לידה עלולה להשאיר נשים בפוסט טראומה. איך אפשר לטפל בזה?

    מדי שנה אלפי נשים בישראל עלולות לחוות פוסט-טראומה בעקבות לידה. אילו גורמים מגדילים את הסיכון לכך וכיצד אפשר לעזור לאותן יולדות להתגבר על החוויה הקשה ועל הטראומה שהותירה בהן? מומחית מסבירה

    ד"ר יפעת וינשטיין-זהר

    בשנים האחרונות צירוף המילים פוסט-טראומה החל להיות שגור יותר ויותר בחיינו, ואנו נחשפים ליותר ויותר אנשים שנמצאים במעגל החברתי הקרוב לנו וסובלים מן התופעה. פוסט-טראומה יכולה להיווצר כתוצאה ממגוון של אירועי חיים קשים: אונס, תאונות דרכים, מלחמה, אירועי טרור, אלימות מבית, חרם, אלימות מחוץ לבית, רעידות אדמה, צונאמי, קורונה ועוד.

    האם כל מי שחווה אירוע שכזה מפתח פוסט-טראומה? למזלנו, התשובה היא לא. רוב האנשים מצליחים להתגבר באמצעות מנגנוני החוסן הטבעיים. יחד עם זאת, הסטטיסטיקה מראה כי 8-6 אחוזים מהאוכלוסייה מפתחים תסמינים פוסט-טראומטיים.

    עוד בוואלה!

    הדבר הכי חשוב שאתן צריכות לדעת על מיגרנות בהיריון

    לכתבה המלאה

    למגוון אירועי החיים הקשים, הצטרפה בשנים האחרונות ההבנה שגם אירוע חיים הנחשב לאחת מפסגות האושר, לידה - עלול להיות טריגר להתפתחות של פוסט טראומה. מסתבר שאירוע הלידה, ובעיקר אם (אך בפירוש לא רק) מדובר בלידה מורכבת ומסכנת חיים, עלול לפתח אצל היולדת תסמינים פוסט-טראומטיים.

    גם אם היולדת עברה לידה "רגילה", היא עדיין יכולה להיוותר עם טראומה. אישה מליטה את פניה בידיה (צילום: ShutterStock)

    התפתחות הפוסט-טראומה עשויה להיות קשורה לגורמים אובייקטיביים וגורמים סובייקטיביים: הגורמים האובייקטיביים קשורים בסוג הלידה: וגינאלית, מכשירנית (ואקום או מלקחיים) או ניתוח קיסרי (אלקטיבי או חירום). הגורמים הסובייקטיביים קשורים בתחושות של היולדת, כמו אובדן שליטה, האשמה עצמית, יחס בלתי־אישי או עמדות שליליות המובעות על ידי הצוות הרפואי, חששות, שאלות או בקשות שלא זכו להכרה, מידע לא מספק, פרטיות וכבוד לא מספקים, טיפול והתייחסות לא משביעים רצון לאחר לידה ועוד.

    מה הסימנים של פוסט טראומה לאחר לידה?

    האישה עלולה לסבול מתמונות מתפרצות (פלאשבקים) מאירוע הלידה (מראה של המוניטור, תמונה מהזיכרון של הצוות הרפואי וכדומה) הפולשים למחשבותיה ללא שליטה (זהו סימפטום החודרנות), להיות בעוררות מוגברת (להיבהל בקלות, לקפוץ לשמע כל קול של התינוק ועוד), לשנות את התפיסה האישית שלה על עצמה ועל העולם ("אני לא שווה" או "אי אפשר לסמוך על רופאים"), להימנע מפעילויות חיוניות וחשובות (כמו למשל לגשת לביקורת שגרתית עבורה ועבור הרך הנולד), ועוד ביטויים ברמות ודרגות קושי שונות הפוגעים באישה עצמה, ועלולים לפגוע בקשר עם התינוק, בן/בת הזוג וכמובן בעוד מעגלי השפעה.

    הקשר בין פוסט-טראומה ודיכאון לאחר לידה

    טעות נפוצה היא לחשוב שמדובר באותה הבעיה, וחוקרים רבים מוצאים היעדר בהירות בנוגע לאבחנה. PTSD מסווג כטראומה וכהפרעה הקשורה במתח, ודיכאון לאחר לידה מסווג כהפרעת מצב רוח כשבמהלך הקליני המוכר, דיכאון מופיע תכופות עם PTSD. נפגעות פוסט־טראומה שונות מנשים שחוות דיכאון לאחר לידה. בעוד שדיכאון לאחר לידה קשור בפגיעה או חוסר תפקוד ומצב רוח ירוד, פוסט־טראומה לאחר לידה קשורה בעיסוק חוזר בלידה עצמה ובשחזור תחושת חוסר השליטה והכאב.

    פוסט־טראומה לאחר לידה מתבטאת בעיסוק חוזר בלידה עצמה. אישה מניקה תינוק (צילום: ShutterStock)

    אלפי יולדות פוסט טראומטיות מדי שנה

    מסתבר ששכיחותה של פוסט-טראומה מלאה בעקבות לידה בעולם המערבי נעה בין 1 ל-6 אחוזים מסך הלידות. מספר הלידות בישראל בשנת 2018 עמד על 184,457, והמשמעות היא שבכל שנה מספר הנשים הנמצאות בסיכון לפַתח פוסט-טראומה מלאה נע בין 1,844 ל-11,067. הנתון המדהים הוא שהסיכון לפתח פוסט-טראומה הכוללת חלק מהתסמינים (ועדיין מסבה קושי רב ליולדת), נע בין 8.3 ל-32 אחוזים, כלומר בתרגום לאוכלוסייה בישראל מדובר בטווח שנתי הנע בין 15,310 ל-59,026.

    איך מטפלים בפוסט טראומה שאחרי הלידה?

    במקרה של פסט טראומה חשוב כמובן להתייעץ עם איש מקצוע שיתאים את הטיפול המתאים. אחת מדרכי הטיפול המוכחות היא NLP שיטת התערבות אותה ניתן לשייך לזרם הקוגניטיבי-התנהגותי. השיטה כוללת הליכים קוגניטיביים והתנהגותיים המערבים פעילות ישירה לשינוי תגובות אוטומטיות (מחשבות, רגשות והתנהגות).

    לאחרונה הסתיים מחקר שבחן התערבות מתחום ה-NLP במטרה לסייע לנשים עם פוסט-טראומה מאובחנת בעקבות לידה. המחקר הציג תוצאות מרשימות ביכולת לסייע לאותן נשים להתגבר על ההשלכות של אירוע הלידה. הממצאים הראו שיפור בכל הממדים שנחקרו - רמת הפוסט-טראומה הכללית ירדה וחל שיפור בכל התסמינים הפוסט טראומטיים. הטיפול ב-NLP תרם גם בהשבת תחושת השליטה, כאשר לאורך שלבי המחקר המטופלות הצליחו להחזיר לעצמן את תחושת השליטה בנוגע ליחסיהן עם הסביבה הקרובה, בכל הקשור לתפיסות ולאמונות על העצמי והעולם, וכן בהשבת תחושה של מסוגלות והערכה עצמית מחודשת.

    טיפול NLP הצליח להחזיר למטופלות את תחושת השליטה והמסוגלות. אמא ותינוק (צילום: ShutterStock)

    המשמעות של המחקר היא שבאמצעות הטיפול ב-NLP ניתן יהיה לסייע למטופלות פוסט-טראומה בעקבות לידה, ולמטופלים המגיעים עם פוסט-טראומה מאירועי חיים אחרים (תחת התאמות קלות) - בעלות או השקעה יחסית נמוכה, לקבל את המרפא המיוחל ולזכות בחוויה האופטימלית והחיובית ביותר שאחרי תהליך הלידה המורכב ממילא.

    ד"ר יפעת וינשטיין-זהר מנהלת את חטיבת ה-NLP בבית הספר לאימון של מכון אדלר, מייסדת בשיתוף עם חי לוגסי את תפיסת ה"פסיכולוגיה ההישגית".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully