בימים האחרונים פרצה בסערה דאגה חדשה לחיינו - אבעבועות הקוף. בישראל יש נכון להיום (ראשון) חולה אחד באבעבועות הקוף שחזר ממערב אירופה. עד כה אושרו כ-80 מקרים של אבעבועות הקוף ו-50 נוספים נמצאים בחקירה ב-11 מדינות.
הדיווחים על עוד ועוד חולים במחלה שלא ממש שמענו עליה לפני, מחזירים את כולנו לימי הקורונה הראשונים והמדאיגים. אבל האמת היא שאבעבועות הקוף שונה במהותה מנגיף הקורונה, ולכן גם החששות שלנו צריכים להיות מותאמים - ומידתיים. ראשית, לא מדובר במחלה חדשה כמו הקורונה, אלא כזאת שמוכרת לעולם המדע כבר שנים רבות, ושנית - היא מועברת בדרך אחרת. הנה כל מה שאתם צריכים לדעת:
מהי המחלה וכיצד היא מועברת?
אבעבועות הקוף היא מחלה ויראלית ששייכת למשפחה של מחלות שמתאפיינות באבעבועות על פני העור. העברה של המחלה בין בני אדם מתבצעת על ידי מגע ישיר עם אדם הסובל מאבעבועות, או בהפרשות רסס טיפתי מדרכי הנשימה. הנגיף אינו נישא באוויר.
"נגיף הקורונה מתפשט בדרכי הנשימה והוא מדבק ביותר. נראה שזה לא המקרה עם אבעבועות הקוף", אמר אתמול ד"ר מרטין הירש מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס לסוכנות הידיעות רויטרס. "הנגיף עובר במגע בנוזלי גוף, ובעיקר ברוק, בטיפות גדולות הנפלטות לאוויר", הסביר ד"ר ארז גרטי ממכון דוידסון לחינוך מדעי, "הוא חודר דרך פתחי הגוף, רקמות ריריות, ודרך פצעים - כולל פצעים קטנים בעור שאיננו מודעים בכלל לקיומם".
על פי דיווחים בחו"ל, בהתפרצות הנוכחית רבים מהאנשים שאובחנו הם גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, כולל מקרים בספרד הקשורים לסאונה באזור מדריד.
איך הנגיף משפיע על הגוף?
"הנגיף תוקף את תאי מערכת החיסון ואחרי תקופת דגירה של כמה ימים מופיעות השלפוחיות האופייניות, ואיתן חום גבוה, צמרמורות, כאבי ראש ותסמיני דלקת נוספים", מסביר ד"ר גרטי.
אל תפספס
תסמיני המחלה מזכירים את אלה של מחלת האבעבועות השחורות, שהוכחדה בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת. ובכל זאת, "למרות הדמיון המשפחתי והמנגנוני בין המחלות, אבעבועות הקוף נחשבת הרבה פחות קטלנית. יש אומנם ממצאים שמעידים על שיעור תמותה לא מבוטל, שיכול להגיע לעשרה אחוזים מהווריאנט האלים יותר באפריקה, אבל עקב נדירותה קשה לקבוע עד כמה היא מסוכנת במדינות עם רפואה מתקדמת. סביר להניח שהרבה פחות, מה גם שהפעם מדובר בווריאנט השני, הפחות מסוכן", מסביר ד"ר גרטי.
כיצד אפשר להתגונן מנגיף אבעבועות הקוף?
כאמור, אבעבועות הקוף מוכרת לעולם המדע כבר המון שנים, ולכן כבר יש לה חיסון, אם כי הוא לא היה בשימוש בשנים האחרונות. "מחקרים שנערכו בסוף המאה הקודמת הראו שהחיסון נגד אבעבועות שחורות היה יעיל גם נגד נגיפים אחרים מאותה משפחה, ובכלל זה אבעבועות הקוף", מסביר ד"ר גרטי, "למעשה, החיסון עצמו מבוסס על נגיף אחר מאותה משפחה, שגורם לבני אדם מחלה קלה בלבד.
בעבר היה זה אחד מחיסוני השגרה שניתנו לילדים בכל רחבי העולם. כיום החיסון כבר לא ניתן מאחר שאין בו צורך יותר - בישראל, למשל, הפסיקו לחסן בו כבר לפני כעשרים שנה. עם זאת, ההגנה שהחיסון מספק מהדבקה דועכת תוך כמה שנים, ועל כן גם האוכלוסייה שחוסנה בעבר וגם זו שנולדה אחרי הכחדת האבעבועות השחורות איננה מוגנת".
בבריטניה כבר החלו לחסן עובדי בריאות שעלולים להיות בסיכון בזמן הטיפול בחולים בחיסון הזה נגד אבעבועות שחורות. וממשלת ארה"ב פרסמה כי יש לה מספיק חיסון נגד אבעבועות שחורות המאוחסן במלאי האסטרטגי הלאומי שלה (SNS) כדי לחסן את כל אוכלוסיית ארה"ב. בנוסף, דובר משרד הבריאות האמריקני מסר כי ישנן תרופות אנטי-ויראליות לאבעבועות שחורות שיכולות לשמש גם לטיפול באבעבועות קוף בנסיבות מסוימות.
וכמובן, שהדבר הנבון ביותר לעשות הוא להימנע ממגע קרוב עם מישהו שיש לו מחלת פריחה או חולה בדרך אחרת. אנשים שחושדים שיש להם אבעבועות - מכל סוג - צריכים להתבודד ולפנות לטיפול רפואי.
האם יש סיבה לדאגה?
"נכון לעכשיו אין סיבה אמיתית לחשש", אומר ד"ר גרטי, "מספר החולים שזוהו עד כה נמוך מאוד - רק כמה עשרות חולים מאומתים או אנשים שיש חשש שנדבקו בכל אירופה וצפון אמריקה. סביר להניח שעכשיו, מרגע שהחלו בניטור פעיל של המחלה, יתגלו מקרים נוספים. לפי אחת ההשערות, עיתוי ההתפרצות קשור להתחדשות תנועת התיירים בעולם בעקבות הסרת הגבלות הקורונה ברוב המדינות".
"תסמיני המחלה בולטים מאוד לעין, ובייחוד השלפוחיות האופייניות לה, כך שבניגוד למחלות כמו הקורונה, קל לזהות אדם שחלה ולבודד אותו", הוסיף ד"ר גרטי, "עם זאת, החולים מדבקים עם תחילת התסמינים הקלים, עוד לפני הופעת השלפוחיות, וחלק מהחולים לא מפגינים תסמינים. העובדה שהתגלו חולים בכמה מדינות במקביל עלולה, בתרחיש המאוד פסימי, להעיד על שינוי שחל בנגיף ושיפר את יכולתו לעבור מאדם לאדם, כך שקיים חשש להדבקה בין בני אדם ולתחלואה סמויה באוכלוסייה".
"ניטור קפדני של התפשטות המחלה וקטיעה מהירה של שרשראות הדבקה, לצד שמירה על היגיינה, יוכלו לצמצם את הסכנה להתפשטות המחלה. אם חלילה יתעורר הצורך בפעולה רחבה יותר, יש גם חיסון יעיל ובטוח, גם אם לא חף מתופעות לוואי, שניתן בעבר בהצלחה רבה למיליארדי בני אדם. בשעת הצורך לא יהיה כל קושי לייצר ולהפיץ אותו בכל מוקדי ההתפרצות", סיכם.