זו השעה הכי טובה ביום לקבל חיסון נגד קורונה

לגוף שלנו יש שעון פנימי שמשפיע על תהליכים פיזיולוגיים רבים - חוקרים בדקו האם השעה שבה אנחנו מקבלים את החיסון נגד קורונה משפיעה על רמת הנוגדנים וגילו שכן. איזו שעה משפרת את יעילות החיסון? הפרטים בפנים

14/12/2021
בווידאו: בנט בישיבת הממשלה מדבר על אפשרות של חיסון רביעי לאוכלוסיות בסיכון (מערכת וואלה!)

אומרים שתזמון הוא הכול בחיים, וזה לא פחות נכון בכל מה שנוגע לקורונה ולחיסון נגד הנגיף - כך מגלה מחקר חדש. חוקרים מבית החולים הכללי במסצ'וסטס גילו שהתגובה החיסונית בגופם של מתחסנים משתנה בהתאם לשעה ביום שבה הם מקבלים את החיסון נגד covid-19. הממצאים שלהם מצביעים על כך שהזמן הטוב ביותר ביום לקבל בו את החיסון נגד קורונה הוא בשעות אחר הצהריים.

עוד בוואלה!

איך אפשר לגרום לחיסוני קורונה להיות יעילים נגד וריאנט האומיקרון?

לכתבה המלאה

מחקרים רבים מצביעים על כך שיש משמעות לשעות היום בהקשר של כל מיני תרופות וחיסונים (תיזכרו רגע בפעם האחרונה שהייתם חולים בשפעת או צינון - קניתם תרופת צינון ליום וללילה?). ויש מחלות מסויימות (מחלות ריאה הן דוגמא אחת) שגורמות לתסמינים חמורים יותר בשעות מסויימות של היום.

יותר נוגדנים כשמתחסנים אחר הצהריים. גבר מתחסן לקורונה, ספטמבר 2021(צילום: ראובן קסטרו)

במחקר אחד שנערך בעבר התגלה שגברים מבוגרים שקיבלו חיסון שנתי נגד שפעת פיתחו תגובת נוגדנים גבוהה יותר כאשר החיסון התקבל בשעות הבוקר (בהשוואה לקבלת החיסון בשעות אחר הצהריים). ומחקרים אחרים הראו שקבלת טיפול כימותרפי בשעות מסויימות יכולה לשפר את יעילות הטיפול באיזון בין השמדת תאי סרטן ושמירה מפני נזק לתאים בריאים. אף על פי שבמקרה של חיסוני הקורונה התוצאות מצביעות על מצב הפוך מזה של חיסוני השפעת - החוקרים טוענים שנראה שגם במקרה של החיסון הזה לשעת קבלת החיסון יכולה להיות השפעה על יעילותו.

"מחקרנו התצפיתי מספק הוכחה ראשונית לסברה שזמן מתן החיסון משפיע על התגובה החיסונית לנגיף SARS-CoV-2, ייתכן שהמידע הזה עשוי להיות רלוונטי לאופטימיזציה של יעילות החיסון נגד קורונה", אמרה ד"ר אליזבת קלרמן, מחברת-שותפה של המחקר ורופאה במחלקה לשינה ונוירופסיכולוגיה בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בהודעה לתקשורת.

כך התבצע המחקר

צוות החוקרים בדק את רמות הנוגדנים בגופם של קרוב ל-2,200 מתחסנים מקרב עובדי מערכת הבריאות בבריטניה, לאחר שאלה התחסנו בחיסון נגד קורונה. הם אספו דגימות דם מהנבדקים בעת מתן החיסון. חלק מהנבדקים חוסנו בחיסון ה-mRNA של חברת פייזר וחלקם חוסנו בחיסון של חברת אסטרהזנקה שמבוסס על אדנו-וירוס.

כשניתחו את הדגימות והנתונים החוקרים גילו שרמות הנוגדנים היו גבוהות יותר אצל מי שחוסנו בחלקו השני של היום. עוד ממצאים של המחקר היו שלנשים היו רמות נוגדנים גבוהות יותר מגברים, מחוסני פייזר פיתחו יותר נוגדנים ממחוסני אסטרהזנקה, ומחוסנים צעירים פיתחו יותר נוגדנים ממתחסנים בגיל מבוגר יותר.

חיסון הקורונה וחיסון השפעת מבוססים על שני מנגנונים שונים. הכנת חיסון קורונה(צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

מדוע אבל, חיסון הקורונה יעיל יותר כשניתן בשעות אחרות לגמרי מהשעות שממקסמות את יעילותו של חיסון השפעת? "החיסון נגד קורונה והחיסון נגד שפעת מבוססים על מנגנוני פעולה שונים. ותגובת הנוגדנים בגוף יכולה להיות מאוד שונה כאשר מדובר בפתוגן שהגוף מזהה ומכיר מהיתקלויות עבר (כמו שפעת), מאשר כשמדובר בוירוס חדש לגמרי (כמו קורונה)", הסבירה ד"ר קלרמן. עם זאת, היא ציינה שהמחקר שלהם לא שיקלל את ההיסטוריה הרפואית של כל אחד מהמשתתפים או את דפוסי העבודה-שינה שלהם (עניין מהותי כשמדובר בעובדי רפואה שעובדים במשמרות מסביב לשעון).

"אנחנו צריכים לנסות לשכפל את הממצאים שלנו ולפתח הבנה טובה יותר של הפיזיולוגיה של תגובת הנוגדנים לחיסון הקורונה לפני שנוכל לצאת בהמלצות לקהל הרחב לגבי שעת התחסנות מועדפת ביום. יכול להיות שבהמשך נוכל להמליץ לאוכלוסיית הקשישים או מדוכאי החיסון - אוכלוסיות רגישות ופגיעות יותר - להתחסן בשעות אחר הצהריים כדי לייעל את התגובה החיסונית שלהם עד כמה שאפשר", הסבירה קלרמן. "המחקר הזה הוא רק הצעד הראשון בדרך שלנו", אמרה.

קלרמן ציינה עוד דבר חשוב אחד, שעשוי לסייע לחוקרים בהמשך מחקרם - והוא שייתכן שיש להנחות רופאים וצוותי חיסון לציין ברשומות הרפואיות של מתחסנים את השעה שבה ניתן להם החיסון. בצורה כזאת יתרחב מאגר הנתונים הזמין ויאפשר לחוקרים לבסס את המשך מחקרם על מדגם סטטיסטי רחב בהרבה, שקל יותר לגזור ממנו מסקנות על כלל האוכלוסייה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully