד על חזות איש משפחה, ואף טען שהגיע להכרה דתית אחרי תאונת דרכים בה הייתה מעורבת רעייתו דאז ומאז הוא עונד צלב. גרושתו הסבירה שיש לו שני עקרונות: הראשון - אישה צריכה לעשות הכל בבית, והשני - שאסור לשבח אישה כי הדבר מקלקל אותה. לאורך השנים שמו נקשר בשמות נשים שונות, לחלקן אף נטען שיש ילדים משותפים עמו. שום דבר לא הוכח, אבל מה שבטוח - כולן התעשרו עושר מופלג במהירות.

פוטין תמיד התהדר בתדמית של "גבר-גבר" מהסוג הישן, זה שמתיימר להיות הכי חזק, ובמקביל אלים ואכזר. כזה שרק שליט צפון קוריאה יכול אולי לקרוא תיגר עליו באכזריות של השמדת מתנגדים. הוא משליט מורא בכוח הזרוע, מחסל את אויביו ומתנגדיו הפוליטיים או כולא אותם, תוך השפלתם ודיכויים לשנים רבות, ממש כמו בפרק של "משחקי הכס".

בכלל, גבריות היא שם המשחק אצל הקיסר המודרני, וסביב הנושא הזה מתקיים אצלו קונפליקט תמידי וצורך להוכיח גבריות מופרזת בכל מחיר. כך למשל הוא לא יבחל בניתוחים פלסטיים שיקנו לו מראה פנים גברי יותר ופחות "חנוני", ולראיה רופאים מערביים טוענים שסטרואידים אנבוליים הם חלק קבוע מהתפריט שלו.

הפלישה לאוקראינה כבר הוכיחה בצורה מטאפורית ומעשית שלפוטין אין גבולות ואיש לא יעמוד בדרכו. "מרעיבו -שבע, משביעו - רעב", כלומר - הוא אינו נרגע לרגע, ותאוות הכוח שלו לא תהיה מסופקת לעולם. ובכל זאת, הפלישה האחרונה רק מראה שהוא יודע לדחות סיפוקים ולתכנן בעורמה את מהלכי הכיבוש שלו תוך שהוא ממתין לשעת הכושר הכי ראויה ונכונה עבורו. כך ניצח את הטרור הצ'צ'ני ופתר את משבר דגסטאן, תוך שימוש באמצעים קיצוניים של הפעלת כוח לדיכוי מרידות בדלנים וקיצונים מוסלמיים. כך פלש לחצי האי קרים וסיפח אותו וכך גם פלש לאוקראינה. לא סתם כנראה פוטין ידוע כחובב שחמט.

אולי כך אפשר להסביר את העובדה שרק השבוע ערך שתי שיחות אישיות עם ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט ודאג שישראל לא תתמוך בגינוי רוסיה באו"ם ובכך תרגיז את ידידתה הגדולה ביותר, ארה"ב. בשיחה טלפונית בת 40 הדקות הוא אף איפשר ללשכת רה"מ לשחרר הודעה שעל פיה נשיא רוסיה לכאורה "היה קשוב" לאפשרות שישראל תשמש מתווכת בין רוסיה הכובשת לאוקראינה. באותה נשימה, הוא מקפיד לתמוך תדיר במשטר האיראני הקורא להשמדת ישראל ובשלטון אסד המשתמש בנשק כימי כנגד בני עמו.

במקביל לאופי הקשה שלו, פוטין מאוהב במנעמי החיים הטובים והוא נחשב לאחד האנשים העשירים בעולם, כשהונו נאמד עוד ב-2017 ביותר מ-200 מיליארד דולר. הוא שומר קרוב אליו אוליגרכים שנותנים לו דמי חסות, ואת אלו שלא סרו למרותו כדוגמת בוריס ברזובסקי ולאוניד נבזלין הוא רדף, כלא או הגלה. ייתכן מאד שהאחרונים עדיין סובלים מחלומות בעתה אודותיו. גם הרעלת מתנגדיו הפכה לכלי לגיטימי עבורו.

בניגוד להקפדה הסובייטית על ריחוק המנהיג וחייו הפרטיים מעיני ההמון, פוטין שחרר בשנים האחרונות לסוכנויות הידיעות העולמיות תמונות שלו רוכב נטול חולצה על סוס בסיביר, יורה ברובי ציד, רוכב על אופנוע הארלי דיווידסון בשיירת אופנוענים, לבוש מעיל עור. הוא גאה מאד בשריריו המפותחים ודואג לחשוף אותם כאילו היה איזה דוגמן סיגריות נוטף גבריות.

למרות הביטחון הזה לכאורה בגבריות שלו שמתוחזקת גם בעובדת היותו מתאבק מצטיין בג'ודו (ומחברו של ספר על אומנות לחימה) או בהוקי קרח, ואולי כחלק מתסביך הגבריות, פוטין הוציא יחסים הומוסקסואליים מחוץ לחוק, ורודף את נתיניו בגין נטייה מינית מולדת. התנהלותו בתחום זה מזכירה את היטלר והטלאי הוורוד, שאולי היה רמז להומוסקסואליות לטנטית מודחקת או פחד משתק ממשיכה גברית, ולכן קריאה להשמדתה. במקרה של פוטין אולי מספיק להסתכל על גודל השולחן בן עשרות המטרים שסביבו הוא מושיב את נשיא צרפת או את המתדיינים עמו. הכי פאלי שאפשר.

פוטין בז ללוזרים וחלשים, דבר שאולי נובע מתסביך הילד שתמיד היה נראה צעיר מכפי גילו ונאלץ להתקוטט כדי לבסס את מעמדו, דבר שמלווה אותו עד היום. "כשאתה נקלע לסיטואציה המחייבת קרב - תכה ראשון", זה המוטו שלו, שעליו הוא חוזר תדיר.

הליבידו שלו ענק: צורך אינסופי בכוח, כסף, שלטון, השפעה, נשים ומנעמי החיים. פוטין הוא הקיסר של העולם החדש. לא סתם הוא נבחר על ידי מגזין טיים היוקרתי לאיש המשפיע בעולם, וזה היה עוד כשהיה פחות חזק, וכנראה רק פיתח אצלו תיאבון. מנהיגים כוחניים כדוגמתו, עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית וגלישות מובהקות אנטי סוציאליות (בלשון העם קוראים לזה פסיכופתיות), מבינים רק כוח, ולכן נשיא ארה"ב ביידן צריך לדבר עמו רק בשפה שהוא מבין.

הדבר הכי חשוב למטפל זה אמפתיה - היכולת להיכנס לראש המטופל ולהבין איך הוא עובד. לא איך הראש שלך עובד, ולא איך ראש "נורמלי" צריך לעבוד. ביידן הקשיש והאנמי משדר מול פוטין חולשה, ולכן האחרון בז לו ומתנהג כבריון מולו. ביידן ומנהיגי העולם צריכים להיכנס לראש של פוטין, שרק אתמול טרח להזכיר את נושא הגרעין כאיום - ולא מרומז, רק אז אולי יצליחו להבין מול מה הם עומדים.