רבות דבר על החשש מתופעות הלוואי של חיסון הקורונה כשהוא ניתן לראשונה, ויש כאלה שעדיין מנסים להעלות את השיח הזה, אבל האמת היא שרק עכשיו אחרי מחקר רחב ניתן לומר בוודאות איך החיסון משפיע על הגוף שלנו. מחקר חדש בחן את הטענה שחיסוני הקורונה משפיעים על הפוריות, משהו שצוטט לעתים קרובות כסיבה בגינה אנשים מסרבים או חוששים להתחסן. החוקרים גילו שחיסון הקורונה לא משפיע על הפוריות, אבל נגיף הקורונה דווקא עלול.
המחקר, בהובלת בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת בוסטון (BUSPH) שפורסם בכתב העת American Journal of Epidemiology, לא מצא קשר בין חיסון נגד נגיף הקורונה לבין הפריה, או ההסתברות להתעברות. אבל הוא כן מצא קשר בין פוריות הגבר למחלת הקורונה, אם כי באופן זמני. חיסון מונע זאת.
"אנשים רבים בגיל הפוריות ציינו את החששות שלהם בנוגע לפגיעה בפוריות כסיבה שלא לקבל את החיסון", אמרה המחברת הראשית ד"ר אמיליה וסלינק בהצהרה, "המחקר שלנו מראה לראשונה שחיסון קורונה באחד מבני הזוג אינו קשור לפוריות בקרב זוגות המנסים להרות באמצעות יחסי מין. זמן ההיריון גם הוא היה דומה מאוד ללא קשר למצב החיסון".
המשתתפים בסקר כללו 2,126 נשים בקנדה ובארה"ב שסיפקו מידע סוציו-דמוגרפי, נתונים על אורח חיים, גורמים רפואיים ומאפיינים של בני זוגן. הנתונים נאספו מדצמבר 2020 עד ספטמבר 2021, והמשתתפים היו במעקב במחקר עד נובמבר 2021.
מידת הפריון בקרב משתתפות שקיבלו לפחות מנה אחת של החיסון לא הייתה שונה עבור משתתפות לא מחוסנות. אותו הדבר נמצא עם בני זוג גברים שחוסנו ולא חוסנו. המחקר הרחיק לכת על ידי בחינת מספר מנות החיסון שקיבלו למשתתפים, מותג החיסון (פייזר, מודרנה או ג'ונסון אנד ג'ונסון), היסטוריה של אי פוריות, מאיפה הם ומה הם עושים בחיים. ואחרי הכל - נראה כי לחיסון נגד קורונה לא הייתה השפעה על הפוריות הנשית.
עוד על חיסוני קורונה:
עם זאת, בעוד שהחיסונים אינם ממלאים תפקיד בפגיעה בפוריות, למרבה הצער הנגיף עושה זאת. הצוות מצא שגברים שחלו בקורונה היו בעלי פוריות נמוכה יותר מאשר גברים שמעולם לא חלו או גברים שחלו לפני יותר מ-60 יום. ממצא זה תואם מחקרים אחרים על האופן שבו הנגיף יכול להשפיע על הפין והאשכים.
"הנתונים הללו מספקים ראיות מרגיעות לכך שחיסון נגד נגיף הקורונה באחד מבני הזוג אינו משפיע על הפוריות בקרב זוגות המנסים להרות", אמרה פרופ' לורן וייז, מומחית לאפידמיולוגיה, "עיצוב המחקר הפרוספקטיבי, גודל המדגם הגדול ואוכלוסיית המחקר הטרוגנית מבחינה גיאוגרפית הם חוזקות המחקר, וכך גם השליטה שלנו במשתנים רבים כמו גיל, מצב סוציו-אקונומי, מצבים בריאותיים קיימים, עיסוק ורמות מתח".