מירי ניסני מכפר סבא מאושפזת במצב קשה, מורדמת ומונשמת, ואמורה לעבור בימים הקרובים שישה ניתוחים מצילי חיים. בתה, ספיר ניסני בת ה-24, שפכה עליה סיר שמן רותח לכאורה, בזמן שישנה בחדר השינה. בעקבות הפציעה אוזנה נשרה ושפתיה הוכחדו. ספיר, המסרבת לראות תמונות אימה הנלחמת על חייה, טוענת שהכינה מרקחת הודית שנקראת "גי" לניקוי הגוף, העשויה מנוזלים ומינרלים. לדבריה ,היא נכנסה עם המחבת הרותחת לחדר השינה של האם כי שם מוחזקים התבלינים, בחדר הארונות, נתקלה בשואב האבק הרובוטי, מעדה וכתוצאה מכך נשפך השמן הרותח על כל גופה של האם (מהקרקפת ועד למטה). עו"ד גיא עין צבי, שמונה לייצג את ספיר מטעם הסנגוריה הציבורית, אומר שלפני שהאם הורדמה היא אמרה שהיא לא מאשימה את בתה ולא חושבת שעשתה זאת בכוונה.
"הממצאים בזירה אינם מתיישבים עם גרסת החשודה ואף ניתן לומר כי קיימות אינדיקציות לכך שמדובר היה בפעולה מכוונת", אמרה השופטת כרמית בן אליעזר ביום שלישי השבוע עת החליטה להאריך את מעצרה של ספיר בשבעה ימים נוספים. "הרקע הסבוך, המלמד גם על התנהגות אלימה בין בני המשפחה, והיחסים הטעונים ביניהם, אף הם מחזקים את המסוכנות הנשקפת מן החשודה".
אין עוררין על כך שבין האם ובתה שררו יחסים מאוד בעייתיים לאורך השנים, בלשון המעטה. האחיות מדברות על סכסוך מתמשך, עם החרפה משמעותית בשבועות האחרונים ומריבות על בסיס יומי. לדבריהן: " אמא הייתה נועלת את חדר הארונות שספיר לא תגנוב חפצים ותבלינים". בידי המשטרה מכתבים של האם מלפני התקרית, שבהם היא ביקשה צווי הגנה מפני בתה. גם בני משפחה ושכנים מתארים כולם באופן דומה את היחסים הפתולוגים בין האם לבת.
איימה על אמה בעבר
ספיר ניסני איימה שתהרוג את אמה בעבר והטיחה בה: "שתישרפי". חילופי מהלומות היו עניין שבשיגרה בבית המשפחה. ב-2009 זה הגיע לניסיון דקירה של הבת את האם, באמצעות מזלג. לאחר מקרה זה סירב צה"ל לגייס את ספיר, למרות תחנוניה וניסיונה להביא עדי אופי שידברו בשבחה. בעקבות האירוע האלים הוגש נגד ספיר גם כתב אישום ומונתה לה פקידת סעד. במקביל, הוצאו נגדה צווי הרחקה מהבית, שלא כובדו ואיש לא אכף. היא הייתה אמורה להתגורר בבית סבתה, אך זו סילקה אותה מביתה. לטענת מקורב, האם רצתה לאשפז את ספיר בכפייה כשהייתה בגיל 17 במרכז לבריאות הנפש "שלוותה" בגין אלימותה.
בראיון לוואלה! NEWS סיפרה אירית מרק, חברתה הטובה של ספיר ומליצת היושר שלה במשך שמונה שנים, שהכתובת הייתה על הקיר. "השכנים שמעו צעקות, וראיתי סימנים כחולים על גופה. לא הבנתי למה היא לא יוצאת משם". אירית מתארת את ספיר כבעלת קסם אדיר עם יכולת מניפולציה "שאין לאדם רגיל". לדבריה, הלכה שבי אחריה והאמינה לה בלי להסס. כתוצאה הגנה עליה משך שעות, ימים ולילות במשטרה ומול פקידת הסעד "היא נערה עם אמביציה פנומנלית, בעלת מוטיבציה, סופר אינטליגנטית ומלאת קסם". לדבריה, "קשה שלא להתאהב בה ולא לחבב אותה". כיום מרק אינה בקשר עם ספיר, אך לדבריה "אני מבינה שהכרתי שני אנשים בישות אחת. אני לא רוצה לתייג אותה, אני רק מלאת תקווה בשבילה. עם היכולות שלה היא הייתה יכולה להגיע רחוק".
מרק סיפרה גם ששמעה מחברתה לשעבר שפע סיפורים נוראיים אודות המתרחש בבית, אבל לא היה לה מושג מה אמת ומה שקר. "זה התחיל מסיפורים של ספיר", אמרה. "לאחר שנה של חברות, היא שיתפה אותי במה שעובר עליה, סיפרה על אלימות קשה שהיא חוותה בבית מגיל קטן, דברים מזעזעים. סיפרה שבכיתה ג' ההורים שלה שרפו לה את כל הציוד של בית הספר במטבח הביתי שלהם". היא הוסיפה כי "ספיר קיבלה עשרות פעמים צווי הרחקה לבית סבתה, ולמרות זאת בחרה להישאר בבית. הייתה שם אלימות קשה מאוד".
עורך דינה של ספיר מספר כי בעבר נשלחה לבדיקות פסיכיאטריות, אך לדבריו נקבע שהיא אינה סובלת מבעיה נפשית. הוא מבקש שיוציאו את תיקה הרפואי ובהתאם יבדק אם נדרשת בדיקה פסיכאטרית. ראוי לציין כי ספיר ישבה עשר שעות ברצף בחקירה משטרתית מתישה, תוך שיתוף פעולה מלא. הדבר לא שכיח במצב של מצוקה נפשית חריפה.
אגרסיה פנימית מולדת
לא בדקתי את ספיר ניסני מעולם ואיני יכול לקבוע דיאגנוזה אישיותית. סיפורה מצית לי קווי דימיון, בווראציות מגוונות, מטיפולי לאורך השנים בנשים הסובלות מהפרעות אישיות גבוליות. לא מדובר בהפרעה מוכחת של מחלת נפש אלא במבנה אישיות, שלרוב הטיפול בה מורכב יותר וקשה יותר.
שיתוף הפעולה והמחויבות הטיפולית יהיו בעייתיים, אך מדובר בנשים בנות שיפוט וענישה, שאחראיות למעשיהן. מדובר בבחורות שהדבר הכי יציב בחייהן זהו חוסר היציבות. סובלות מתנודות במצבי רוח, עליות וירידות עם נפילות לריקנות, שעמום ודיכדוך. פילרטוט תמידי עם המוות. יש להן צורך עז בריגושים (מין, ריבוי פרטנרים וניסיונות מגוונים, סמים, אלכוהול ועוד), נטיה להתמכרויות והליכה על הקצה. דרמה הוא שמן השני. מלאות בסיפורים שאין לדעת מה מהם אמת ומה בדיה, והן משקרות גם את עצמן ומאמינות באמת בשקרים שלהן. מדובר בנשים מניפולטיביות שיכולות להפיל ברשתן עוד ועוד קורבנות. תמיד הסוף, הלא טוב, ידוע מראש.
התרחיש הוא תרחיש זהה שיחזור עם דמויות שונות. אגרסיה פנימית מולדת, שהולכת וגוברת - הן כלפי עצמן והן כלפי סביבתן. שק החבטות העיקרי תהיינה האימהות, שיסבלו מסף הגירוי הנמוך שלהן והתפרצויות של אלימות מילולית ופיזית. יחסי אהבה-שנאה. תלות סימביוטית וקושי להפרד, למרות הכאוס והמלחמה בין השתיים. טולרנטיות אפסית לחרדה. המון סערות ואי שקט תמידי, הרס עצמי ושנאה עצמית. הן יהיו האויבות הכי גדולות של עצמן. יכולות גם לפגוע בעצמן פיזית כמו בחיתוך, או כוויה -כדי להרגיש חיות. תפיסת המציאות שלהן מעוותת, הן טוטאליות ופרובוקטוריות נצחיות. הן מתקשות לראות את צרכי הזולת ולהתמיד במקום עבודה, במערכות יחסים או בחברויות. הקשרים שלהן תמיד מתחילים באהבה גדולה ובתרועה רמה ותמיד מסתיימים במריבות סוערות ובקול ענות חלושה.
הטיפול בבעיה הזו הוא דרך חתחתים ארוכה ולא פשוטה. טיפול משולב במנגנון "ביו-פסיכו-סוצאלי" הכולל:
פסיכותרפיה אינדיבידואלית ארוכת טווח ועל בסיס שבועי (יכולות לפתח קשר אובססיבי למטפל וצריכות גבולות. מחליפות מטפלים בתדירות גבוהה כי מיצו או כי איכזב אותן, לטענתן). בטיפול צריך לעטוף אותן באמפתיה מחד, כדי להכיל אותן וכדי שיחושות ביטחון ולא יברחו, אך בו זמנית לעמת אותן עם התנהגותן, תוך בניית דרכי התמודדות, מנגנוני הגנה ומסננים רגשיים חליפיים.
פעילות ספורטיבית תדירה וקבועה, להוצאת אגרסיות ולשחרור סרוטונין ואנדורפינים במרווח הסינפטי במוח.
סדר יום עמוס ומחייב שכולל עבודה יומית קבועה, למרות הקושי שלהן לשאת מרות, סמכות והתמדה. זמן פנוי הוא אסון בשבילן.
טיפול משפחתי והדרכה להורים (ביחוד לאם). ובנוסף, במידת הצורך טיפול פסיכופרמקולוגי להעלאת סף גירוי, למניעת התפרצויות אלימות, לשליטה בדחפים, ליציבות מצב הרוח, כנגד מחשבות אובדן והתמכרויות. מדובר בדרך לא קלה, כי הדפוסים האישיותיים עמוקים מאוד. הבעיה היא שלפעמים יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק ואין מחוייבות אמיתית מצד המטופלות לריצת מרתון שתוביל לשינוי. בנוסף, כאשר האם בעצמה סובלת מאישיות גבולית לבתה סיכויים גדולים ללקות בעצמה בבעיה.
רפואה שלמה למירי ניסני. לא קל להיות אמא.
הפרעת אישיות גבולית (Borderline personality disorder= BPD)
הפרעת אישיות גבולית נחשבת לאחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות יחסית: בין 1% ל-4% מכלל האוכלוסייה סובלים מהפרעה זו. הלוקים בהפרעה מהווים 10% מכלל מטופלי החוץ מקרב חולי הנפש, 20% מהמטופלים הפסיכיאטריים. שיעור הנשים המאובחנות בהפרעה גבוה כאמור מזה של הגברים.
הפרעה זו מאופיינת על ידי דפוס נרחב של חוסר יציבות במערכות יחסים בין-אישיות, בתחושת העצמי ובמצבי רוח, לצד אימפולסיביות משמעותית.
האבחנה ניתנת כאשר קיימים לפחות חמישה מתוך המאפיינים הבאים:
1. מאמצים קיצוניים להימנע מנטישה אמיתית או מדומה.
2. דפוס עז ובלתי יציב במערכות יחסים בין-אישיות, הנע בין הקצוות של אידאליזציה והפחתת ערך (דבלואציה).
3. דימוי עצמי ותחושת עצמי בלתי יציבה.
4. אימפולסיביות בשני תחומים לפחות המביאים לנזק: בזבזנות, התנהגות מינית, התמכרות לחומרים ממכרים, נהיגה פרועה, אכילה מוגזמת.
5. התנהגות אובדנית או התנהגות של פגיעה עצמית.
6. חוסר יציבות רגשית ושינויים חדים במצב הרוח.
7. תחושת ריקנות כרונית.
8. כעס עז, וקושי לשלוט בו.
9. חשיבה פרנואידית או תסמינים דיסוציאטיבים חמורים. דיסוציאציה היא מצב שבו אדם נהיה מנותק במידה מסוימת מהמציאות, בין אם מדובר בחלימה בהקיץ, בביצוע פעולות מבלי להיות מודע לחלוטין לביצוען ("לפעול על אוטומט"), או פעולות מנותקות אחרות.
מאפיינים אלה קיימים אצל אנשים רבים ברמה מסוימת, בעיקר אצל בני נוער. על מנת להפוך להפרעה נפשית עליהם להימשך זמן רב, להיות קבועים ובעלי עוצמה.