"מבחינתי כרופא, זו החוויה הכי מדהימה שיש"

ד"ר רועי בירנבאום מטפל בנשים הרות כבר הרבה שנים, אבל זה לא מפחית מהתרגשות הגדולה שהוא חווה בבדיקת אולטרסאונד. בפודקאסט "מרפאת מומחים" הוא מסביר למה הבדיקה הזו כל כך מדהימה, ומתי חשוב לערוך אותה

איריס קול
25/02/2022

אין אישה שלא מכירה את בדיקת האולטרסאונד, בוודאי אם היא בהיריון, או היתה בעבר, אבל לא כולן מכירות את הסיפור מאחורי הבדיקה הזו, ואת הדברים המדהימים שאפשר לעשות איתה. ד"ר רועי בירנבאום, רופא בכיר ביחידת האולטרסאונד למיילדות וגניקולוגיה בבית החולים איכילוב, התארח בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר את כל מה שצריך לדעת על הבדיקה הנפוצה.

"בדיקת האולטרסאונד היא הדייט הראשון הכי מוצלח שיהיה אי פעם, זו הפגישה ראשונה עם העובר. רואים את זה בצורה משמעותית אצל זוגות צעירים עם ילד ראשון, שלא יודעים למה לצפות. רואים את הברק בעיניים. פתאום הם מזהים, ורואים את ההתרגשות", מספר ד"ר בירנבאום, "פתאום המושג היריון הופך למשהו מוחשי, והם כבר מדמיינים איך הוא יהיה בבית, איך הוא יהיה על הידיים, איך הוא יצרח ויבכה וכן הלאה".

הדייט הראשון הכי טוב בעולם. בדיקת אולטרסאונד(צילום: Giphy)

הוא הוסיף כי נקודה נוספת שמאוד מרגשת אותו היא בדיקה של "זוגות שלצערנו בהיריון הקודם שלהם היתה חוויה לא טובה, היתה בעיה בהיריון, ורף הציפיות שלהם וההתרגשות לקראת ההריון הנוכחי, שרק הכל בסדר עכשיו... ואז האפשרות של בדיקת האולטרסאונד להסתכל על העובר, ולהגיד להם 'חבר'ה, יש כאן תינוק חמוד ובריא והכל בסדר', היא חוויה שמבחינתי כרופא היא אחד הרגעים הכי נפלאים במקצוע - להיות איתם ברגע הזה, הכי אינטימי והכי מרגש, ולראות את העובר שלהם בפעם הראשונה. וזו הגדולה של בדיקת האולטרסאונד".

הסיפור הזה מתחיל אי אז בטביעת הטיטאניק

כולנו מכירים את הסיפורים של הדור הקודם שלא ידעו כלום על העובר שלהם עד לרגע שיצא לעולם. המציאות הזו השתנתה עם כניסת האולטרסאונד לחיינו, וטוב שכך. המכשיר הזה, באופן מפתיע, לא נוצר במקור עבור תחום הבריאות. "מי לא הזיל דמעה בסרט טיטאניק? הסרט הזה מספר את הסיפור של טביעת של אוניית הטיטניק, שיצאה להפלגה בתחילת המאה הקודמת, והתנגשה בקרחון שפתח חור בבטן האונייה והיא טבעה באמצע הלילה", מספר ד"ר בירנבאום, "היא התנגשה משום שלא היה לה שום אמצעי לנווט בתווך המיימי. אי אפשר היה לראות את הנעשה מתחת למים".

הוא הוסיף כי הטביעה הדרמטית הזו גרמה למדענים לפתח את הסונר - משהו שיאפשר לראות בתווך התווך המימי שסביבנו. "הסונר שולח גל קול ומקשיב להחזר, להד, ואם הוא יודע כמה זמן חלף עד שנשמע ההחזר, אפשר לדעת מה המרחק של המכשול שהחזיר את הקול ממני". וכך בדיוק עובד האולטרסאונד.

"מכשיר האולטרסאונד יורה גל קול ומקשיב להחזרים, ועושה את זה עוד פעם ועוד פעם, ומרצף הנקודות האלה הוא מייצר תמונה - בהתחלה זה היה של קרקעית הים, ובהמשך של העובר. כי גם העובר הוא מעין מכשול שצף בתוך תווך מיימי, ואנחנו צריכים מכשיר שימפה לנו את העולם התת מיימי הזה שנקרא העובר ברחם".

ד"ר בירנבאום מבקש להדגיש כי אף אחד לא שומע את גלי הקול של האולטרסאונד, ולכן הבדיקה מאוד בטוחה. "אין כאן שום קרינה, יש פה רק גלי קול. לא קרינת רנטגן, לא קרינת מיקרוגל, רק גלי קול שעוברים", הסביר.

מאפשר לבדוק תקינות של איברים קטנטנים. מתמר וגנילי(צילום: ShutterStock)

חשוב לציין כי אף שבדיקת האולטרסאונד היא רק בדיקת הדמיה, היום ניתן לייצר תמונות ברזולוציה מאוד גבוה, וזה מתאפשר בזכות השימוש במתמר וגינלי מתקדם. "זה אותו מכשיר כמו המכשיר שמניחים על הבטן, זה אותו הרעיון, אבל הצליחו למזער אותו למכשיר קטן יותר, שניתן להחדיר בעדינות לנרתיק עם הרבה ג'ל, ובעצם לראות ברזולוציה מאוד גדולה איברים", הסביר ד"ר בירנבאום, והוסיף כי הרזולוציה הזו מאפשרת לבדוק תקינות של איברים קטנטנים, ולומר - רוב הסיכויים שזה בסדר.

עוד בוואלה!

לידה עלולה להשאיר נשים בפוסט טראומה. איך אפשר לטפל בזה?

לכתבה המלאה

מתי צריך לעשות בדיקת אולטרסאונד בהריון?

אולטרסאונד ראשון צריך לבצע בשבוע 7-8, שאז כבר אפשר לוודא שיש היריון ברחם, ואפשר לראות את פעימות הלב הקטנטנות. "כשמסתכלים על עובר בגודל גרגר אורז אפשר ללמוד רק שהוא קיים, שיש דופק - סימן ראשון לחיות של העובר - וגם כמה עוברים יש ברחם, ושהעובר לא מחוץ לרחם. את זה אפשר לראות בשלבים מוקדמים", הסביר ד"ר בירנבאום

לאחר מכן מבצעים בדיקת שקיפות עורפית, בדיקה שמתבצעת בערך בשבוע 12. "המטרה של שקיפות עורפית היא למדוד את הנוזל בעורף של העובר, יש שם תמיד קצת נוזל, מכיוון שנשים שיש להן יותר נוזל, הן בסיכון לכך שיש תסמונת דאון בעובר. המטרה היא לחשב את הסיכוי הסטטיסטי לקיום של תסמונת דאון", הסביר ד"ר בירנבאום. כשיש סימנים לסיכון גבוה, אפשר להציע בדיקות פולשניות יותר כמו סיסי שליה או מי שפיר ולהתקדם באבחון.

"כשמטופלת מגיעה לשקיפות עורפית בשבוע 12, אפשר לבצע היום בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת של המתמרים הווגינלים עם הרזולוציה הגבוהה הערכה ראשונית של איברי העובר, מעבר לשקיפות עצמה. ולהגיד למטפולת 'ראינו שהשקיפות תקינה, אבל ראינו גם שתי רגליים, שתי ידיים, קיבה, כמות מי שפיר תקינה, וכל זה בשבוע 12. וזה נותן רוגע ושקט במערכת, ומוריד את הסיכוי שהאישה תגיד שהיא רוצה מחר עוד בדיקה כי אולי משהו לא בסדר".

לצפייה בפרק המלא:

איריס קול מראיינת את ד"ר רועי בירנבאום על בדיקות אולטרסאונד בהיריון (מערכת וואלה)

לאחר מכן מבצעים סקירת מערכות מוקדמת, בשבועות 14-16. "בבדיקה זו סורקים את מערכות העובר. מסתכלים על המבנים השונים, מהמוח לעיניים, ללשון, לשפתיים, לידיים, ועד למה שמסתתר בין הרגליים, וזה הזמו האידיאלי להגיד להורים את מין העובר", תיאר ד"ר בירנבאום. בסקירת מערכות מאוחרת, בשבועות 22-23, שוב מסתכלים על מערכות העובר, אבל עכשיו הלב גדול יותר, והמוח אחר, הוא השתנה לחלוטין, והופיעו מבנים שלא ראינו קודם. יתרה מזאת, כשהעובר גדל יותר יש יותר יכולת לראות פרטים טובים. לכן הסקירות האלה משלימות אחת את השנייה. זו גם עוד הזדמנות לוודא שהעובר ממשיך לגדול, ועומד בציפיות מבחינת הגדילה שלו".

לסיום ד"ר בירנבאום מבקש להדגיש כי באולטרסאונד יש קשת רחבה של ממצאים. "כמו שלא כל הילדים בכיתה א' באותו גובה ומשקל, והם כולם חמודים ובריאים והם בסדר גמור, גם באולטרסאונד יש קשת רחבה של ממצאים שהרבה פעמים הם תקינים, הם חלק הנורמה, ואם חס וחלילה יש משהו לא תקין, יש מצבים שאפשר להציע טיפולים תוך רחמיים, במעט המקרים, ולעיתים אפשר להרחיב את הבירור הגנטי". הוא סיכם כי מדובר ב"עולם ומלואו עם חשיבות אדירה והשפעה אדירה על ההרה החרדתית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully